קיר אמן: תמיר שר

בביתו של הצלם תמיר שר תמצאו תמונות ממלחמת לבנון , תצלום נוף של רותי אגסי ותצלום בשחור-לבן של ג'ואל קנטור. קיר אמן - רגע לפני מעבר דירה 

הביקור בדירה של הצלם תמיר שר ובת זוגו, הסופרת איריס לעאל, במרכז תל אביב, התקיים יום לפני המעבר שנכפה עליהם לדירה אחרת. החפצים והארגזים הממלאים את הבית נערמו ונאגרו במשך 15 שנות חיים במקום, שבהן גם גידלו שלושה ילדים. הדבר הכמעט יחיד שעוד לא נארז הן התמונות שתלויות על הקירות, והעירום של הבית מדגיש עד כמה הם זקוקים לשיפוץ.

הרעיון לארח את המדור בדירה שנמצאת רגע לפני פינוי היה של שר. "ב'קיר אמן' יש תמיד היחשפות", הוא אומר. "יש אמנים שהדבר הזה הכרחי להם ויש אמנים שזה בלתי נסבל בשבילם, ופה זה מין אירוח לא שגרתי. אני לא מצחצח את 'פינת איקאה' כמו שאני רואה שלפעמים עושים. אני מרגיש שכאן זו חשיפה הרבה יותר גדולה מאשר לבוא לבית מסודר. כל הסחורה מונחת פה על הרצפה, בתוך ארגזים. הכל הורד ונשארו באמת רק העבודות".

ומה נותר על הקירות? תצלום בשחור-לבן של ג'ואל קנטור ובו אשה בהריון מצולמת מהצד, מתבוננת בנקודה שנמצאת מחוץ לפריים. "זה צולם בלבנון, במלחמת לבנון הראשונה", אומר שר. איך אפשר לדעת שזו תמונת מלחמה? "מהטנקים שנמצאים מאחור, מהמבט המודאג שלה", הוא עונה. "ומהעשן ברקע. בכלל, אין צלם ישראלי שאין לו עשן ברקע".

שר מציין שקנטור היה הראשון שהציע לו להחליף עבודה. בתמורה קיבל קנטור תצלום מסדרת חירייה - אחת הסדרות היותר מוכרות של שר. השנייה שביקשה להחליף היתה גליה יהב, שממנה קיבל עבודה מסדרת "בילבי" שנוצרה בשנות ה-90, ובמרכזה הילדה הכל יכולה, ששימשה לא מזמן גם כוכבת סרטה של רונה יפמן, שבו ניסתה לפרוץ את חומת ההפרדה. זהו תצלום בשחור-לבן שבו מצולמת קבוצה של ילדים, וביניהם מבצבצים פניה של יהב מעוטרים בשיער ג'ינג'י ושתי צמות.

ליד הכניסה לבית תלוי תצלום נוף של רותי אגסי, שאריאל, הבת האמצעית, כבר ביקשה אותו לחדר שלה בדירה החדשה. בסלון ציור קטן של אהרון מסג, חבר טוב של בני הזוג, שניתן כמתנה לחתונת הבת הגדולה. בתוך הספרייה, שכבר נארזה (יש בארגזים קרוב ל-4,000 ספרים של לעאל), עמדו עד לא מזמן הדפס של סיגלית לנדאו, מעין צללית של אשה בשחור-לבן ששיער הערווה שלה נראה כשיח (הדפס שחולק בזמנו למנויי "סטודיו" ונהפך לאחד ההדפסים היותר אהובים על אמנים) וכן ציור של אולף קונמן, חבר, שגם דיגמן בעבר לאחד מתצלומיו של שר. "הציור הזה מאוד לא אופייני לו", אומר שר. "אני אוהב את האקספרסיוויות של העבודה וגם את הרקע, שמופיע אחר כך בציורים אחרים שלו". לידו תחריט קטן ומוצלח של צביקה לחמן, שנעשה על פי בקט. את התחריט קיבלו מלחמן ליום ההולדת של איתמר, הבן הקטן.

על הקיר בסלון תלוי רישום של מאיה אטון - אחת הסקיצות לעטיפת הספר "אש בבית" של לעאל, שראה אור לאחרונה. על הרצפה, שעון על הארגזים, עומד פורטרט בשחור-לבן שצייר יוסי מרק, חבר. ציור אחר של מרק, מאותה תקופה, הופיע על עטיפת ספרה הראשון של לעאל, "חוות מרפא". לעאל מאמינה שספרות עברית צריכה להיות עטופה ביצירה עכשווית מקומית ואת זה היא מיישמת בספריה. על עטיפת ספרה הבא, למשל, תהיה עבודה של דרור דאום. תצלום של דאום, מעין תבליט של טירה על גבי מצע לבן, תלוי בחדר עבודתה. זהו אחד מסדרה של דימויים שצולמו מחלקה הפנימי של עטיפת ספרי מתח ואימה זולים (תצלומים מתוך אותה סדרה מוצלחת הוצגו בעבר בגלריה נגא). מתחת תלוי תצלום של אריאל קן. את שניהם הכירה במסגרת תוכנית לימודי ההמשך של בצלאל, שם היא גם מלמדת. "הם ישבו ועבדו על הקטלוגים ובלי לשאול את תמיר נידבתי אותו והצעתי להם להחליף אתו עבודה", היא מחייכת.רוצים לקבל את כתבות "גלריה" ישר אל תיבת המייל שלכם? הירשמו לניוזלטר של עכבר העיר

תגיות

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>