לגלות את מנדלסון מחדש

האדריכל הגרמני אריך מנדלסון התגורר ועבד בישראל, אבל בנייניו נאבקים כאן על קיומם. דווקא בברלין מורשתו פורחת: האדריכל הגרמני הלגה פיץ ייסד לאחרונה קרן לזכרו, ואף תרם לשימושה את ביתו

באוקטובר השנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים את תוכנית השימור של וילה שוקן, אחד המבנים הראשונים והבולטים בשכונת רחביה, שתיכנן האדריכל היהודי-גרמני הנודע אריך מנדלסון (1887-1953). המבנה המודרניסטי שניצב לצדו של מעון ראש הממשלה הוקם בעבור איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן באמצע שנות ה-30. את הקווים הנוקשים והמאופקים שלו קוטעת מרפסת אחורית בצורת חצי עיגול שהיתה סימן היכר של מנדלסון עוד כשתיכנן את הסניפים של רשת הכלבו של שוקן בגרמניה. הודות להחלטת הוועדה, נאלצו לבסוף היזמים לשמר את הווילה ולהקים את בניין המגורים המתכונן בצמוד אליה.

אבל בזמן שמאבק ציבורי אחד הגיע לקצו בהצלחה, מתקיים בימים אלה מאבק על עתידו של מבנה חשוב אחר של מנדלסון בירושלים, בניין בנק לאומי (לשעבר אנגלו-פלסטינה) ברחוב יפו. הנהלת הבנק שמנסה להבריק את תדמיתה באמצעות שימור "בית מני" בתל אביב והפיכתו למוזיאון בנקאות קטן, נכשלה בזיהוי הערכים האדריכליים החשובים של בניין המשרדים הירושלמי ומבקשת להוסיף עליו עוד מספר קומות. יש לקוות שהנהלת הבנק, או ועדות התכנון, ישימו במהרה סוף להרפתקה המפוקפקת הזו.

פקח את עיניו

מעניין שדווקא בארץ הולדתו, עבודתו של מנדלסון זוכה כיום להערכה ולהתעניינות מחודשת. כמעט 90 שנה אחרי שהדהים את אירופה כשתיכנן את מצפה הכוכבים בפוטסדאם, אייקון חשוב של האדריכלות המודרניסטית, נוסדה לפני כחודשיים בברלין קרן חלוצית להנצחתו ולשימור עבודותו. מעניין גם שלמקימים, האדריכל הברלינאי הלגה פיץ ואשתו פרדריקה, מעולם לא היה קשר מיוחדת ליהדות או לישראל. פיץ, בן 73, פגש לראשונה במנדלסון כשהתבקש לתעד בסוף שנות ה-70 את קולנוע אוניברסום הידוע בברלין לקראת שיפוצו. את שמו של האדריכל היהודי-גרמני לא הכיר לפני כן, אולם המפגש עם הבניין "פקח את עיניו", כלשונו.

מצפה הכוכבים בפוטסדאם

במסגרת המחקר שלו הגיע גם לבית פרטי שתיכנן מנדלסון בשנות ה-20 בעבור רופא יהודי ושמו קורט ביאך בפאתי העיר. למרות ממדיו המצומצמים יחסית, הצליח האדריכל ליצור בבית חללים מרווחים והרמוניים. הוא השקיע בתכנון מחשבה ומעוף רב, אולי כמחווה לרופא שהתקיים ממשכורת עירונית ממוצעת. האיכויות של הבית קסמו לפיץ ובתחילת שנות ה-90 רכש אותו והפך אותו למעונו הפרטי. אז התברר לו גם גורלה העגום של המשפחה היהודית תחת המשטר הנאצי: האב נשלח למחנות ההשמדה, האם הלכה לעולמה זמן קצר לפני כן, ושתי הבנות נשלחו לבריטניה והצליחו להינצל. ביאך נאלץ למכור את הבית לפונקציונר נאצי במחיר מגוחך, גורל טיפוסי למבנים מסוג זה שהיו בבעלות יהודית.

וילה שוקן בירושלים (תצלום: כריסטוף בנגרט)

העניין הגובר במנדלסון והגילוי אודות המשפחה גרמו לו לבסוף לייסד את הקרן ולתרום את ביתו לשימושה. "זה בית שתוכנן על ידי אדריכל יהודי בעבור קליינט יהודי. ביאך ומשפחתו נהנו מהבית במשך שש שנים בלבד. זאת אחריות רגשית כבדה מאוד בעבורי", הוא מסביר. מי שהיה בקשר עם פיץ וסייע לו עם חומרים מישראל, הוא ד"ר אוריאל אדיב, אדריכל והיסטוריון אדריכלות מירושלים, שגם השתתף לאחרונה בטקס ייסוד הקרן בברלין.

יעד תיירות אדריכלי

עד לגלותו שלא מרצון מגרמניה, מנדלסון היה אחד האדריכלים החשובים בברלין, עם משרד גדול שהעסיק 40 עובדים. הוא עבד בלונדון, ירושלים, רוסיה וארצות הברית וכבר מראשית דרכו זכה לפרסום רב. הוא שיתף פעולה עם האדריכלים וולטר גרופיוס, מיס ון דר רוהה והאחים ברונו ומקס טאוט וייסד עמם את "דר רינג" (הטבעת), קולקטיב אדריכלי שביקש לקדם את האדריכלות המודרניסטית ולדחוק את הסגנון הקלאסיציסטי הנדוש ששלט באותה התקופה. בשנות ה-20 תיכנן בעבור זלמן שוקן את חנויות הכלבו המפורסמות שלו; אלו שבשטוטגארט, בחמניץ' ובנירנברג נהפכו לאייקונים מודרניסטיים חשובים.

                   מנדלסון. הקדים בהרבה את זמנו (תצלום: אלפרד ברנהיים)

עם עליית המשטר הנאצי, נאלץ ב-1933 להימלט ללונדון והקים שותפות עם אדריכל בריטי. שנתיים לאחר מכן ייסד משרד בירושלים והחל לתכנן באופן נרחב בארץ ישראל. בעבור הנשיא הראשון וידידו הקרוב, חיים ויצמן, הוא תיכנן וילה מהודרת ברחובות וכמה מבנים נוספים במכון המחקר "זיו" הסמוך (כיום מכון ויצמן למדע). במקביל, תיכנן כאמור וילה לזלמן שוקן וספרייה שתכיל את אוסף כתביו הנדיר, וכן את בתי החולים הדסה בהר הצופים ורמב"ם בחיפה. למרות עשייתו הנרחבת, הוא מעולם לא התרגל לחיים נטולי הסגנון האירופי בארץ ישראל וב-1941 עבר לסן-פרנסיסקו, שם התגורר עד מותו.

"למעט חנות הכלבו של שוקן בשטוטגארט, שנהרסה בשנות ה-60, גרמניה מתייחסת היום בכבוד רב כלפי בניינים מודרניסטים ובפרט אלה שתוכננו על ידי אדריכלים יהודים", אומר פיץ ומציין כי כמה מהבניינים של מנדלסון בברלין אף עברו בשנים האחרונות שיפוץ ושימור מקיף. בין שמדובר בפן מוצנע של רגשות אשמה ובין שבהכרה אמיתית בערכו, אין ספק שעבודותיו של מנדלסון הקדימו בהרבה את זמנן והצליחו להציג נרטיב מודרניסטי אחר מזה הנוקשה של הבאוהאוס - והציבור והרשויות בגרמניה בהחלט מכירים בכך. "עד כה, עיקר תשומת הלב למודרניזם בגרמניה היה לעבודות של יוצאי הבאוהאוס", אומר פיץ, "אולם יש אדריכלים מופלאים כגון מנדלסון, האנס שרון או האחים טאוט שפעלו באופן עצמאי".

בית החולים הדסה הר הצופים (תצלום: אייל ורשבסקי / באובאו)

במסגרת עבודותו כאדריכל מומחה לשימור, פיץ היה מופקד גם על שיפוץ מצפה הכוכבים הידוע בפוטסדאם בסוף שנות ה-90. זהו מבנה דינמי חד פעמי שמאופיין בקווים אורגניים שכאילו לקוחים מעבודות עכשוויות של פיטר אייזנמן או זאהה חדיד. למרות גילו המתקדם, המצפה נמצא עדיין בשימוש מחקרי ומהווה יעד תיירות אדריכלי ממדרגה ראשונה. כעת מבקש פיץ להעמיק את המחקר מעבר למצפה הכוכבים ולתעד את יתר עבודותיו של מנדלסון בגרמניה. לשם כך הוא קיבל מענק ממשלתי של 50 אלף יורו לשיפוץ בית ביאך שבו ישכנו משרדי הקרן. הבית ישכן גם מרכז כנסים והרצאות קטן ויעניק מגורים לחוקרים השוהים בברלין. פיץ מקווה שהקרן תוכל לרקום בעתיד הקרוב שיתוף פעולה עם מוסדות ישראליים, אבל כרגע נראה שפעולתה הראשונה בארץ תהיה חתימה על עצומה ציבורית נגד השינויים המתוכננים בבניין בנק לאומי בירושלים.

בניין הכלבו בשטוטגארט

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>