30 שנה לארגון שהציג לעולם את פיליפ סטארק

מקוריות וחדשנות עומדות בבסיס פעילותו של ארגון "ויא", ששינה את פני העיצוב בצרפת ותומך בכישרונות צעירים, בהם המעצב הישראלי איתמר בורשטיין. תערוכה בפאריס מציינת 30 שנה להקמת הארגון

אחת הטענות האהובות על מעצבים, בלי קשר למקום מגוריהם, היא שהמדינה אינה משקיעה די הצורך בעיצוב המקומי. הסיבה לכך היא בדרך כלל העדר תקציב, אבל תערוכה שמוצגת בימים אלה במרכז פומפידו בפאריס, לציון 30 שנה לארגון "ויא" (VIA), מוכיחה שהפתרון פשוט משנדמה.

"ויא" הוא גוף ממשלתי צרפתי שהוקם כדי לקדם את תעשיית הריהוט המקומית שהיתה שרויה במשבר עמוק. הממשלה הבינה שאחת הדרכים לקדם את תעשיית הריהוט היא באמצעות קידום חדשנות ומצוינות בתחום העיצוב. כל מפעל משלם מס שמועבר ל"ויא" ומממן את הפעילות השוטפת שלו.

בכל שנה מממן "ויא" את ייצורם של כ-15 אבות טיפוס של פריטי ריהוט חדשים. הם מוצגים בתערוכה שמעניקה להם מעין תו תקן איכותי. בתחילת שנות ה-80 "ויא" היה הראשון שנתן במה לפיליפ סטארק. אחריו באו רבים וטובים אחרים ונדמה כי עולם העיצוב הצרפתי מתבסס כמעט כולו על מעצבים שהחלו את דרכם בארגון ובהם ז'אן מרי מאסו, האחים בורולק ועוד.

ז'ראר לז'ה, מנכ"ל הארגון ב-15 השנים האחרונות, מספר בשיחת טלפון מפאריס שהמעצבים שבהם תומך הארגון הם בדרך כלל צעירים מרחבי העולם שסיימו את לימודי העיצוב שלהם, אבל אין הגבלת גיל. אף שהתמיכה של "ויא" אינה מותנית באזרחות צרפתית, הרוב המכריע של המעצבים הם מצרפת.

ספרייה בעיצובו של איתמר בורשטיין, 2009

"מאז שהוקם ‘ויא' מימנו 424 אבות טיפוס ומתוכם יצאו לשוק כ-55 פריטי ריהוט", אומר לז'ה. "בכל שנה אנחנו מקבלים כאלף הצעות ובוחרים בין 15 ל-20 הצעות לפי ארבעה קריטריונים. הראשון - מקוריות, ורלבנטיות לעיצוב עכשווי. השני - חדשנות, שימוש בטכנולוגיה ובחומרים. השלישי - התחשבות בתהליכים אקולוגיים ובעיצוב בר קיימא. הרביעי - ההיתכנות של הפרויקט מבחינת התעשייה".

באופן מפתיע, לז'ה מדגיש שהמקוריות של ההצעה היא הדבר הכי חשוב ושלאסתטיקה של האובייקט כלל אין חשיבות. "אסתטיקה היא משהו שתלוי במעצב, ואנחנו לא רוצים לבחור פרויקט רק על בסיס השאלה אם הוא יפה. הדבר מסביר את הפרויקטים הרבים והשונים ש'ויא' בחר בהם במשך כל שנות קיומו. אלה פרויקטים שונים מאוד זה מזה".

למרות הצלחת הארגון, הוא נחשב לייחודי. "גם אני שואל למה אין עוד כמוהו בעולם, במיוחד לנוכח הניסיון שלנו שמראה שזה יכול לעבוד", אומר לז'ה. "בימים אלה אנחנו אף בוחנים את האפשרות להעתיק את המודל לתעשיית האופנה".

כשהוא נשאל איך השפיע הארגון על עולם העיצוב הצרפתי הוא עונה: "אנחנו לא ‘משפיעים' על עולם העיצוב; אנחנו לא בית ספר לעיצוב. המטרה שלנו היא לחבר בין התעשייה למעצבים, באמצעות חשיפת מגוון רחב ככל האפשר של כישרונות צעירים. שלא כמו כמה בתי הספר לעיצוב, אנו מקבלים את ההבדלים בגישות השונות של המעצבים ומעודדים את החשיבה המקורית שלהם".

גם המעצב איתמר בורשטיין זכה בתמיכת "ויא". בורשטיין, בן 35, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שמע לראשונה על הארגון כשהיה סטודנט. מנורה שעיצב זכתה בתחרות פנימית של בצלאל והוצגה בסלון הלוויין (הסאטליטה) של יריד הרהיטים במילאנו. בתום לימודיו, כששהה אצל אחותו בפאריס, הגיש הצעה ל"ויא". היא אמנם נדחתה, אבל הוא לא התייאש וניסה שוב את מזלו שנה לאחר מכן. התוצאה: "פלורה", מנורה עם בסיס מתכתי כבד שאליו מחובר מנגנון ממתכת שמבוסס על קשר דייגים ומתפקד כדימר ששולט על התאורה. אב הטיפוס המסקרן שיכנע את חברת הריהוט הצרפתית Roches Bobois להמשיך ולהשקיע בפיתוחו עד למוצר מוגמר.

"בדרך כלל כשחברה מקבלת סקיצה למוצר חדש כדי להפוך אותה למוצר מוגמר צריך לעבור תהליך ארוך ומורכב", מסביר בורשטיין. "'ויא' מקצרת את הדרך ומורידה את הסיכון של החברה. היא מממנת את הפיתוח של אב הטיפוס ומשדכת בין המעצב לבעלי מקצוע שיכולים לעזור לו בכך. בסופו של דבר אפשר להציג אב טיפוס ולבחון את התגובות שהוא מקבל לפני שמחליטים אם להשקיע בו. זה גם סוג של תו תקן; אפשר לראות לא פעם בקטלוגים של יצרניות ריהוט את הלוגו של ‘ויא' כמשהו שמעיד על איכות".

מאז קיבל בורשטיין את תמיכת "ויא" כבר חמש פעמים, דבר נדיר למדי בארגון, ושתי ספריות שעיצב נבחנות לדבריו בימים אלה לייצור המוני, על ידי חברות מפורטוגל ומצרפת. האחת, OffSet Library, היא ספרייה שעשויה מיחידת אלומיניום אחת. כל ארבע יחידות שמתחברות יוצרות יחידה בסיסית שיכולה להתחבר מכל צד ליחידה נוספת. הספרייה השנייה עשויה מעץ. את ההשראה, הוא מספר, קיבל מחזית בניין הדואר שבפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בתל אביב. גם הספרייה הזאת בנויה משימוש באותה היחידה כמה פעמים, וגם היא יכולה להתרחב לצדדים ולגובה.

בתערוכה של "ויא", המוצגת בימים אלה במרכז פומפידו בפאריס, יש שני פרויקטים חדשים של בורשטיין. הראשון, "Flex", הוא פריטי ריהוט שמבוססים על שיטת כיפוף עץ של למינציה וכיפוף עץ בחום, וכוללים כיסא, שולחן אוכל ומתלה מעילים. השני, "Pentagon", פרי פיתוח של מחבר ייחודי המאפשר ליצור ריהוט, במקרה זה שרפרף ושולחן קפה, ללא צורך בהדבקה או חיבור מכני.

בורשטיין מספר שעוברים שישה חודשים מהרגע ש"ויא" מאשר את ההצעה ועד לסיום העבודה על האב טיפוס. זו גם הסיבה שכמעט בכל שנה יש פרויקטים שהארגון מאשר אבל אינם יוצאים לפועל. "לא קל לשלב פשטות וחדשנות, במיוחד כשאתה מעצב צעיר", הוא מוסיף. "צריך שהקהל הרחב יחשוב שמה שעיצבת הוא יפה, ושהמעצבים יחשבו שהוא חכם. אם אנשים מסתכלים בדרך כלל על שולחן מלמעלה, מעצבים מסתכלים מלמטה".

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>