די-וי-די: העתיד מאחורינו

סרטו הגנוז של דוד אבידן "שדר מן העתיד", הבלחת מדע בדיוני נדירה בקולנוע הישראלי, עשוי לזכות לראשונה בכבוד המפוקפק הראוי לו

בשנת 1971, קצת אחרי שסרטו "מין" נפסל להקרנה על ידי הצנזורה, פירסם המשורר דוד אבידן בעיתון "העולם הזה" את הטקסט הבא: "בישראל של היום, כאשר רוצה מישהו להפיק סרט שידלג על פני פיגורה הכרוני של תעשיית הסרטים הישראלית אחר הקולנוע הבינלאומי, הוא חייב להביא בחשבון את האפשרות הבלתי נוחה שבתי הקולנוע המקומיים יהיו סגורים בפניו. הדרך היחידה לסכל אפשרות כזאת היא לשבת ישיבת לוטוס עם פרח ביד, מבע מנחש-מערכי-לב צנזור על הפנים, כשהיד תולשת את עלי הכותרת והפה ממלמל: יחתוך, לא יחתוך. התוצאה: במקום להפנות את מרצו האישי לאפיק היצירתי, נהפך קולנוען כזה לטלפת חובב. במקום לעשות סרט, הוא מפיק פשרה קולנועית פרובינציאלית".

עשר שנים (ושבעה ספרי שירה, וסרט קצר אחד) לאחר מכן. אל מערכות העיתונים בישראל מגיע דף יחצנות: "סרט מתח עתידני. ליהוק בינלאומי. נסיעות בזמן. טלפתיה. הפצצה האטומית הישראלית. יחסי מין ללא מגע גופני ישיר. ממשלה ניצית בגרמניה. מלחמת עולם שלישית - כן או לא?"

בעקבות אותו קומוניקט, שבישר על צילומיו של סרט חדש מאת דוד אבידן, שלח "הארץ" בינואר 1981 כתב אל הסט. הכתב - ששמו נשמט משום מה מגזיר העיתון - בא לאולפני הרצליה חמוש בכמה תהיות: "האם תהיה זו 'פשרה קולנועית פרובינציאלית', תוצאה של טלפתיה עם הצנזור, או סרט אוונגרד מדהים?"

אלא שעיכוב בלתי צפוי בצילומים מנע מהביקור להתקיים. "זה הסרט המורכב ביותר בקולנוע הישראלי", הסביר לו המשורר בראיון טלפוני, "ואחד המורכבים ביותר בקולנוע הבינלאומי. זירת האירועים היא כדור הארץ כולו. הסרט גם לא מיוצר לשוק הישראלי. ישראל היא רק פיסת אדמה קטנה. אני לא פועל בתל אביב. אני פועל מתל אביב".

מאוחר יותר באותה שנה, כאשר יצא "שדר מן העתיד" אל האקרנים, אין צורך בניתוח מערך-לבם של הצנזורים כדי לדעת שגם היצירה הזאת לא תהפוך את אבידן לקולנוען מהולל. אחרי הקרנות ספורות בסינמטק הסרט נגנז, ובזאת הגיעה אל תומה אחת הקריירות התמוהות ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי.

מלים כמו "משונה", "ביזארי" או "מטורלל" קטנות מלהכיל את הסרט הזה. לא קשה להבין מדוע הקהל בארץ סירב לקבל יצירה עתידנית שכזו, הבלחת מדע בדיוני נדירה מאוד בקולנוע המקומי. במקום אחר, עם מסורת מד"בית מפותחת יותר, סרט כזה היה עשוי לפתח סביבו הילה פולחנית. זהו סרט גרוע כמעט מכל בחינה אפשרית, עם תסריט עילג, משחק נורא, אנגלית במבטא עברי והרבה תלבושות מטופשות; אבל בשביל להיהפך ליצירת קאלט לא צריך הרבה יותר מזה. צאתו כעת בדי-וי-די יכולה להחזיר לו מעט מהכבוד המפוקפק הראוי לו.

מה הקשר לקישקשתא?

באופן אירוני, הסרט נפתח באדם שיושב בסוג של תנוחת לוטוס ומבע מיסטי בעיניו. זהו איש העתיד F.M שמגיע משנת 3005 אל 1985 כדי לשכנע את תושבי כל המדינות כי יש להקדים את מלחמת העולם השלישית ולערוך אותה כבר עכשיו. מלחמות מתרחשות במוקדם או מאוחר, הוא מסביר, והזמן שעובר רק מעצים את הנזק. במקביל אנו פוגשים במדען ישראלי שחוקר את העתיד, וגם מנהל מערכת יחסים עם אשה שמבלה את מרבית הסרט בעירום. פה ושם מגיחים אנשי עסקים יפאנים, פוליטיקאים רוסים וגרמנים, מרגרט תאצ'ר, היפים שזורקים משקפי שמש לים, אייזיק אסימוב, מכשיר תקשורת בין אישי אלחוטי, פרסומת סמויה לחטיף "אגוזי", שיבוטים אנושיים ושיר פופ באורך מלא.

את איש העתיד מגלם שחקן הולנדי בשם ג'וזף בי, ששיחק בתפקיד קטן גם ב"אלכס חולה אהבה" וב"ביום בהיר רואים את דמשק". את המדען הישראלי מגלם אבי יקיר, שידוע כאיש שמאחורי הבובה של קישקשתא. גם התסריטאי והבמאי אבידן, בבגדים עתידניים ויכולת טלפתית, מתגלה מדי פעם.

כוכב הסרט, השחקן ג'וזף בי

המראות המשונים הללו לא יפתיעו את מי שבקיא בשירתו של אבידן, שהמד"ביות, העתידנות והחלליות הן חלק בלתי נפרד ממנה. להוצאת הספרים שלו קרא "המאה השלושים". "משורר היא מלה מגוחכת", כתב פעם, "אם שואלים אותי מה אני עושה אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום".

למה התכוון המשורר בסרטו? האם זהו הרהור על הבדידות בעולם העתידני? מעשייה עגומה על עולם צרכני? אנלוגיה על חייו של כותב עתידני לא מובן? ואולי זו בכלל יצירה פוליטית? עשר שנים לאחר מכן, ב-1991, עמד אבידן בראש קבוצה של אנשי רוח שקראה לממשלה שלא להימנע מהשתתפות במלחמת המפרץ. בתגובה לקבוצה אחרת של אנשי רוח, שתמכה ביוזמת שלום בינלאומית, טענו אבידן ושותפיו כי מדובר ב"אקט של תבוסתנות".

אבידן ב"שדר מן העתיד"

כך או כך, "שדר מן העתיד" היה סרטו האחרון של אבידן, שכידוע מת חסר כל ב-1995. לאט לאט, המציאות התאימה את עצמה אל המצאותיו. ממש לאחרונה פירסמו שני מדענים תיאוריה שנויה במחלוקת, שטוענת כי התקלות שבגללן הופסקה פעילותו של מאיץ החלקיקים הענק בשווייץ, מקורן בכוח מן העתיד שמחבל בניסוי. אבידן היה אוהב את התיאוריה הזאת.

"שדר מן העתיד", אן-אם-סי יונייטד

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>