1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

הבלאק ליפס בישראל: התבגרו, לא השתפרו

למרות השנים שעברו והאלבומים ששוחררו, הרכב הגאראג' האמריקאי לא באמת השכיל להתבגר ונראה שנשאר די תקוע במקום, כשכל מה שנשאר הוא שירים שנשמעים כמו אותו דבר רק בוורסיות שונות

הבלאק ליפס בהופעה בישראל
תגובות לא ברורות. הבלאק ליפס בישראל צילום: ליאור אבל

אני מאבד את הקצה, אבל אני הייתי שם. הייתי שם כש-Monkey Son of a Donkey חיממו את ה-Black Lips בלבונטין 7 ב-2007. ההופעה הזאת היתה אחת מההופעות האגדיות האלה שכולם יגידו לכם שהם היו שם, לצד איגי פופ והסטוג'ס שנתנו את ההופעה הכי טובה בהיסטוריה באותה שנה. ההופעה ההיא של הבלאק ליפס היתה הופעה של להקת גאראג' רוקנרול פרועה עם הייפ רותח יותר ממכסה מנוע של מאזדה באמצע אוגוסט, שנתיים אחרי שחרור אלבום המופת שלהם "Let It Bloom" ובדיוק לפני "Good Bad Not Evil". הרביעייה מאטלנטה היתה ידועה בתור להקת הופעות פרועה שחבריה נהגו להתנשק ולהשתין אחד לשני בפה. שמעתי שהלכו אז בלבונטין מכות אבל מרוב עומס אנושי לא ראיתי כלום, אלא רק הרגשתי את האנרגיות והרעש.

» הבלאק ליפס בישראל - כל הפרטים
» שון פול הרים את הקהל המקומי
» מי עוד מגיע אלינו בשנה הקרובה?
» ההרכב שירים את פסטיבל הג'אז באילת
» רג'ינה ספקטור התאימה בול לקהל המקומי
» מדור מוזיקה עכבר העיר

הבלאק ליפס בהופעה בישראל
צילום: ליאור אבל
הבלאק ליפס בהופעה בישראל
על ההופעה הזאת כנראה שלא ידברו. הבלאק ליפס מתקשים להרים צילום: ליאור אבל

אמש בבארבי (יום שלישי, ה-22 באוגוסט) זה היה סיפור אחר. האולם היה 3/4 מלא (החלק האופציונאלי בצד היה סגור) והיה אפשר לראות את הבלאק ליפס כמו שצריך על הבמה. עברו 10 שנים, מה ששם אותם בשנות ה-30 לחייהם לפי חישוב גס, אך הם עדיין נראים כמו ילדים ששרופים על רוקנרול, מלאי שיער פנים בתצורות שונות ותספורות שהם עשו לעצמם מול המראה (או פשוט נתנו לג'ופרו לגדול במקרה של המתופף), כמו דמויות מצוירות מסדרת אנימציה ביזארית בערוץ Adult Swim. הם גם עדיין עושים גאראג' רוקנרול עם טיפת פסיכדליה ופאנק. מאז 2007 יצאו להם עוד שישה אלבומים, בהם "Arabia Mountain" בהפקת איש הFאנק מארק רונסון ו-"Satan's Graffiti Or God's Art?" שיצא ממש השנה. החספוס הראשוני שהיה להם פעם התקהה, אבל הם לא באמת התבגרו, אלא נותרו במעין לימבו. אז הם היו אנרגטיים ועשו פאן ורעש, אבל להקת הופעות פרועה הם כבר לא, ואני לא בטוח שגם להקת הופעות טובה.

במשך רוב ההופעה הבלאק ליפס למעשה ניגנו את אותו השיר בוורסיות שונות. אני יודע, זה רק רוקנרול, אבל אני אוהב את זה - כשיש משהו מעבר לצווחות "אההה אההה אההה" מאונפפות ונגינה דחוסה. השפתיים השחורות זרחו בעיקר כשהם האטו את הקצב ועשו את השירים היוצאים מן הכלל מהרפרטואר שלהם, למשל הבלדה האנטי-ביטלסית "Dirty Hands", שיר הסלואו הטרי "Crystal Nights" והקטע האוריינטלי "Hippie, Hippie, Hoorah". שאר הזמן בקושי זיהיתי מה הם ניגנו בכלל, במיוחד לאור ביצועים מרושלים מדי. ברור שלהקה כזאת צריכה מידה של רשלנות כדי להמיר אותה לאנרגיה פרועה, אך כשהרשלנות מוגזמת והאנרגיה לא פרועה מספיק המשוואה הולכת לעזאזל. היה אפשר גם לראות את זה על הקהל, עם מספר אזורים אקסטטיים שרקדו בפראות בזמן שהרוב נשאר במקום. המפשעות, שחיממו את הבלאק ליפס, ניגנו הרבה יותר הדוק ועם סאונד צלול ושירים יותר מגוונים.

הבלאק ליפס בהופעה בישראל
צילום: ליאור אבל
הבלאק ליפס בהופעה בישראל
אותו השיר בגרסה טיפה שונה. הבלאק ליפס מתרשלים בביצוע צילום: ליאור אבל

באתי בשביל ההופעה, נשארתי בשביל ההתרחשות. בשביל לרקוד עם חברים כמו דה פונז מהתוכנית "ימים מאושרים", לצווח מלמולים בקולות צפרדעיים, ובעיקר, לצפות בגלילי נייר טואלט שהתעופפו באוויר. כן כן, הבארבי לא ראה מימיו כמות כזו של נייר טואלט מחוץ לשירותים, ואני מוריד את הקסקט בפני הגאונים שהביאו את זה פנימה. הלהקה גם חטפה מטחים וניצלה אותם בשביל להתקשט לפי צו השעה ולהעיף את הגלילים בחזרה לקהל (ולנברשת של הבארבי, 100 נקודות למי שקלע). רק מה העניין עם האטיטיוד של הבסיסט/סולן ההרכב Jared Swilley? אחרי השיר הראשון הוא ביקש במבטא רדנקי שמישהו יביא לו וויסקי. אחרי השיר השני הוא אמר שהלהקה הזאת צריכה וויסקי והוסיף "פור ריל, דוג", וגם אחרי השיר השלישי הוא הדגיש שהם באו כל הדרך מיונייטד סטייס אז "תביאו לנו גוד דאם דרינק". אולי בגלל חוסר האלכוהול הוא טען בסוף ההופעה כי "אף אחד לא עזר לנו אז נלך הביתה" וירד מהבמה בזמן שהוא מנפנף לקהל אצבע משולשת תוך כדי צעקות "פאק יו".

הבלאק ליפס בהופעה בישראל
צילום: ליאור אבל
הבלאק ליפס בהופעה בישראל
גם הניסיון לשיר בעברית לא הרים את העסק. הבלאק ליפס בבארבי צילום: ליאור אבל

אחרי זה הוא דווקא חזר להדרן של שיר אחד בשביל לשיר יחד עם המפשעות את שירם של האחרונים, "איך מספרים לילד שמישהו מת". הבלאק ליפס אשכרה ניסו לשיר בעברית, פעולה די מאתגרת בשביל זרים, רק שהם פשוט המשיכו את קו ה"אההה אההה אההה" המאונפף והקטע נשאר בגדר גימיק חמוד, מה שדי אפשר להגיד על כל ההופעה. לא נראה שעל ההופעה הזאת ידברו בעוד 10 שנים.

הבלאק ליפס בישראל, ה-22 באוגוסט, בארבי, תל אביב

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>