1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

ניק קייב בישראל: איך ממשיכים מכאן?

חוויה משנת חיים, אקסטזה דתית או ניסיון לגעת באלוהים, כל אלה לא יספיקו בשביל לתאר מה שהתרחש אמש בהופעה ההיסטורית של ניק קייב והבד סידס. השורה התחתונה ברורה - הייתם צריכים להיות שם

ניק קייב בהופעה בישראל
צילום: אורית פניני

ניק קייב והזרעים הרעים נתנו חוויה דתית לכל מי שהגיע אמש להיכל מנורה, חוויה מהסוג שמגיעה לפה פעם בעשור כמו שהיא הגיעה עם איגי פופ והסטוג'ס ב-2007, חוויה ששום סטורי באינסטה, וידאו ביוטיוב או ביקורת הופעה לא תוכל להעביר לכם אלא אם כן הייתם שם בעצמכם.

» ניק קייב בישראל - כל הפרטים
» ארבע תחנות חובה בחייו של ניק קייב
» ניק קייב בברלין: ההופעה הטובה בעולם

קייב שבר את היכל מנורה מבטחים. הרעיון של הופעת ישיבה נזנח ברגע עליית הלהקה לבמה - הקהל נעמד על רגליו ושאג עוד לפני שההופעה בכלל התחילה. הזרעים הרעים הגיעו כג'נטלמנים בחליפות וקייב בעקבותיהם, אלגנטי כתמיד עם נעליים שחורות מבריקות, מכנסיים שחורים, ובלייזר שחור מעל חולצת כפתורים כחולה עם חופן כפתורים פתוחים שחשפו שרשרת זהב. שיערו עורבי וחלק, משוך כרגיל לאחור. הוא סימן לקהל לשבת והתיישב בעצמו בזמן שהזרעים ניגנו את "Anthrocene". הזרעים ליוו אותו בהרמוניה של ארבעה קולות בזמן שקייב שר "I hear you've been out there looking for something to love", קולו עוד יותר עמוק ומלא בגרסה החיה, מבליט כל רעידה קטנה. הוא קם לכבוד השיר השני "Jesus Alone" והחל להתהלך על הבמה כמו שור זועם, בועט ומעיף ידיים לצדדים כמו נשר, שר "With my voice I'm calling you". כולם שמעו את הקריאה וקמו בעקבותיו - אפילו המאבטחים הסתכלו מרותקים לבמה.

קייב התייחס כל פעם לחלק אחר של ההיכל בנוכחות מוחלטת עם מבט ממוקד וקיבל תרועות כתגובה לאנרגיות שרק הלכו ונבנו. בשיר "Magneto" ליחשש "קאם און קאם און קאם און" ולקח ביד מישהי מהקהל קדימה, לחלל המת שמול הבמה. "גם אני רוצה" קפצה מי שישבה לידי, אבל המאבטחים לא נתנו לה ללכת. ליחשושי ה-"קאם און קאם און קאם און קאם און" המשיכו גם בשיר הרביעי "Higgs Boson Blues" וקייב אותת לנו לבוא ולשבור את הדיסטנס. בחורה בלונדינית בשמלה שחורה עזבה מהר את הכיסא ושעטה קדימה, אני ועוד אנשים מאחוריה, רק כדי להיתקל שוב בהתנגדות המאבטחים. "תנו לה ללכת, הוא רוצה שנבוא" הפצרתי בהם, אבל זה לא עזר. ואז קייב שם לב למה שקורה וצעק עליהם. הם הרפו ורצנו קדימה לתפוס מקום מול האיש שעמד מעלינו ונראה גדול מהחיים גם בגודל אמיתי. "Can you feel my heartbeat?" שר קייב ונראה לי שהוא קיבל תשובה - הרחתי את הזיעה שלו, הסתכלתי לו בכחול של העיניים ובכיתי יחד עם אישה מתוקה וקצת מבוגרת ממני ועם מי יודע עוד כמה אנשים. לרגע הוא איבד את הפאסון הרציני וצחק כשמישהו תפס את מבטו. "אתה נראה מפוחד!", הוא אמר לו בחיוך, "אתה בחור גדול!" ושם לו יד על הראש בעדינות.

הקהל הורכב מרחבי הגילאים, המגדרים והמוצאים. כולנו באנו ביחד לסגוד למטיף האוונגליסטי הזה שהפציר בנו את תורתו ללא הפסקה, שולח את ידיו קדימה כדי לגעת בנו או להעיף סמארטפון שאידיוט אחד תקע לו מול הפרצוף. הוא השתגע עם "From Her To Eternity" והעיף עמוד תווים לעזאזל; הוא פיתה עם "Into My Arms" לבד על הפסנתר; הוא הפחיד עם "Red Right Hand" שכלל ליריקה עדכנית ("You see him in your Instagram account / You read his mean little tweets"). בעיקר קייב היה באינטראקציה עם כמה שיותר אנשים בין אם הוא עמד עליהם או בין אם ירד מהבמה ויצא אליהם עמוק אל תוך ההיכל או הזמין אותם לעלות על הבמה ולשיר ולרקוד איתו - כפי שלמעשה איגי עשה באותה הופעה אגדית. יש שיגידו שזה סתם גימיק, שזה הפעלת קלאב מד של הופה היי, אבל לי זה הרגיש אותנטי והטריף לי את החושים וגרם לי לצעוק ולשרוק ולהרים את הידיים הכי גבוה שרק יכולתי כדי להראות לו כמה אנחנו אוהבים אותו, וברור שהוא אותנו.  "And some people say it's just rock and roll / Oh but it gets you right down to your soul" שר קייב בקטע המלנכולי הסוגר ב-"Push The Sky Away" ואנחנו שרנו חרישית איתו. הרוקנרול של קייב ירד כל כך עמוק לנשמה שאחרי שההופעה הסתיימה לא יכולתי לזוז מרוב הצפה אקסטטית, מחבק את אותה אישה שבכתה איתי שם מקדימה. ניק קייב עשה איתנו אהבה והוא עשה את זה טוב. כשהתעשתתי עשיתי את דרכי החוצה לעשן את הסיגריה של אחרי.

ניק קייב בישראל, היכל מנורה מבטחים, 19 בנובמבר.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>