1. מוזיקה
  2. כתבות

מסכמים עשור: 10 הקליפים הגדולים של העשור

גם בעשור בו עברו הקליפים מ-MTV ליוטיוב נוצרו לא מעט קליפים מעולים, חדשניים, מבריקים ובלתי נשכחים. חבל שצריך לבחור רק עשרה

אי אפשר באמת לבחור את 10 הקליפים הגדולים, הטובים או החשובים של העשור. זה לא מדיד. אפשר רק להשתמש בטעם האישי, ולספר איזה קליפים ריגשו והרשימו אותי יותר מכל בעשור החולף. הטעם שלכם, מן הסתם, שונה - בואו לבחור את שיר העשור של עכבר העיר אונליין ו-88FM ותוכלו לזכות בכרטיסי טיסה, נטבוקים ומערכות קולנוע ביתי.

רוצים לבחור את שירי העשור שלכם? לחצו כאן

10. Bright eyes - First day of my life

מה עושה לנו את זה בקליפים? לא חייבים אפקטים מרהיבים, ריקודים סוחפים או צילום משוכלל. לפעמים, כל מה שצריך הוא רעיון פשוט וטוב, וזהו. OK GO כבשו את הרשת עם רעיון פשוט וטוב, וברייט אייז עשה זאת בצורה המקסימה ביותר. הוא פשוט נתן לאנשים שונים להקשיב לשיר, וצילם אותם מאזינים לו. נשמע משעמם, אבל הניואנסים והתגובות הקטנות והאנושיות יעלו חיוך על כל שפתיים.

9. Weezer - Island in the sun

זו לא הפעם היחידה בה ספייק ג'ונז מופיע ברשימה הזו. אחרי רצף מנצח של קליפים מעולים בשנות התשעים, ג'ונז פתח את שנות האלפיים עם קליפ פשוט ומקסים, שהפך לאחד הקליפים האהובים של העשור. אנשי וויזר הטובים הורידו הילוך מהרוק המהיר והסוחף שהם מנגנים בדרך כלל, וכתבו שיר פופ קייצי קליל וקליט, נטול דאגות. הקליפ, בהתאם, מציג אותם מתפננים עם שלל חיות הסוואנה ביום שמשי ונטול מחויבות, מלבד אולי להאכיל את הקוף.

8. Audioslave - Cochise

סוגת "קליפ הרוק" לא השתנתה הרבה מאז שנות השמונים: להקה רועשת וגועשת מנגנת ושרה לנגד המצלמות במקומות שונים: על קצה צוק, במגרש חנייה תת קרקעי, על במה, איפה לא. העיקרון תמיד זהה, רק הסביבה משתנה. הקליפ הראשון של אודיוסלייב, הסופרגרופ שאיחדה את כריס קורנל (סאונדגארדן) עם יחידת הנגנים הקרבית שמרכיבה את רייג' אגיינסט דה מאשין, פשוט שיכלל את הז'אנר. על רקע תופים דרמטיים מגיעים שלושת הנגנים לפיגומי ברזל ענקיים, ועולים במעלית הפועלים לקומה העליונה, שם מחכה להם קורנל, כולו רוקנ'רול וחתיכוּת. ברגע שהם מאחדים את כוחות העל שלהם לריף מטאלי אדיר של כוח ואנרגיה - הזיקוקים מתחילים לעוף, ולא מפסיקים עד סוף הקליפ. זיקוקים שפירושם התפוצצות אנרגיה טהורה, שפירושים ניצחון אדיר. וזהו. לא צריך עלילה, לא צריך טריקים של מצלמה ולא אפקטים ממוחשבים. רק התפרצות אחרי התפרצות, שבסופה הצופה חייב להיאנח באפיסת כוחות.

אפשר שלא להסכים עם המסר השמרני של השיר, או עם העובדה שביונסה הפסיקה לשיר והתחילה לצעוק, אבל דבר אחד בטוח: קשה להוריד את העיניים מהקליפ של "Single ladies". זה הישג לא קל, בעולם שבו אנחנו מופצצים מכל עבר בדימויים מהבהבים, חלקי גוף חשופים וצבעים שזועקים לתשומת לב. ביונסה הצליחה לעשות את הלא ייאמן דווקא בכך שהלכה הפוך: שחור לבן חד במקום צבעוניות זרחנית, שוטים ארוכים במקום עריכה מהירה כמקובל, והבחירה הנועזת למקד את כל הקליפ בדבר אחד: בכוריאוגרפיה, נטו. הכוריאוגרפיה עצמה שאלה הרבה, שלא לומר גנבה בפירוש, מקטע ריקוד של הכוריאוגרף בוב פוסי משנות השישים. בחירה נועזת שהצליחה בענק, ואפילו גרמה לקנייה ווסט לצעוק על זמרות חפות מפשע בטקסי פרסים.

6. Outkast - Hey ya

כשאאוטקאסט הוציאו ב-2003 דיסק כפול, אחד לכל צד בצמד המנצח ביג-בוי ואנדרה 3000, אף אחד לא חשב שדווקא הפיצול של הצמד המנצח הזה יביא להם כמה מהשיאים הגדולים ביותר בקריירה. "Hey ya", לו אחראי הצד הפרוע יותר, אנדרה 3000, הפך לאחד השירים הגדולים של העשור, וגם הקליפ שלו הפך לאחד הזכירים שבהם. האפקט הטכנולוגי - שיכפולו של אנדרה לגילום כל הנגנים בלהקה - לא חדשני, אבל הגרוב, השמחה והמחווה הסגנונית לשנות השבעים הפכו את הקליפ הזה לאחד השמחים שראינו.

5. Justice - D.A.N.C.E + DVNO

ג'אסטיס פרצו לחיינו רק לפני שנתיים, אבל הספיקו לתרום שניים, אם לא שלושה מהקליפים הגדולים של העשור. הבולטים ביותר הם "D.A.N.C.E", שאנימציית החולצות שלו הייתה כל כך כייפית וממכרת, ש-HOT גנבו אותו בלי בושה לפרומואים שלהם. "DVNO" שלהם היה ביטוי גרפי מבריק למוזיקה עצמה, שנבנית על מניירות ואסתטיקה של האייטיז אבל מזריקה להם סמי מרץ של שנות האלפיים. הקליפ השלישי, שלא נכנס לרשימה, הוא "Stress", קליפ שממש כמו שמו מכניס את הצופה ללחץ אמיתי, עם תיעוד כמו-ריאליסטי של בני תשחורת פרועים שזורעים הרס ברחובות.

צפו בתצוגת האופנה המונפשת של ג'אסטיס:

4. Fatboy Slim - Weapon of choice

כריסטופר ווקן לא צריך הרבה יותר ממצלמה מול הפנים שלו כדי לכבוש את המסך, אבל הבמאי המבריק ספייק ג'ונז, שאחראי גם לכמה מהקליפים הגדולים ביותר של העשור הקודם ("Sabotage" של הביסטי בויז או "It's oh so quiet" של ביורק, למשל), עלה עם ווקן כמה מדרגות, עלה, עלה והתחיל לעוף.

ווקן, שניחן בכישרון ריקוד לא מבוטל, כובש את הקליפ המקסים הזה של פאטבוי סלים בכריזה וחן אינסופיים, כשהוא פשוט רוקד בבית מלון ריק. זה כל מה שקורה בקליפ הזה. 4 דקות של ריקוד, שחקן ענק ובמאי ענק. לא צריך יותר מזה כדי לרקוח קליפ מופתי ובלתי נשכח.

3. Sigur Ros - כל הקליפים

את זה באמת קשה לתפוס. להקה איסלנדית שעושה מוזיקה שלא מהעולם הזה, ומצליחה פעם אחר פעם, קליפ אחר קליפ, לנסח שפה ויזואלית ייחודית ומרתקת בדיוק כמו השפה המוזיקלית הסינגולרית שלהם. בין אם זה "Vaka" הפוסט-אפוקליפטי, שזכה גם בפרס MTV לקליפ השנה, "Glosoli" האגדתי, "Svefn-g-englar", שהציג מפגרים כמלאכים (ויצא בספטמבר 99', אבל זה כבר כמעט נחשב העשור שלנו) או "Gobbledigook" השובב ומלא העירום - הקליפים של סיגור רוס יצרו עולם אחר, נפרד מהקליפים שאנחנו רגילים לראות בכל מקום. השיא, לטעם מבקר זה, היה כפי הנראה "Hoppipolla" ("קופצים לתוך שלוליות"), שהציג חבורת קשישים שאף פעם לא שוכחים איך זה להיות ילדים, ומסיימים בקרב-משחק סמלי בבית קברות. מקסים, כובש בפשטותו ובתמימותו, ומלא קסם - כמו סיגור רוס עצמם.

2. Johnny Cash - Hurt

בערוב ימיו, פונה לאחור הנפיל המוזיקלי, האגדה האמריקאית החיה, ומביט אחורה. לא בזעם, אבל גם לא בפיוס. "Hurt" של Nine inch nails הוא המנון החרטה הגדול, וכשג'וני קאש שר אותו, ארמון מתפורר שכמותו, אי אפשר שלא לדמוע מול השילוב הוויזואלי של קאש הזקן, כמעט על ערש דוויי, עם רגעים יפים מקריירה ארוכה, מלאה תהפוכות, גבהים בלתי נשכחים ותהומות עמוקות. כשקאש שר "You were someone else, I am still right here", מול תמונות של עצמו בצעירותו, מדובר בסיכום חיים משולם, מרתק ויפהפה, מוזיקלית וגם ויזואלית.

1. The white stripes - Hardest button to button, Fell in love with a girl, Seven nation army

זה אולי לא הוגן לתת את המקום הראשון לשלושה קליפים ולא אחד, ובטח לא הוגן לתת אותו ללהקה, על שידעה לבחור את הבמאים הטובים ביותר ולהוציא מהם את המיטב. אבל מה לעשות? הווייט סטרייפס, שהרעישו את העשור הזה לכל אורכו, מחזיקים שלושה מהקליפים הטובים, המרתקים והזכורים ביותר מהעשור החולף. הם עשו את זה עם דמיון, כישרון המצאה ומשחקיוּת שמתחו את גבולות הקליפ גם בעשור הזה.

זה התחיל עם מישל גונדרי. הבמאי הגאון ("שמש נצחית בראש צלול", אינספור קליפים מבריקים לביורק, כמיקל בראדרז ואחרים) רקח לסטרייפס את קליפ הלגו הגאוני של "Fell in love with a girl". קצרצר, מפתיע ובלתי נשכח. ברוב יצירותיו הגדולות פועל גונדרי על פי אותו עיקרון, והוא לקיחת אפקטים דיגיטליים ובנייתם מחדש באמצעים אנלוגיים. במקום אנימצייה מפוקסלת - לגו. במקום מסך ירוק משוכלל - עריכה גאונית, כמו בקליפ "The hardest button to button", שהפך כל כך אייקוני שהסימפסונז עשו לו מחווה. דוגמה ויזואלית מושלמת לשני אנשים שנשמעים כמו להקה שלמה.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>