1. סרטים
  2. כתבות

האחים כהן בישראל: שיעור בענווה מהמאסטרים הגדולים

ביום העיון שנערך לכבודם באוניבריסטת תל אביב, האחים כהן התעקשו להדוף כל שאלה שעוסקת במשמעויות הנסתרות של הסרטים שלהם, אבל שמחו לדבר על תהליך העבודה. התוצאה הייתה מאלפת, כמו שיעור בזן של הקולנוע

הכותרת של יום העיון עם האחים כהן, שהתקיים אתמול (שני) באוניברסיטת תל אביב, "לקבל את המסתורין", מעידה בראש ובראשונה על כך שיוזמיו אוהבים ומכירים את פועלם את האחים כהן. בחירה מדויקת, אפילו מפתיעה. בסרטם "יהודי טוב" מחפש הגיבור, פרופסור לפיזיקה בשם לארי גופניק, מעין איוב מודרני, הסבר לשאלה הנצחית: למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? בדרך הוא עובר שלושה רבנים, כל אחד יותר מעורפל מהשני, אבל התשובה הכי טובה מגיעה דווקא מגבר קוריאני מבוגר, אביו של אחד הסטודנטים שלו. "קבל את המסתורין," הוא אומר."להחרים את ישראל? זאת לא הדרך שלנו". האחים כהן בישראל

האחים ג'ואל ואית'ן כהן, מהבמאים המבריקים ביותר של שני העשורים האחרונים, בו בזמן קוראים לצופים שלהם לקבל את המסתורין בסרטים שלהם וגם, כך נראה, מקבלים אותו בעצמם. הם ידועים לשמצה כמרואיינים קשים, קשים מאוד. הסרטים שלהם, שתמיד בונים עולם מורכב סביב סיפור פשוט, מזמינים פרשנות. אבל האחים כהן מתעקשים לסרב לנתח את הסרטים שלהם, כאשר השורה התחתונה שלהם היא ש"זה רק סיפור", "רק סרט". ובמיומנות שהיא שניה אולי רק למיומנות הקולנועית שלהם, הם הדפו את כל השאלות, הן מצד משתתפי הפאנל (ד"ר שמוליק דובדבני, פרופ' אורלי לובין, דאנה איבגי) והן מצד הקהל: "מה תהליך העבודה שלכם?" "אנחנו כותבים. ואז אנחנו מצלמים". "האם אתם חושבים על המשמעויות החברתיות של הסרטים שלכם?" "לא." "איזו דמות שלכם אתם הכי מחבבים?" חיבה זה רגש שמיועד לבני אדם, ודמויות הן רק חלק מסרט, אנשים שהמצאנו".הפרשנות ניתנה לפרופסורים 

זה יכול להיתפס כסנוביות, כניתוק, כהתנשאות, אבל למעשה זוהי דווקא צניעות וענווה. לשם שינוי, במאים שלא חושבים שהם כאן בשביל לשנות את העולם, שלא מתעסקים בשאלות גדולות על אמנות. כאלה שבשבילם סרט הוא פשוט סרט ולא איזו שליחות גדולה. שני אנשים שעושים קולנוע ושאוהבים קולנוע (אית'ן ענה בשלב מסוים שהוא מעולם לא חשב שהוא יבלה את כל הקריירה שלו לצד אחיו, אבל שהוא תמיד ידע שהוא הולך לעשות סרטים).

מעדיפים לעבוד מאשר לענות על שאלות. האחים כהן (צילום: שי רינגל)הדרך הכי טובה להבין שלא מדובר ביהירות אלא דווקא בחוסר עניין אותנטי להתעסק בניתוחים אקדמיים ליצירה של עצמם, היה להסתכל עליהם מגיבים לשאלות שנגעו יותר בתהליך העבודה. האחים כהן הם במאים פורים וחרוצים מאוד: בארבע השנים האחרונות הם עשו ארבעה סרטים. והם יותר משמחו לדבר על התהליכים המעשיים של יצירת הסרט - מרתק היה לראות, למשל, את ג'ואל מדבר על סטוריבורדינג (איורים המהווים מעין מדריך מקדים או תוכנית לצילום סצינות). זהו חלק אפרורי מעט בתהליך היצירה, ועם זאת, הטון השקול שלו סוף סוף עלה מעט והעיניים שלו נדלקו. "הסרט שאנחנו מצלמים רחוק מאוד מהסטוריבורד," הוא פירט, "ולפעמים אנחנו אפילו לא מסתכלים בו כשאנחנו מצלמים. אבל זה חלק מהתהליך העבודה". או על תהליך העבודה מול שחקנים - "אני שמח לפטפט על השחקנים על דברים שלא קשורים לסרט," הוא אמר, מהדהד את דבריו של ג'ורג' קלוני שהוקרנו לפני הפאנל, בהם הוא ציין שהשניים מעדיפים שלא לביים את השחקנים יותר מדי.אוהבים קולנוע, לא את עצמם

היה נהדר לראות שניים מהיוצרים הכי מוערכים בהוליווד של היום מסרבים לצלול לנרקיסיזם. "'אומץ אמיתי' היה סרט קשה מאוד לעשייה, הקשה ביותר שעשינו," סיפר אית'ן בתגובה לשאלתה של איבגי, "צילמנו אותו בשלושה חודשים בלבד בגלל מגבלות מזג אוויר ולחצים מהסטודיו, שדרשו לקבל אותו בזמן לחג המולד", (ושכח לציין - ולעונת האוסקר). מאוחר יותר, הם אמרו על "גמביט" - תסריט שכתבו לפני שמונה שנים ונכנס רק בימים אלה להפקה (בכיכובו של קולין פירת'), רימייק לסרט פשע בריטי משנות השישים שהם עשו אותו לבקשת האולפנים, הוא נעלם במחסנים והם שכחו ממנו. הם אפילו לא ממש ידעו מי צפוי לשחק בו (למרות שכן זכרו לספר שבמקור התפקיד יועד ליו גרנט, שירד ממנו בסופו של דבר). וג'ואל הוסיף: זה לא כמו לעבוד על סרט שאתה יודע שאתה הולך להפיק, אבל זה כיף. זאת עבודה. והאחים כהן עובדים.אוהבים עבודת נמלים קולנועית. האחים כהן (צילום: שי רינגל)כמובן שלקחת את הגישה הפשוטה שלהם ולסובב אותה מבפנים-החוצה, להפוך אותה לאיזו אמירה ארס-פואטית מסובכת על הקולנוע שלהם תחטא להם. קשה מאוד פשוט "לקבל את המסתורין", קשה לבצע את הציווי בו נפתח "יהודי טוב" - "קבל בפשטות כל מה שקורה לך". כן, בכל הסרטים של האחים כהן יש משהו חידתי. אפשר לנסות לפצח את המסתורין, אבל זה גם חסר שחר וגם מפספס את המטרה. אפשר גם להגיד שהאחים כהן, אוהבי קולנוע גדולים ואמיתיים, מזכירים שהם רק במאים - לא נביאים, לא פוליטיקאים, לא מצילי האנושות, בסך הכל שני אנשים שעושים קולנוע. ושצופי הקולנוע - גם האקדמאים, המבקרים והבלוגרים - הם רק צופים. ושלקבל את המסתורין זו חלק מהעסקה בין שני הצדדים האלה. מצד שני, אמירת מטא על כל הקולנוע זה נפוח הרבה יותר מאמירה ארס-פואטית. קשה מאוד לקבל בפשטות את הקולנוע של האחים כהן. אבל אפשרות זו מסתמנת בתור היחידה שרלוונטית.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>