1. לילה
  2. כתבות

חוק העישון: תמונת מצב עדכנית

לפני שבוע עבר התיקון לחוק איסור עישון במקומות ציבוריים והבליינים ובעלי העסקים מתקשים להתרגל. המשטרה, מצידה, עדיין לא אוכפת

לפני שבוע נכנס לתוקפו התיקון לחוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים ושינה בהינף מקלדת את צורת הבילוי בברים ומועדונים . מעתה לא תיתקלו במעשנים ומעשנות על הבר אלא תפגשו אותם מתגודדים בכניסה. אנשי לילה רבים מחו במהלך השבוע האחרון על הפגיעה האנושה בזכויותיהם כבליינים ואפילו עמוד המאמרים של "הארץ" נדרש לעניין.  חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים חוקק כבר בשנת 1983 ומאז עבר עדכונים שונים, כגון הוספת איסור על עישון במקומות עבודה, לרבות מקומות עבודה פרטיים. בשנת 1994 הוספו מקומות ציבוריים נוספים כך שלמעשה החוק חל כיום על כל מקום בו נמצא הציבור. התיקון הנוכחי שנכנס לחוק ב-7 בנובמבר 2007 נועד לתקן מספר נושאים בחוק, בעיקר בתחום האכיפה והאחריות הפלילית של בעלי מקומות ציבוריים. עד כאן היסטוריה, האם התיקון באמת הניב פרי? באתר של עמותת "אוויר נקי" מציינים שלפי הערכות משרד הבריאות מתים בישראל מדי שנה כ-1,500 איש כתוצאה מעישון פסיבי. אין ספק שהעישון מזיק לבריאות, אך מה שלא טרחו לציין שם הוא שבניגוד למחקרים רבים שמעידים שעישון פסיבי אכן מסוכן, יש מחקרים אחרים, וביניהם מחקר מקיף שנעשה בביה"ס לבריאות הציבור בקליפורניה שבהם לא נמצא קשר ישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי. יריב איתן, בעליו של מועדון ה"מקסים" חושב שאם נטפלים לסוגיית העישון, צריך לתקוף גם נזקים דומים (מישהו אמר רמת חובב?). "אני לא מבין למה אי אפשר לקבוע מקומות שמיועדים למעשנים ומקומות שמיועדים ללא מעשנים", הוא מסביר. זה לא שיש לו בעיה עקרונית עם הרעיון, אבל לשיטתו דין בר ומועדון לא צריך להיות כדין מסעדה. החוק, שקובע שאיזור עישון חייב להיות מופרד לחלוטין ולהוות 25% או פחות מהעסק כולו מותיר הרבה עסקים עם מעט מאוד כלים לפיתרון מאוזן. על כך מוסיף איתן שהוא בעסק מספיק שנים בשביל לדעת שאם תוציא את הלקוחות השיכורים החוצה, זה כנראה ייגמר באלימות, הרחובות יהפכו לשטח הפקר ואיכות חייהם של השכנים לעסקים תיפגע. "מזל שבינתיים זה עוד לא פגע בעסקים", הוא מציין "כי כשמתקשרים למשטרה, מפנים אותך לעירייה ולהיפך. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות".  הקלטת שיחה לדוגמא עם המשטרה המופצת ברשת מראה את גודל האבסורד: "כן אוכפים, לא אוכפים, רושמים, בעצם לא רושמים".רועי זקהיים, מבעלי ה"שסק", בר שכונתי בלילינבלום, בכלל לא צריך לנסות ולהתקשר למוקד אכיפה מהסיבה הפשוטה שבבר, לעומת מועדון, יותר קל להסביר ללקוחות שכאן לא מעשנים. "אין ספק שיש לקוחות שקמים והולכים ברגע שמסבירים להם על הנהלים החדשים", הוא מספר. "אבל יש גם לקוחות מרוצים. אם זה עבד בכל העולם – זה יעבוד גם פה. "זה עניין של הרגל", הוא אומר בביטחון "הלקוחות יחזרו ברגע שיבינו שזה ככה בכל מקום. כשציינתי בפניו עשרות כתבות שפורסמו על מקומות שהפרו את החוק בחו"ל אין לו הרבה מה להגיד. "תמיד יש מי שישבור את החוקים, השאלה היא מה המחיר שהוא ישלם". יתרון של בר כמו השסק, שמתבסס על קהל לקוחות קבוע, הוא האפשרות להפוך את הבר למועדון חברים. הרעיון במועדון חברים פרטי הוא לכל לקוח יש כטיס חבר ולקוחות חדשים יצטרכו למלא טופס הרשמה הכולל תקנון, אשר בו ניתן לאפשר עישון. ה"שסק" אולי יהיה בין הראשונים שיתחילו עם הרעיון, אבל בקרוב ירכבו על הגל עוד רבים. האם זה חוקי? עדיין לא ברור. האם ההפרדה בין מקומות למעשנים למקומות ללא מעשנים תתקבל בהבנה? האם זה יוביל לרצף תביעות מסחרר ו/או לתיקון החוק? נקווה שלא. אם יתחילו לאכוף את החוק יוותרו רק מקומות בילוי ללא מעשנים, ואז תישמר האפליה שאותה החוק בא לפתור.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>