תכנון מושכל בשדרה

שדרות ההשכלה החדשות בתל אביב משלבות ביצירתיות מחשבה אקולוגית, השכלה יהודית, גינת כלבים ומגרש פטנק. כל מה שחסר זה קיוסק

הנוף הניבט בימים אלה משדרות ההשכלה מערבה לכיוון נתיבי איילון יוצא דופן, מטריד אך קצת מרגש, ובעיקר מצריך לא מעט דמיון כדי לתאר כיצד הוא עתיד להשתנות מקצה לקצה. שורה של גורדי שחקים בגובה של עד 60 קומות מתוכננים לקום בשנים הקרובות במתחם ביצרון, במטרה להפוך אותו למרכז העסקים והמגורים המרכזי של מזרח תל אביב. המולת הבנייה שנמצאת כבר בשיאה מזכירה משהו מהנוף של אזור הדוקלנדס (המזחים) בלונדון.

למרגלות המגדלים המתוכננים נחנכה לפני שבועות אחדים שדרה עירונית חדשה, אחות צעירה לשדרות הקיימות והמשגשגות במרכז תל אביב. הרצועה שעליה הוקמה השדרה היתה חורשת עצי אורן מוזנחת, שהעירייה אף שקלה לגדוע בחלקה לטובת הקמת מגרש חניה. אולם במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית של ביצרון הוחלט להשמיש את השטח כולו לטובת התושבים, הקיימים והעתידיים, מתוך ראייה של ציר עירוני ירוק ש"תופר" את שכונת הבתים הפרטיים ממזרח ושכונת המגדלים ממערב.

התכנון נמסר לאדריכל רם איזנברג, שביקש להפוך את שדרות ההשכלה לגינה שכונתית לא שגרתית. שלושה יסודות מרכזיים עומדים בבסיס התכנון: אקולוגי, תוכני-לימודי ושכונתי, לכל אחד מהם ביטוי ונימוק. היסוד האקולוגי מתייחס לרעיון הטבע בעיר, שימור החורשה הקיימת באמצעות נטיעה של כמעט 200 עצים נוספים כדי למשוך ציפורי שיר ופרפרים שנעלמו מהאזור.

מרבית שטחה של השדרה, 25 דונם בסך הכל, נותר אדמה חשופה שלתוכה הוחדרו פקעות שילבלבו ויפרחו בחורף. לאורך שביל האספלט הוקמו שלוש פרגולות מתכת מיוחדות המיועדות לקינון, בעוד שנה או שנתיים יצמחו עליהן צמחים מטפסים שיצרו סבך ירוק (רעיון שנהגה בשיתוף ד"ר רון אלעזרי, מנהל הגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב). "הסיבה המרכזית שהציפורים נעלמות מהערים היא יותר מדי חולדות וחתולים", אומר איזנברג. "ברגע שהמטפסים יגדלו קצת, נשים מכסים מצדי הפרגולה שימנעו מהטורפים לטפס מעלה".

שדרות ההשכלה בתל אביב

לטובת הציפורים הוקמה גם "בריכת עלים", שטח מוגדר מכוסה בגזם עץ ששומר על הלחות של הקרקע ומזמין חיפושיות וזוחלים קטנים - מזון מעולה לשחרורים ולעורבים. היעדר מדשאות גדולות ובזבזניות והרכב הצמחייה המיוחד משלים את התמונה האקולוגית הירוקה.

למבקרים במקום מצפה גם חויה נושאית-לימודית. ברוח תנועת ההשכלה שעל שמה נקראת השדרה, הוטבעו על שולחנות הבטון המפוזרים באזור טקסטים בולטים של המשכילים היהודים מהמאה ה-18, חלקם פרובוקטיביים במידה. היסוד השלישי בתהליך התכנון, זה השכונתי, נהגה בעקבות מחקר מקיף שביצעה ד"ר אהובה וינזור בשביל המשרד לאיכות הסביבה. המסקנה העיקרית במחקר היתה שגינה שכונתית מוצלחת צריכה להכיל שימושים רב גילאיים. "אנשים אוהבים להתערבב", אומר איזנברג. "אין כאן אזור של הקטנים ואזור של הגדולים. כל האנשים משתמשים במקומות השונים בשעות שונות של היום".

נוסף למתקני המשחקים שתוכננו ביצירתיות רבה, וגינת הכלבים שמוקמה מול אזור המשחקים ("הרי לגינה באים עם הילד ועם הכלב") הוקמו מגרשי פטנק לבקשת התושבים המעט יותר מבוגרים. עמודי חשמל נמוכים פוזרו לאורך השביל כדי לקיים שם אירועים המוניים בעתיד.

העיצוב הנופי העשיר של שדרות ההשכלה היא גם דרכו של איזנברג לבקר את הנעשה בגינות שכונתיות טיפוסיות בערים ובפרברים - בהם מתקיימת מעין תערובת של אבני אקרשטיין משתלבות, פרגולות מעץ, דשאים ירוקים בזבזניים ופרחים חד עונתיים, חלום בלהות של כל אדריכל נוף. "לא רצינו גינה שתיראה כמו כל הגינות האחרות בעיר, אני כבר לא יכול לראות יותר את מגלשות הצינור הצהובות או הכחולות. זה בלי טעם. חוץ מזה, אם אתה בוחן את טווח הגילאים שמשתמש במתקנים הסטנדרטיים זה נורא מצומצם ובעצם לא משרת את המבקרים".

במרכז השדרה מתוכנן לקום אזור משחקים נושאי בשילוב מים, זכר ליובל קטן שניקז בעבר את השכונות במזרח תל אביב וזרם במקום. מנקודה זאת יתפתח גם ציר עירוני חדש שיחלוף במתחם ביצרון, יעבור דרך גשר הולכי רגל חדש שיוקם מעל נתיבי איילון, דרך שדרות יהודית ולבסוף ברחוב הארבעה. כעת מה שנותר הוא להמתין לצמיחה ההדרגתית של העצים והשיחים, לציפורים שיתחילו לקנן על הפרגולות המוגנות ולהקמה של קיוסק או בית קפה קטן שכל כך נחוץ בשדרה מסוג זה, ויעניק לה חותם תל אביבי רשמי.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>