נכנסים לתמונה: ורד אהרונוביץ'

מדי שבוע הילה שקולניק ברנר הולכת לדבר עם אמן חדש ומעניין ונותנת טעימה מעולם היצירה הפרטי שלו. הפעם היא פגשה את אהרונוביץ' ואת פסלי הילדות הכועסים שלה

סבא שלה היה צייר, היא רוצה לפגוש את  פאולה רגו ויוצרת ילדות קטנות, רעות ונוקמות - מה שבטוח לעבודות של ורד אהרונוביץ' קשה להשאר אדישים. אהרונוביץ', בת 31, סיימה תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל ותואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה. בתקופת הלימודים היא ציירה, אבל בשנתיים האחרונות היא בעיקר מפסלת ילדות מתוקות שעוטפות הרבה רוע ואופל, נוקמות ולוחמות. הטורד והמאיים מצויים בציורים שלה ובעיקר בפסלים, והם עשויים ביכולת טכנית מרשימה ובעומק תימטי ורגשי.

» נכנסים לתמונה – לכל האמנים והכתבות

מהם כלי העבודה שלך? "יש המון. מתחיל מכלים של עבודה בחימר כמו סכינים ובעיקר הידיים ועד כל מה שקשור לתבנית - בעיקר סיליקונים. אני עובדת גם בכלים ידניים וגם בכלים חשמליים ועם לחץ אוויר".

איך נראה הסטודיו שלך? "פסלים ותבניות בשלבים שונים של תהליך העבודה. לרוב אני עובדת על כמה דברים במקביל. וכבר קרה לי שבלהט הצביעה של פסל אחר הכתמתי פסל אחר".

עובדת על כמה דברים במקביל. בית היציקה (צילום: מיכאל לירן)

איזו מוזיקה את שומעת כשאת עובדת?"אני אוהבת לעבוד עם רדיו, לא עם מוסיקה או דיבורים שדורשים קשב או ריכוז, משהו קליל ומוכר שאפשר לזמזם איתו ולהתרכז לגמרי בעבודה".

איזה אמן היית רוצה לפגוש? "פאולה רגו היא אמנית שמרגשת אותי מאוד. אני אוהבת את ההתייחסות שלה לסיפורי ילדים. אני אוהבת את ההתייחסות שלה לתכנים של ילדים ממקום בוגר ומטריד".

תארי את המפגש הראשון שהיה לך עם אמנות. "סבא שלי היה צייר. כשהיינו מבקרים אותו בצפת ריתקה אותי ערימה של מאות מכחולים בלויים ומלוכלכים שברובם נישאר רק המוט עם שערות בודדות וקצרות. בתור ניצול שואה הוא לא זרק כלום ושמר צבעים יבשים ומכחולים בלתי שמישים.  כשגדלתי קיבלתי אותם במתנה".

באיזו עבודה עבדת במקביל ללימודים?תמיד אהבתי לעבוד קשה. במקביל ללימודי התואר השני עבדתי (במקביל למלצרות) גם בהוסטל של צעירים עם הפרעות גבוליות שונות. זאת אחת העבודות שנתנה לי המון השראה ואני מתגעגעת אליה. בשנתיים האחרונות אני עובדת בבית יציקה ליציקות ברונזה ואלומיניום - אני לומדת שם המון ונהנית מכל רגע".

ספרי על ביקורת מעליבה שקיבלת.קיבלתי הרבה. כל כך הרבה פעמים ממש נעלבתי עד דמעות. אבל אני לא זוכרת משהו ספציפי. כנראה שהכל הודחק. אחד הדברים העיקריים שלמדתי בתקופת הלימודים זה לקבל ביקורת. יותר מאשר טכניקה - למדתי להקשיב לביקורת לה, לא לבכות ולנסות ללמוד ממנה משהו".

לא בוכה יותר, ורד אהרונוביץ':

מהי העבודה ראשונה שמכרת?"ציור שמן גדול ובו מצוירת אישה יושבת על ענף של עץ ומפריחה בועות סבון, מתחת לעץ נשען גבר מעשן. הציור היה חלק מתערוכת הסיום שלי בבצלאל - הפרידה היתה קשה".

מהי התערוכה שהכי התרגשת להשתתף בה?"לפני כשנה יזמתי והשתתפתי בתערוכה בנושא אבא. אבא מאז ומתמיד העסיק אותי באמנות וכשהעלתי את הנושא בקבוצת חנינא, בה אני חברה, גיליתי שאבא הוא נושא טעון עבור רבים".

מי היית רוצה שיבוא לבקר בתערוכה שלך? "מי שמכיר אותי יודע שמה שחשוב לי זה שהעבודות שלי יגעו לאנשים בנשמה. אני רוצה שיבוא כל מי שמעניין אותו ומרגש אותו ונחרט לו בזיכרון. לא חשובים לי שמות".

על מה את עובדת עכשיו? "על פסל שאני יוצרת במיוחד לתערוכה שאוצרת סיגל ברקאי שתיפתח בדצמבר. הפסל ניקרא First Blood, כמו הסרט רמבו, ועוסק בנקמתה של ילדה לדורי דורות".

את עבודותיה של ורד אהרונוביץ' ניתן לראות ב:

» פה פתוח שיניים חשופות, עד ה-5.11. גלריה גל-און מקום לאמנות, יהודה הלוי 79-81, תל אביב. אוצרת: מיטל רז

» משק בית, החל מה-14.10. קיבוץ אורים ובארי. אוצרת: שרי גולן שריג.

» גברויות, החל מה-19.11. גלריה החללית, רחוב הירקון 70, תל אביב. אוצרת: סיגל ברקאי.

» המאויים, החל מה-29.12. מרכז הצעירים ברחוב מזא"ה 9. אוצרת: סיגל ברקאי.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>