היכרות ראשונה עם הבוגרים הבולטים בעיצוב גרפי

הם יעצבו את הפרסומות שבהן נצפה, את שלטי החוצות שבהם ניתקל ואת אתרי האינטרנט שבהם נגלוש. רגע לפני שהם נבלעים בתעשייה, שמונה בוגרים טריים של בתי הספר לעיצוב בארץ מציגים את עבודות הגמר שלהם

על קו הסיום | עיצוב

פעם הכל היה פשוט יותר. מי שהלך ללמוד עיצוב גרפי ידע בדיוק מה הוא הולך לעשות כשיסיים את לימודיו: להיות מעצב גרפי. אבל אז השתנו החוקים, שינוי שאחד מסמליו היה החלפת שם המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל למחלקה לתקשורת חזותית ב-1996. השינוי לא היה סמנטי בלבד: המקצוע שינה את אופיו עם המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות ועם ההתרחבות לתחומים משיקים וחדשים, כגון עיצוב בתנועה ובווידאו (ברודקאסט); עיצוב לפרסום; עיצוב ברשת, ממשק וחוויית משתמש (אינטראקטיב) וכדומה. המעצב הגרפי, שבעבר היה עסוק בעיקר בבחירת הפונט או הפורמט הנכון לעבודה, נאלץ לדעת היום הרבה יותר בהשוואה למה שנדרש ממנו לפני עשר או אפילו חמש שנים.

המדריך המלא לתערוכות הבוגרים 2009יובל סער מסקר את תערוכות הבוגרים בבלוג העיצוב בעכבר קפה

במסגרת פרויקט הבוגרים הפגשנו שמונה סטודנטים בולטים מארבעת בתי הספר המובילים בארץ בתחום התקשורת החזותית: בצלאל, ויצו חיפה, מכון טכנולוגי חולון ושנקר. עבודות הסיום שלהם שונות מאוד זו מזו: יש שם סיפורים אישיים לצד נושאים חברתיים, מיצבים אינטראקטיוויים לצד כרזות וספרים וסרטוני אנימציה לצד קמפיינים פרסומיים.

230 בוגרים הציגו בתערוכות הסיום של בתי הספר הללו. מלבדן התקיימו בחודש האחרון גם תערוכות במנשר, מכללת גורן, סמינר הקיבוצים, מכון אבני, חשיפה ותלתן, מה שאומר שמספר הבוגרים השנה הוא קרוב ל-500 - כמות גדולה שהשוק המקומי אינו ערוך לקלוט, כך שרבים מהם ייאלצו לחפש עבודה בתחומים מקבילים.

תצלום: ינאי יחיאל

במובן מסוים בוגרים אלה ישפיעו על חיינו יותר מהרבה אחרים, גם אם לא מדובר בעניינים של חיים ומוות: הם יעצבו את הפרסומות שבהן נצפה, את העיתונים והמגזינים שנקרא, את עטיפות הספרים שנראה בחנויות, את שלטי החוצות שבהם ניתקל ואת אתרי האינטרנט שבהם נגלוש. הם יהיו נוכחים בכל מקום שאליו נפנה את מבטנו, ואם תחפשו היטב, אולי תוכלו למצוא את שמם באותיות הקטנות על גב הספר, בשולי המודעה או בתחתית האתר.

1אבי לסרי, בן 29 מחיפה ויצו חיפה מנחים: דני שחם ונעם שכטר

את רוב שנותיה של מדינת ישראל מלווים קמפיינים מטעם המדינה שקוראים לאזרחיה לקום ולהתגייס למשימות שונות ומשונות, תוך ניצול של הצורך של כל ישראלי להרגיש שייך, להיות חלק מהעם. אנו חיים במעין דריכות מתמדת, מתכוננים לרגע שבו ניקרא להתגייס לכל משימה לאומית.

"ישראל משתחררת", הקמפיין הציני והמשעשע שהגה אבי לסרי, הוא קמפיין אוטופי שבו מדינת ישראל קוראת לתושביה ליהנות, להירגע, ולהשתחרר מתחושת האשם הטבועה בכולנו מעצם היותנו תושבי המדינה. טרי שרויאר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה, אומרת שסדרת הכרזות שעיצב לסרי הינה "תולדה של מחקר תקופתי מדוקדק של תוכן, שפה גרפית, פלטה צבעונית ואיכויות הדפסה, שמעידה על יכולתו להבין ביקורת, להפנים אותה ולצמוח מתוכה".

2טל פורת, בן 28 מיבנה ויצו חיפה מנחים: ירון שין, דויד אופנהיים

הפרויקט של טל פורת עוסק במוסיקה, ובאופן ספציפי יותר בפסטיבל סונאר, אחד הפסטיבלים המובילים באירופה למוסיקה אלקטרונית ווידאו-ארט, ששם דגש על אקספרימנטליזם מוסיקלי וצורני. האתגר שעמד בפני פורת היה ליצור שפה גרפית שגם תבטא את האופי האירופי והחדשני של הפסטיבל, וגם תשלב אלמנטים מקומיים של העיר המארחת - תל אביב.

פורת יצר פרומו בן 40 שניות, שבו בנייניה של העיר תל אביב מתחילים לזוז לקצב צלילי המוסיקה. שבירת הבניינים מקבילה לשבירת מסגרות מוסיקליות מקובלות, דבר האופיני למוסיקה אלקטרונית. טרי שרויאר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, אומרת שהפרוייקט הוא "הפגנה של עיצוב גרפי בתנועה, ברמה הגבוהה ביותר: יכולות העריכה ושילוב הפס-קול והמקצב נשזרים לכדי יצירה שלמה, זורמת ומדוייקת, שמעניקה חוויית מולטימדיה טוטאלית. פורת מפגין את יכולתו לשלב בין תחומים ולייצר מארגים מורכבים של תוכן, צורה וטכניקה".

3שמרית אלקנתי, בת 29 מתל אביב שנקר מנחה: איתמר דאובה

"ערב חג", סרטון האנימציה של שמרית אלקנתי, מורכב מארבעה ערוצי טלוויזיה שמשודרים במקביל ומתחלפים ביניהם באופן אקראי. השבירה האקראית של הערוצים, בדומה לזפזופ אקראי, מבטלת את התפישה הליניארית המקובלת של סיבה ותוצאה ואת חשיבותו של ערוץ אחד על פני השני. הערוצים זוכים להתייחסות ולמעמד שווים: אקטואליה שווה לסרט דרמה, תוכנית ריאליטי לסרט טבע וכדומה. שם הסרטון מתייחס לערב שבו מוקרנות בערוצי הטלוויזה שאריות, וכל המדינה נעה בחוסר תוחלת ממקום למקום לסבל שיבטי משותף.

"בסגנון איורי פשוט, רישומי, לא מיופיף ונוגע ללב, יצרה אלקנתי חזון אפוקליפטי של ייאוש והשלמה עם שיגרה כבדה וקשה", אומר איציק רנרט, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. "המפגש עם הקו האיורי המהודק, הסרטונים המקוריים מהם שעשוי הסרטון, שכולם אניגמטיים ומרגשים כאחד, והמוסיקה המצמררת, יוצרים עבודה מצוינת ומרגשת, שדימוייה אינם מרפים".

4דורית שוחט, בת 26 מירושלים (עוברת בקרוב לתל אביב) בצלאל מנחה: ערן יובל

מרבית האנשים עדיין אינם נותנים את הדעת להשפעה המצטברת שיש לפעולות יומיומיות כגון הדלקת אור, נסיעה ברכב או הורדת המים באסלה. "טביעת הרגל האקולוגית שלי", פרויקט הגמר של דורית שוחט, מציע המחשה ויזואלית וחווייתית של נתונים אלו. באמצעות תיעוד של פעולות יומיומיות והשלכותיהן על תחומים כמו תחבורה, חשמל, מים ומזון, מראה שוחט שאילו כולם היו צורכים כמוה, היה על כדור הארץ להיות גדול פי 2.5.

חמשת המסכים הנכללים בפרויקט ממחישים חווייה של צריכה מחזורית, אינסופית, מצטברת וחסרת שליטה, ואת השלכותיה. "דורית משתמשת להפליא בכלים של תקשורת חזותית בכדי ליצור עיצוב שמשנה, משפיע, ועוזר לעולם", אומר עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. "החוויה המצטברת במהלך הצפייה בחמשת המסכים היא מטלטלת ועוצמתית. הדימוי של מערכת המסתובבת בקצב מואץ והולך, עד לאובדן שליטה, הוא דימוי מבריק, שמעביר באופן מדוייק את מצבנו ביחס לכדור שעליו אנחנו חיים".

5איתי וולפסון, בן 27 מחולון מכון טכנולוגי חולון מנחה: איתן ברטל

"cs;t", מיצב הווידיאו של איתי וולפסון, כולל מספר סרטונים אינטראקטיוויים שחוזרים על עצמם בלופ. כל סרטון עוסק במצב אחר (פיסי או נפשי), כמו לידה, אהבה, החמצה, תאווה, שנאה וכו'. לצופים במיצב יש את הכוח לשנות את מהלך הסרטונים על ידי נגיעה במסך, אך אין ביכולתם לשבור את המחזוריות.

מה שעומד בבסיס המיצב הוא המרוץ להגשמה עצמית, שגם כאשר מגיעים לשיא מסויים או לרף שהצבנו לעצמנו, הסיפוק הוא רגעי, ומיד לאחר מכן שוב מתחיל מרוץ חדש לעבר הגשמת היעד הבא. לדברי איתן ברטל, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון, "בפרויקט זה התמודד איתי עם יצירת סרטונים בעלי מסר תמציתי, ועם בניית מיצב אינטראקטיווי מרשים שמציג את העבודה על גבי חמישה מסכי ענק המופעלים עם כל נגיעה בהם. הצופה נע במרחב סביב העבודה, ונמצא בדיאלוג מתמיד איתה".

6נדב ריקובר, בן 26 מהרצליה שנקר מנחה: ארנסטו ביכובסקי

נדב ריקובר בחר לספר את סיפורו האישי של יציאה בשאלה דרך יומן גרפי. תהליך היציאה בשאלה הוא תהליך של פירוק מסגרות, וכמו התהליך גם היומן שעיצב בפרויקט "יציאה לשאלה" עבר תהליך של פירוק לחלקים. בתוך כל קונטרס מתקיים תהליך של פירוק סממנים דתיים. כך, לדוגמה, טיפוגרפיה הלקוחה מתוך סידור תפילה מאבדת את הסממנים הדתיים שלה ע"י מחיקת החלקים באותיות המזוהים עם אותיות תנ"כיות.

איציק רנרט, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, אומר ש"העבודה נעה במיומנות בין שני עולמות תוכן ושני עולמות חזותיים סותרים, ומדגימה שבר בלתי ניתן לאיחוי בשפה גרפית רהוטה ומשכנעת, בשלה ומקצועית. הנסיונות הטיפוגרפיים החדשים, המפתיעים והנועזים, משבשים את הרושם הראשוני של ספר דת, ומחזקים את משחקי השבירה וההרכבה, הקבלה והדחיה, המשיכה והרתיעה".

7חאגית שמעוני, בת 27 מהוד השרון מכון טכנולוגי חולון מנחה: פרופ' שמעון זנדהאוז (ג'וגול)

פרויקט הגמר של חאגית שמעוני, "תפילה חזותית", עוסק גם הוא בדת. נקודת הפתיחה של שמעוני היתה העובדה שלחוויה המיסטית ביהדות אין יצוג ויזואלי. היא לקחה שלוש תפילות מרכזיות, שמע, קדיש ושמונה עשרה, וניסתה להעביר את המקצב, הטעמים והטראנס שחש המתפלל לעולם של סמלים (אותיות), שייחרטו בראשו באופן שיחזק את התכנים הכתובים ואת התחושות שמלוות אותו בתפילה.

"יחודו של הפרויקט בדיאלוג החזותי החכם שנוצר עם האותיות והמלים שמהן מורכב הטקסט בתפילה היהודית, והפיכתן לבעלות איכויות חזותיות וטיפוגרפיות יחודיות", אומר איתן ברטל, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. "המיצב, המדמה מעין בית כנסת וירטואלי שבו האותיות משתתפות בתפילה, מוסיף לה מימד חוויתי שעוזר להתמצא בטקסט ומעצים אותו".

8לירן צח, בת 25 מירושלים (עוברת בקרוב לתל אביב) בצלאל מנחה: יעל בורשטיין

פרויקט הגמר של לירן צח - סדרת אוספים מוסיקליים המוקדשים לאבני דרך בעולם הרוק (ה"ולווט אנדרגראונד", ה"ראמונס" ו"ג'וי דיוויז'ן") - עוסק במערכת היחסים בין האמן, מקורותיו ומורשתו. כל מארז מכיל חוברת המאגדת את סיפור הלהקה, דיסק הסוקר את פועלה, ודיסק נוסף המורכב מאמנים שונים שהושפעו ממנה מאז ועד היום.

העבודה של צח מוכיחה שלמרות השינויים הרבים שעבר עולם התקשורת החזותית בשנים האחרונות, הבסיס לכל נמצא עדיין בעיצוב הגרפי המסורתי: רעיונות חזקים, שפה גרפית וטיפוגרפית ייחודית וחשיבה פונקציונאלית. "ניתן ליצור עבודת עיצוב שתהיה קונקרטית, רלוונטית ומסחרית, ועם זאת מקורית, חדשנית ומרגשת", אומר עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. "בכל סט בסדרה מתפתחת שפה גרפית ייחודית, ועם זאת הסדרה כולה נראית קוהרנטית ושלמה. כל אחד מעשרות הפריטים המרכיבים את הפרויקט הוא פנינה עיצובית".

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>