1. טלוויזיה
  2. ביקורות טלוויזיה

למה לא חושפים את הפנים האמיתיות של זוהר ארגוב?

למרות ההבטחות החוזרות ונשנות לחשוף את הסודות של משפחת ארגוב, טליה פלד קינן מוכיחה שוב כי כשנישאים על גלי המיתוס ומטאטאים את העובדות הכואבות מתחת לשטיח, אי אפשר להתקרב אל האמת

רבע מאה עברה מאז שזוהר ארגוב תלה את עצמו בתא מעצר בתחנת המשטרה של ראשון לציון. רבע מאה שבה האמיתות נופחו והפכו למיתוסים. רבע מאה שבה מדי פעם סיפורו עולה לכותרות, בהקשר כזה או אחר, והמספר מתיימר להביא את הסיפור האמיתי. לחשוף. לגלות. לפצח את התעלומה הזו שנקראת זוהר ארגוב. נראה שכל הניסיונות הללו הרחיקו את האמת לנקודה בלתי מושגת, והפכו את המיתוסים לחזות הכל. זוהר ארגוב היה ונשאר המלך, קורבן של סמים קשים וסיפור חיים לא קל, נעים זמירות ישראל שאבד בדרך. הרומנטיזציה שנעשית לסיפור לא מאפשרת לגעת באמת. עם הרקע הזה, ניגשה טליה פלד- קינן ליצור סרט על אשתו של המלך, ברכה, ועל הנסיך – גילי.ההבטחה היתה לגלות את הסודות של משפחת ארגוב, לדבר על מה שלא דובר בו מעולם. אבל מהר מאד מתגלה ששוב לועסים את אותו המסטיק הישן. שוב מדובר במאבק חסר הסיכוי של גילי לחיות חיים נורמטיביים, שוב מדובר על "האנשים הרעים" שהרסו לזוהר את החיים, שוב מדובר ברגשי האשמה של גילי על הניתוק מאביו דווקא לפני מותו. את כל זה ידענו, איפה הסודות האמיתיים? צוות "פנים אמיתיות" לא מזכיר אפילו ברמז את היותו של זוהר עבריין מין מורשע. הנושא הזה טואטא היטב מתחת לשטיח עד היום, וכנראה שקרוביו לא מוכנים לדון בו. אולי זה מפני שבאגדה על בית ארגוב, הגיבורים הם קורבנות ולא מקרבנים? ההידרדרות לסמים לא היתה מבחירה, הרס התא המשפחתי היה לטובת הילדים, ההתאבדות היתה בגלל הסמים. המלך לא רצה להתלכלך, אלה האחרים שלכלכו אותו.הגיבורים הם קורבנות ולא מקרבנים? קטע מתוך סרטה של טליה פלד-קינן:

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>