1. מוזיקה
  2. כתבות

טומהוק בישראל: המסיבה של מייק פאטון

מייק פאטון פיזז, צעק, סלסל, זימר ואפילו נתן כמה מילים בעברית אמש בהיכל נוקיה. טומהוק זה אולי לא אחד מההרכבים המרכזיים של הזמר הענק, אבל אמש הוא שוב הלהיב את הקהל

מי אתה מייק פאטון? האמת היא שאין כאן תשובה אחת. הוא ילד אבל גם איש משפחה, הוא חולה מוזיקה אבל נמנע מלדבר עליה ולנתח אותה בשיחות חולין. הוא זמר מדהים עם מנעד רחב שבוחר לעיתים קרובות לחרחר כמו חזיר שחוט,  הוא כותב ומלחין בלדות נוגות ושירים רומנטים ושרמנטיים לצד המנוני רוק ומטאל בלתי נשכחים. הוא אייקון פופ, רוק, מטאל, ג'אז, פ'אנק, היפהופ, אווגנרד, אלקטרוניקה, הכל ביחד וכל אחד לחוד, תלוי במצב רוח או בפרויקט או במזג האוויר. הוא האיש בעל אלף הכובעים, ובכולם נשאר דבר אחד שמכתיר אותו יותר טוב מהכל: הוא פשוט פצצת כשרון לא נורמאלית.

טומהוק בישראל - כל הפרטיםמוזיקאים בוחרים את מייק פאטון שלהם

מייק פאטון הגיע אמש להיכל נוקיה עם ההרכב טומהוק, במסגרת סיבוב הופעות שתומך באלבום רביעי -  רוקיסטי למופת ועם הגרוב הנכון. בארץ קיימת קהילה לא קטנה של חסידים לזמר הגדול, הרוקדים לצליל החליל שלו בכל כובע שילבש, אבל הפעם מדובר על אחד מהרכבי הביניים שלו, כאלה שהשם שלהם מוכר ומזוהה עם פאטון אבל המוזיקה קצת פחות. לכן כמות הקהל באולם מפתיעה ומשמחת. אני זוכרת שחשבתי ככה גם כשהלכתי לראות את הפרויקט המשונה שלו Mondo Cane בפארק ברעננה מבצעים קלאסיקות איטלקיות בשפת המקור, וגם בבארבי בפסטיבל ג'ון זורן, ואפילו אל היכל התרבות באותו פסטיבל הגיעו לא מעט, ומיותר לציין את ההופעה של פיית' נו מור, שבה מובן מאליו שהאולם יעלה על גדותיו. אותה גברת בשינוי אדרת והקהל, הקהל תמיד שם. זו קהילה נאמנה שכל מוזיקאי היה מייחל לרכוש לעצמו כזו, ומייקל פאטון אוהב אותנו גם. הוא מגיע לא מעט לישראל בקונסטלציות שונות, מפנק את הקהל במטעמיו.

"תל אביב כואב לי התחת". מייק פאטון (צילום: אורלי נקלר)

גם הפעם הוא נתן את כולו בהופעה: פיזז, צעק, סלסל, זימר, נתן כמה מילים בעברית מדוברת, שנרגיש בבית. ההופעה נפתחה עם השלישייה הקודחת (במובן החיובי) דאב טריו שהפגיזו ברוק שבור ומטאלי בווליום אדיר ולא הגיוני, מופע פותח של ממש, שעה שלמה. טומהוק ניצחו על החלק השני והמרכזי של הערב, עם הופעה מטורפת ולא ארוכה בהרבה מהטריו, כשעה ורבע שעברו מהר מדי. פאטון מחלק את זמנו בין המקלדות האלקטרוניות למיקרופון הסולן (ורוב הזמן גם וגם), קופץ ומשתולל על הבמה, מתקשר עם הקהל בין השירים. זו הופעה שהיא גם קצת מסיבה, מקצבי דראם אנד בייס פורצים לפעמים לתוך הצרחות ומתוך השירה הנפלאה שלו, הקהל גם רוקד וגם נאבק זה בזה בפוגו שלא מבייש את ימי הניינטיז העליזים. פאטון מציג את הלהקה ומספר שזו הפעם הראשונה שלהם בישראל. הקהל מחזיר אותו להדרן שאותו הוא פותח בתלונה  החיננית "תל אביב כואב לי התחת", ובכל זאת מרביץ עוד להיט ועוד שיר קאנטרי, מאחל לילה טוב עם כוס עראק ביד ומרים לחיינו, לאקורד הסיום. עד הפעם הבאה. מי יודע באיזה כובע הוא יחליט להגיע. מה שבטוח נראה אותו אצלנו שוב, כנראה לא עוד הרבה מאד זמן.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>