סיעור מוחות עם אריסטו

ייעוץ פילוסופי לאנשי עסקים - זו הבשורה של המכון לפילוסופיה יישומית "במחשבה תחילה". "אנחנו חושבים שאנשים זקוקים למשמעות ולא מאמינים שאנשים רק רוצים להרוויח ולהתענג", אומר מקימו, ישראל שורק

פילוסופים, כשהם מוותרים על אולמות האקדמיה ופונים לחיות ביום-יום, עלולים להתחיל להציק בשאלות בסיסיות לאנשים תכליתיים מאוד, כמו אנשי עסקים. למשל הפילוסוף ישראל שורק, לשעבר דיקאן עמיתים במכון מנדל למנהיגות ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטה, שהקים לפני חמש שנים את המכון בעל השם הדידקטי, "במחשבה תחילה", לפילוסופיה יישומית.

הוא וחבריו למכון עסקו מאז הקמתו בייעוץ פילוסופי לאנשים ולמוסדות וארגונים ציבוריים, כגון השב"ס ומערכת החינוך. לפני כמה חודשים החליטו לעבור לזירה חדשה ולעזור לחברות עסקיות בהתמודדות עם דילמות אתיות. להחלטה הזאת קדמה נטייתו של שורק לפנות לאנשי עסקים ולבקש מהם לחשוב על ההיגיון האתי שיש לבלעדיות מבחן שורת הרווח בהצלחתו של עסק.

"'תרוויחו פחות', אמרתי לכל מי שהסכים לשמוע אותי", נזכר שורק, "אמרתי: ‘win win זה לא פועל. זה לא שאם תשלמו יותר למנקים ולשומרים ותקטינו את פערי השכר אז החברה תצטייר כהגונה יותר - אולי אפילו תפסידו - אבל אתם תדעו שאתם הגונים'. אז אמרו לי ‘אוקיי, נשמע אותך, אבל בוא נשתה קפה. לא נשלם לך על עצה כזאת'". שורק אומר שתגובות כאלה ריפו את ידיו תקופה ארוכה ואף גרמו לחברי המכון לפקפק אם "בכלל אפשר יהיה לאתגר תמות בסיסיות בעולם העסקי" וגם לשאול "מי ישלם על שירות כזה".

השירות הזה, לפי שורק, כולל חקירה של קלישאות "המגוננות על יחידים וארגונים, ובסופו של דבר מערפלות, מייצרות דוגמטיות, ראש קטן וחוסר תשוקה ועניין". הוא מוסיף כי "הסיפור של פילוסופיה כמייצרת תשוקה קרוב ללבנו. קיבוצניקים עבדו ביום והתווכחו בלילה. מאין היה להם כוח לכך? כי הם באמת שאפו לחקור ולהבין, ולדעתנו משהו בתשוקה הזאת הלך לאיבוד. תשוקת הכסף והבעלות על מוצרי צריכה שיתקה קצת תשוקות אחרות, לא פחות אנושיות: התשוקה למשמעות, לאמת, ללמידה, לאתגור".

מכבסת המצפון

שורק גדל ברמת אביב ולמד "באליאנס המתועש, ששם מכוונים אנשים ללמוד משהו שיכניס כסף והרבה". הפילוסופיה בעבורו היתה סוג של מרד. "אבא שלי הוא בעל משרד רואי חשבון", הוא אומר, "והוא אמר לי ‘מתי תתפכח, יש משרד שמחכה לך'". שורק, המצהיר על עצמו שהוא "סרבן דוקטורט" שכן זה עשר שנים הוא עדיין מכין אותו, מיקם לבסוף את המכון במשרד שהכין לו אביו בביתו הפרטי ברמת אביב.

בחדר הוורדרד, שבו כורסאות מהוהות ונוחות, הוא מרצה בלהט חביב על עיקרי אמונתו, ומדי פעם בפעם פותח ספר, למשל את "הנסיך" של מקיאוולי, וקורא משפט המדגיש את דבריו. יש לו משרד קטנטן נוסף בירושלים, ושם, כיאה לפילוסוף אמיתי שאמור שלא לחשוב למען תכלית כלשהי, השעון העגול על הקיר נעצר מלכת ומורה תמיד שתיים וחמישה.

לצד עמיתים במכון, כגדי פרודובסקי, דוקטור לפילוסופיה שהיה בין מקימי מכללת עלמא בתל אביב, ורן שחורי, איש כוחות הביטחון לשעבר, הוא מאמין אדוק בכוחה של הפילוסופיה ליצור שיח אתי משמעותי גם בעולם העסקים.

פרודובסקי, למשל, אומר כי אפשר להיתקל ב"שערוריות פילוסופיות" רבות בזירת העסקים. אחת הבולטות בהן, לדעתו, היא העצמת עובדים. לדבריו, "הרציונל של המעסיק הוא שעובדים נעשים ליעילים יותר אם הם חשים שמכבדים אותם". אבל לדברי פרודובסקי, זהו כשל חמור בהבנת מושג הכבוד. "מושג הכבוד אינו תלוי בדבר", הוא אומר. "ליצור אצל מישהו תחושה כלשהי של שביעות רצון כדי להשיג דבר מה אחר - זוהי אחת הדוגמאות המובהקות ליחס שאינו מכבד, מכיוון שיש בכך דבר שאינו שקוף ואינו הדדי".

ישראל שורק: “’תרוויחו פחות’, אמרתי לכל מי שהסכים לשמוע אותי” | תצלום: דודו בכר

פרודובסקי מתכנן להקים "קו אתי פתוח" ללקוחות המכון. לדבריו, "מעסיק יוכל לתת לכל עובד מספר זיהוי וכתובת מייל שאליה יוכל העובד לשלוח בכל עת שאלות בנושאים הקשורים באתיקה וזהות מקצועית. זה יהיה חלק של עבודתו שלא יצטרך לדווח עליו לממונים - שכן הקשר יהיה חסוי. שאלה של עובד תוכל גם להסתיים בפגישה ובעבודה פילוסופית".

לדברי שורק, יש במכון מי שחושבים שהפנייה לאנשי עסקים היא נאיווית. "הם לא נגד המטרה האידיאולוגית, אלא לא רוצים שנעשה מכבסת מצפון של ארבעה ימים ו-X שקלים", הוא אומר.

קוד אתי הוא התחמקות

כיצד יכולים ארגונים עסקיים להיעזר בדיון הפילוסופי?

"אנחנו מציעים לאנשי עסקים סדנאות מתמשכות מצד אחד ופורומים מצד שני - שני מדיומים שכל אחד יוצר גם מסר אחר - שבהם אנחנו מנסים לקרוא תיגר על השקפת עולם, אם היא באמת קיימת. אנחנו מייחסים חשיבות רבה לאחיזה בהשקפת עולם: לטוב ורע, למותר ולאסור. העדר המצפנים מייצר אדישות ואטימות לסבל. אם הכל תלוי בנקודת מבט וניתן להצדיק כל התנהגות, אין משמעות לאמת, לצדק, לנכון, לראוי. למשפט שיש דברים שאנשים הגונים לא עושים.

"לאחר שביררנו אם יש השקפת עולם, אנחנו רוצים להציע השקפה לא דוגמטית. לקרוא תיגר על הקלישאות העיקריות שמארגנות את החיים באותה פירמה. למשל, זו שבה ארגון קורא לעצמו משפחה. זה מסך עשן שקרי, כי במשפחה (כך אני מקווה), אם יש מישהו שאינו מועיל אנחנו לא מגלים אותו. אנחנו אומרים, אם אתם רוצים להשתמש במושג משפחה, קחו אותו ברצינות, תראו מה המשמעות שלו.

"דוגמאות נוספות לקלישאות הן המושגים מקצועיות, התייעלות, תחרות, שירות, איכות. בסדנאות לחקר המושגים הללו מתאפשרת כניסה לתהליך דיאלוגי. אם מתברר שיש יותר מפשר אחד לגיטימי, נדרשת הכרעה. למשל המושג התייעלות. האם הפשר היחיד הוא לייצר יותר תפוקה ולהשקיע פחות משאבים? או שפשר אחר יהיה לייצר זיקה יותר יציבה לארגון מצד כל מי שקשור בו? האם מבחן היעילות הוא רק רווח או שזה אולי מבחן השרידות או היציבות לאורך זמן, ואולי שארגון ייצר גם משמעות וטעם לפרקטיקות היום-יומיות? אנחנו מנסים להבין איזה פשר אפשרי לכל מושג, גם אם הוא לא לקוח משיח סטנדרטי".

איזו פילוסופיה שמנחה אתכם?

"הפילוסוף שאליו אנחנו מתייחסים כדי לכונן מחדש תפישת קו רצף בין טוב לרע הוא אריסטו; אריסטו, באופטימיות העצומה שטמונה באתיקה שלו, שמניחה שכל דבר ניתן ללימוד, גם נטיות אופי והרגלים. הוא אומר כי הטוב הוא ההרגל לעשות טוב. זה לא מושג מופשט. מי שעושה מעשה אומץ אחד אינו אמיץ; אומץ הוא ההרגל להיות אמיץ, האופטימיות שכמעט גובלת בנאיוויות, שאפשר לאתגר יחידים - ומכאן אפשר לדבר גם על ארגונים".

מדוע שמישהו ירצה להיכנס לדיאלוג שמערער הנחות יסוד שלו?

"אנחנו חושבים שאנשים זקוקים למשמעות ולא מאמינים שאנשים רק רוצים להרוויח ולהתענג. האם בני אדם הם סקרנים ואמיצים מספיק לבחון הנחות יסוד? לא תמיד, אבל אם ניצור את הזירה שתאפשר לזה להיות, זה יקרה.

"במקרה של דיאלוג על שאלות אתיות, ההצלחה שלנו לא כרוכה בזה שהקהל יהיה מרוצה. להיפך, אנחנו מוכרחים לשאול שאלות וליצור טלטלה וזעזוע קיומי. אנחנו אומרים שהמבחן להצלחה יהיה שהם יהיו מוטרדים, שלא יישנו טוב בלילה. אם לא הצלחנו לייצר הלכי נפש של מצוקה ומתח, לא הצלחנו לחבר בין הפילוסופיה להוויה".

מה ההבדל ביניכם לבין חברות המציעות בניית קוד אתי לארגונים עסקיים?

"לדעתנו ‘קוד אתי' זוהי התחמקות אלגנטית ואופנתית מליבון של דילמות אתיות. לצד קוד אתי יש להנהיג פורומים אתיים, שידונו באופן מתמיד בדילמות מחיי היום-יום של הארגון. אנחנו רואים בחרדה את אוסף הסיסמאות שמכילים קודים אתיים (כגון חתירה למצוינות, איכות, אמינות). במקום שהקוד האתי יהיה מצע חי לזהות ארגונית ולהעמקה ביחס שבין הדיבור למעשה, מה שקורה בפועל הוא הפוך".

ומה ההבדל ביניכם למה שפסיכולוגיה ארגונית יכולה להציע?

"המנדט שלה הוא לחשוף חוליים ארגוניים מודעים ולא מודעים. לזהות בעיה, ואז, מתוך תמונה של סטנדרט ומצב רצוי, הם מנסים לפתור אותה. אנחנו רוצים להעמיד בסימן שאלה את מה שנתפש כסטנדרט ורצוי. למרות זאת, כלי האבחון והפתרון יכולים להיות זהים לשלנו אם הם מעוניינים לחקור את השפה הארגונית".

לדברי שורק, הכניסה לעולם העסקי כרוכה בהימור כלכלי אך "אם נוכיח את ההיפותזה שלנו, שאנשים צמאים למשמעות - לא נפסיד". כרגע, על כל פנים, חברה עסקית אחת, שאינה מעוניינת להיחשף, כבר קיבלה עליה לחקור את הנחות הבסיס שלה בתקווה ליצור בסיס אתי איתן יותר.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>