1. סרטים
  2. כתבות

מלחמת מאה השנים: מה סוד הכוח של "מלחמת הכוכבים"?

"מלחמת הכוכבים" היא כנראה סדרת הסרטים היחידה שזכתה ליום חג משל עצמה, המצוין על ידי חנונים מסביב לעולם בכל 4 במאי. מה הופך את הטרילוגיה הותיקה (ואת טרילוגיית הפריקוולים המאוחרת) לתופעה בלתי ניתנת לעצירה?

היום, הרביעי בחודש מאי הוא "יום מלחמת הכוכבים". חג לא רשמי אך בינלאומי, שהתגלגל מזה שבאנגלית "May the Fourth" נשמע כמו "May the Force", תחילת הברכה המפורסמת מהסרטים – "May the Force be with you". קשה לדמיין דרך חדשה ומקורית בה המעריצים של לוק סקייווקר, האן סולו והנסיכה ליאה יוכלו לחגוג בה את סרטי הקולנוע הפולחניים. נדמה שכל מחווה אפשרית כבר נעשתה והדבר היחיד שנותר רענן יחסית, היא התהייה המתמשכת: מהו בעצם סוד הקסם של סרטי "מלחמת הכוכבים”? מה הקנה לה את הלוקסוס להפוך למותג החרוש והמאוזכר ביותר בהיסטוריה של הקולנוע?עברו יותר משלושים שנה אחרי הסרט המיתולוגי שהתחיל הכל, מלווה בשני המשכיו הגרנדיוזיים “האימפריה מכה שנית” ו-”שובו של הג'דיי”. עברו גם כמה שנים טובות מאז הקרנתה של הטרילוגיה החדשה והדי פתטית של תחילת שנות האלפיים, אשר כללה את “אימת הפאנטום”, “מתקפת המשובטים” ו-”נקמת הסית'”. למרות זאת, אנשים עדיין מדברים על "מלחמת הכוכבים" באופן יומיומי. די בהצצה אל אתר חדשות הקולנוע מספר אחת בעולם, Slashfilm, כדי לאמוד את התופעה. האתר מקדיש פוסט אקראי, בערך פעם בשבוע, לאיזה סרטון פארודי חדש או פוסטר מעשה ידיי מעריצים, ללא שום קשר לאקטואליה. מדובר באתר המנפיק כמה וכמה פוסטים טריים מדי יום, כך שמצוקת חומרים לא באה בחשבון כהסבר הגיוני. גם אהבת אמת של מי מהעורכים לצ'ובאקה או R2D2, אינה מצדיקה אובססיה של אתר שלם. אך למעשה, אותו "סלאשפילם" הוא מיקרוקוסמוס של רשת האינטרנט כולה. אם אי שם ברחבי תבל מישהו יצר חולצה מצחיקה, שיחזר סצינת מפתח באמצעות ספגטי בולונז או ניצח בקרב תקליטנים עם רמיקס ל"מארש האימפריה", אתם עוד תשמעו על כך.מסמפל גם דברים אחרים, אבל נקרא "דיג'יי סטאר וורס":מעריצי סטאר וורס, הדור הבא

התופעה מוכרת היטב גם בעולם הקולנוע והטלוויזיה, החל מפארודיות כמו "שיגעון בחלל" של מל ברוקס או הטרילוגיה של "איש משפחה", ועד לפרסומת עכשווית למכונית, בה מככב ילד בתחפושת דארת' ויידר. בניגוד לכפייתיות ולצורך התמידי בייצור מידע שאפשר לזקוף לחובתו של האינטרנט, האינטרס של של המדיות האחרות להתעסק ללא הרף ב"מלחמת הכוכבים" ברור אפילו פחות. כך שהשאלה היא לא רק למה טורחים לפרסם (כמעט) כל שטות שמאזכרת את "מלחמת הכוכבים", אלא מדוע להשקיע זמן ביצירה של אחת כזאת מלכתחילה.כבר לא כזה מאיים, הא? מיני-ויידר בפרסומת לפולסקווגן:

לו היה מדובר רק במעריצים הישנים והאדוקים, אלה שצפו בסרט הראשון בבתי הקולנוע של סוף שנות השבעים ובנו עבורו מקדש קטן בבית, התופעה הייתה ודאי דועכת עם הזמן. או לפחות נשארת באותו סדר גודל, במקום להתרחב ולהתפשט. אבל אין ספק שהסדרה לא רק שמשתבחת עם השנים בעיני השוחרים המתבגרים והמזדקנים שלה, אלא גם מגייסת כוחות חדשים ומלאי מרץ בכל שנה. קל לדמיין צפייה משותפת של אב ובנו (או אם ובתה לצורך העניין) בששת סרטי הסדרה, שנרכשו כמארז די.וי.די מהודר ועמוס תוספות מיוחדות. שהרי נדירים הם בני ובנות השמונה שלא יתחברו באופן מיידי אל הקסם הכובש שבהרפתקה החללית, כפי שהועברה אל המסך על ידי אדם שהאינטלגנציה הרגשית שלו תואמת במדויק את זו של הזאטוטים - ג'ורג' לוקאס, יוצר "מלחמת הכוכבים" הראשון ("תקווה חדשה").

הסנסציה שעורר הסרט בקופות הכרטיסים של 1977 למעשה שינתה את פני הקולנוע – "מלחמת הכוכבים" הפך לשובר הקופות האמיתי הראשון. לראיה, הסרט היה גם הראשון שחצה את קו 300 מיליון הדולר בקופות – וההכנסות שלו הסתכמו, בסופו של דבר, ביותר מ-700 מיליון. לוקאס, שסיפר על הסבל שגרמה לו עבודת הבימוי בסרט הראשון, פינה את כס הבמאי לאחרים בשני סרטי ההמשך ואף צירף תסריטאים נוספים, בעוד הוא הסתפק בהפקה בלבד. מאז ועד היום, נדמה כי האובססיה המטורפת שלו היא שמחזיקה את המותג בחיים.רגע, ומה עם האותיות הרצות המפורסמות? "מלחמת הכוכבים":

כמו וויליאם וקייט - עם חרבות זוהרות

אסור גם לשכוח את העובדה שאלה הסרטים שהמציאו, פחות או יותר, את המרצ'נדייז – או לפחות שכללו אותו עד שלמות. גם היום פועל במרץ פס ייצור של משחקי מחשב או סדרות אנימציה כעורות למדי, עם הלוגו “מלחמת הכוכבים” - לפחות פעם בשנה. למוצרים אלה, ובעיקר למשחקים, מערך יחסי ציבור עוצמתי משל עצמו, שמגייס מאמינים חדשים לשורות ופותח בפניהם את עולם הסרטים בזכות המרצ'נדייז - ולא להיפך, כמקובל. בין לבין, גם חרושת השמועות על צילומי טרילוגיה נוספת (לצד הכחשות מצידו של לוקאס) או מפוזרות הבטחות להוצאות מחודשות של סרטי הקולנוע בגרסאות של תלת מימד, בלו-ריי, או אולי יום אחד גם בהצגת יחיד של לוקאס עצמו (אגב, גרסה דומה כבר קיימת) תורמת להמשך קיום הבאזז - על אש נמוכה, אבל דולקת. גם הפארודיות הבלתי פוסקות תורמות אף הן לעניין.ובכל זאת, אין להתכחש לאיכויות שאכן קיימות בסדרת הסרטים, או לפחות בטרילוגיה המקורית. זה מתחיל בבסיס של הבסיס - מלחמת הטוב ברע, המורדים החופשיים נגד שלטון העריצות, בקרבות ענק בין ספינות חלל או בדו קרב צמוד עם חרבות האור המפורסמות. יש גיבור שראוי להריע לו, יש נבל שמעביר בצופים צמרמורת רק עם הופעתו על המסך. על כמה סרטים עכשוויים אפשר להגיד שהם מספקים לצופים את כל זה?המנגינה הכי מזוהה עם הסרטים. "מארש האימפריה" בביצוע תזמורת:

גם הנושאים האהובים על כולם (כפי שהוכיחה החתונה הבריטית המלכותית) כאן. עניינים כמו בני מלוכה, שושלות משפחתיות, נסיכות ואבירים (לא סתם, אבירי ג'דיי) וטוויסט משפחתי שמאכלס מאז כל טלנובלה שמכבדת את עצמה ("לוק, אני אביך") נמצאים כאן. לחיזוק העניין בדמויות נוצר בסרט הראשון משולש רומנטי אשר הופך בהמשך לסיפור אהבה בלתי אפשרי - עם טוויסט שנהיה חובה בכל טלנובלה שנייה ("לוק, אני אחותך"). זה מסתיים עם העובדה הפשוטה שסדרת "מלחמת הכוכבים" מציעה ומספקת חוויה קולנועית גדולה מהחיים, אסקפיזם טהור וניחוח של סיפור אגדה מודרני ופשוט להפליא. וזה עוד בלי להזכיר את הפסקול גאוני של ג'ון וויליאמס או את אפקטים ויזואליים שהיו בזמנם פורצי דרך. בקיצור, חופן סיבות  מדוע "מלחמת הכוכבים" הם סרטים שעובדים ברמה הבסיסית ביותר – ומעט מאוד שיעזרו להבין את גודל ומשך הפולחן שקשה לתפיסה.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>