1. מוזיקה
  2. כתבות

אלבומי העשור של גדי ליבנה

סיגר רוס, מיוז, פי ג'יי הארווי - ועוד אמנים ואלבומים שהפכו את העשור האחרון לבלתי נשכח. קבלו את אלבומי העשור של גדי ליבנה

עכבר העיר אונליין, בשיתוף אורנג' טיים, הסינמטקים ו-88 FM, מסכם את העשור החולף ומזמין אתכם לבחור את סרט העשור, סדרת העשור ושיר העשור ולזכות בכרטיס טיסה להופעה באירופה, מסכי פלזמה, מערכות קולנוע ביתי, נטבוקים ופרסים נוספים. 

» בואו לבחור את שיר העשור» בואו לבחור את סרט העשור» בואו לבחור את סדרת העשור

מדי יום חמישי תשודר ב-88FM תוכנית תזכורת שבועית בין השעות 16:00 עד 18:00 ובה השירים שנבחרו על ידי המומחים מעכבר העיר אונליין, עיתון הארץ ו-88FM. מצעד העשור המשותף ישודר ב-26 בדצמבר בין השעות 16:00 עד 20:00. מדי יום חמישי יבחרו כאן שדרני התחנה את אלבומי העשור האישיים שלהם. והשבוע: גדי ליבנה, שגם יתארח היום בתוכנית "התזכורת".

» לכל הכתבות על שירי העשור

1. Sigur Ros - 2002

זהו אלבומו הרביעי של הרכב הפוסט-רוק האקספרימנטלי שבא מאיסלנד הקפואה, ועושה שמות בנפשו המוסיקלית של המאזין. אתה חייב לדעת למה אתה עומד להאזין, שאם לא כן, או שתנפץ את הרמקולים שלך או שתחתוך לעצמך את הוורידים...

האלבום נטול השם (שגם לשיריו אין שמות) בנוי משמונה קטעים ארוכים שחלקם מושרים בשפה הדומה לאיסלנדית אבל היא בעצם מעין ג'יבריש במצלול איסלנדי. האלבום הזה מכיל בעיני את הטוב מכל אלבומי הז'אנר (כמו Mogway) הוא אלבום אווירה מושלם. ולמרות שבשמיעה ראשונה הוא עשוי להישמע כמאסה כאילו-מלנכולית מונוטונית, הרי שככל שמאזינים לו יותר, מגלים רבדים נוספים וצלילים שלא נחשפים בשמיעה הראשונה. הסולן יון ת'ור בירגיסון הוא תופעה בפני עצמה. על הגיטרה שלו הוא מנגן באמצעות קשת של צ'לו, ובקולו הוא מנסר בפאלסטו, לעיתים רך ומרגש ולפרקים לא ממש נעים, אבל הכל מתמזג יחד בהרמוניה מופלאה שיוצרת, כאמור, סערה פנימית עצומה.

צפו בביצוע חי לשיר מתוך האלבום:

 

P.J. Harvey -  White Chalk 2007

את פי. ג'יי. הארוי אני מעריך כיוצרת ומבצעת לא מהיום. אבל אף אחד מאלבומיה לא כבש אותי כמו האלבום השמיני שלה, שמציג את פולי ג'ין שונה. בניגוד לרוב אלבומיה הקודמים, שהיו "אמריקאיים" יותר, רוקיים במהותם, מתגלה כאן האשה המרתקת הזאת, גם בצדדים רומנטיים שלה - פחות בועטת, רכה יותר ובעיקר, וזה הפרט המעניין ביותר באלבום, כפסנתרנית מצויינת. למרות שה"מומחיות" שלה היא סקסופון וגיטרה, היא מוציאה מן הפסנתר צלילים מיוחדים, מעוותים משהו, שמשרתים נפלא את יצירותיה.

רוח האלבום היא אנגלית עם נופך גותי, אפל משהו אבל עם לחנים שברובם הם מלודיים וקומוניקטיביים. הארוי עדיין כותבת טקסטים חריפים ובועטים כדרכה ועוסקת באותם נושאים הקרובים ללבה, כמו סקס ודת.

זהו אמנם לא אלבום לכל מצב רוח, אבל הוא מרתק ומזמין להאזנה שוב ושוב.

צפו בביצוע של פי.ג'יי הארווי לשיר הנושא של האלבום:

 

 

Soulsavers  - Broken  2009

ברגע האחרון נכנס האלבום המקסים הזה לרשימת האלבומים האהובים עלי ביותר בעשור האחרון. העובדה שהוא חדש ולא הועמד במבחן הזמן לא היא שעומדת לזכותו. אלא שבאמת יש בו משהו שתופס אותך מהצליל הראשון ועד סופו של האלבום.

צמד היוצרים/מפיקים ריץ' מאשין ויאן גלובר שייך גם הוא לז'אנר האלקטרוני/אוירתי ומנפיק הפקות מפוארות שמעבירות בך חשמל. באלבומם זה, השלישי, הם הגדילו לעשות גם מבחינת המבצעים ושיכנו תחת קורת אלבום אחד כמה קולות מהטובים ביותר שיש לרוק, כמו מרק לאנגאן מה"סקרימינג טריס" ו"קווינס אוף דה סטון אייג'", עם קול חדר המיטות שלו (אגב, זו לא הפעם הראשונה שהוא מופיע באלבום שלהם); ריצ'ארד הולי (היה ב"לונגפיגס"), הבריטון העמוק שמזכיר את הזמרים משנות החמישים, מהוקצע כמי שיצא ממחזמר של אנדרו לויד ובר; מייק פאטון הוירטואוז, שהיה חבר במליון הרכבים ובראשם כמובן, "פיית' נו מור", וגם רוזה אגוסטינה הנפלאה, אלמונית לגמרי עד לאלבום הזה, ואחרים.

המלודיות של ה"סולסייברס" פשוטות (זה לא נאמר לגנותם...), אבל הן דרמטיות וחודרות עמוק. יחד עם הקולות המשובחים, כאמור, ועם העיבודים, התזמור וההפקה המושלמים - הרי לכם יצירה משובחת.

זהו לא אלבום שמח או קליל אבל, הוא מבטיח הנאה אמיתית - בעיקר בחורף...

וכך הם נשמעים:

 

 

Muse - Absolution  2003

צריך להסביר למה?... סופרלטיבים למכביר נשפכו על האלבום של השלישיה הבריטית הנפלאה הזאת. מה שהיה "או.קיי. קומפיוטר", של "רדיוהד", בשנות התשעים - זהו "אבסולושן" של "מיוז" בשנות האלפיים.

אמנם הוא יותר פופי וגם איננו פורץ דרך אבל היום, כשהרוק האלטרנטיבי/אינדי כבר מזמן הפך למיינסטרים, אלבום כזה הוא הוא הז'אנר, או, אם תרצו - נוסחה מנצחת. ואם אתייחס לטעמי האישי הרי שאותי קולו של הסולן מת'יו בלאמי מרגש אפילו יותר מזה של ת'ום יורק מ"רדיוהד", והזיופים שלו אפילו חינניים בעיני. כשאינני יודע לבחור למה להאזין - אני בוחר אבסולושן.

צפו במיוז מבצעים את שיר הנושא בהופעה חיה:

 

 

Fun Lovin' Criminals - Livin' in the City   (2005)

מה שאהבתי באלבום הזה הוא האוירה המחוייכת שהוא משרה. זה לא אלבום חשוב או משפיע, שיירשם בתולדות הרוק, אבל הוא מלא במצב רוח טוב ועושה כיף. השלישייה הניו-יורקית הזאת (איך לא?...) מביאה היפ-הופ אלטרנטיבי עם נגיעות כאילו שחורות (והם לבנים), ויוצרת מעין פלייליסט לתכנית "דרייבטיים" ברדיו.

כל רצועה שתבחרו - תפגעו בול. פעם זה יהיה ראפ בסיסי ופעם שיר עם מוטיב רפטטיבי ממכר. במיוחד אהבתי את שתי הרצועות המצויינות: ""Ballad of NYC ו"Will I Be Ready".

כוס בירה קרה, בריזה מהים והאלבום הזה מתנגן ברקע. צריך עוד משהו?

האזינו ל-WIll I Be Ready

 

» לאלבומי העשור של גליה גלעדי» לאלבומי העשור של בועז כהן

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>