מסכמים עשור בטלוויזיה: למציאות תוכניות משלה

עליית הלוויין, כניסת ערוץ 10, פריצת הריאליטי, פרשת דודו טופז: הרבה דרמות התרחשו בעשור החולף מאחורי הקלעים של הטלוויזיה הישראלית. למרבה הפלא, ככל שהיצע הערוצים גדל, כוחו של ערוץ 2 רק הלך והתעצם

בשנת 2000, בדיוק בתחילת העשור, עלתה ברשת סי-בי-אס האמריקאית הסדרה "הישרדות" שבישרה את גל הריאליטי העולמי. באיחור של שבע שנים עלה הפורמט גם בישראל. כעת, כאשר גמר העונה השלישית של "הישרדות: הפיליפינים" מתקרב, ובשעה ש"האח הגדול" תופסת את כל ימי השידור של ערוץ שלם (20) ויומיים משידורי ערוץ 2 - נדמה שהשינוי הבולט ביותר שעבר על הטלוויזיה המקומית בעשור האחרון הוא השתלטות הריאליטי. ואולם למעשה, הריאליטי השתלט על המרקע רק בשנתיים האחרונות, והעשור כולו - בסך הכל העשור השני מאז שהשתחררה הטלוויזיה הישראלית מכבלי הערוץ היחיד - התאפיין במגמות נוספות; בעיקר, היה זה העשור של התחרות. בואו להצביע, להשפיע ולזכות בפרסים: מי יהיו סרט, סדרת ושיר העשור

• מסכמים עשור במהדורות החדשות

בתחילת 2000 עלתה חברת הלוויין יס לשידור, ובכך הסתיימו ימי הוט כמונופול. ערוץ 10 עלה שנתיים אחר כך ואמור היה להציג אלטרנטיבה לערוץ המסחרי, ערוץ 2, שנשלט אז בידי שלוש חברות (באמצע העשור האחרון נקבע במכרז להפעלת הערוץ כי שתי חברות יפעילו אותו - קשת ורשת). למעשה, היה זה העשור הראשון שבו פעלה בישראל טלוויזיה רב ערוצית אמיתית. הריבוי גדל עוד יותר עם כניסת מכשירי ההקלטה הדיגיטליים נוסח "יס מקס" וצפייה על פי דרישה, נוסח שירות VOD של הוט. בקיצור - הרבה יותר טלוויזיה.

במקביל, הערוץ הציבורי המשיך לדעוך וערוץ 2 הגדיל את כוחו. במיוחד הזכיינית קשת, שבעוד פחות משבועיים תקבל לידיה ארבעה ימי שידור, ובשנים האחרונות מובילה כמעט בכל פרמטר על רעותה רשת (ובעבר גם על טלעד). מכיוון שאי אפשר להפריד בין הזכיינית לבין מי שמנהל אותה, אבי ניר - ואי אפשר להפריד בינו לבין האירוע הדרמטי ביותר שאירע בתחום הטלוויזיה המקומית בעשור הזה ואולי לא רק בו - הרי שהיה זה גם העשור של ניר. הוא נבחר על ידי אנשי התעשייה בפסטיבל ראש פינה האחרון כ"איש העשור"; ודודו טופז, שהזמין את הכאתו, נעצר והתאבד בתאו, נבחר באופן סמלי על ידי גולשי האינטרנט כ"איש העשור" של אותו פסטיבל.

"האח הגדול". תופס ערוץ שלם ועוד יומיים בערוץ 2 (תצלום: ניר כפרי)

כדי למשוך את הצופים אל הערוצים המסחריים, ובמטרה לחייב אותם לראות טלוויזיה בזמן אמת ולא בהקלטה, נוצרו בערוץ 2 הרבה "אירועים" ("events" בז'רגון הטלוויזיוני), כלומר תוכניות המחייבות הצבעה במסרונים או צפייה רצופה (כדי להתעדכן מי הודח מהבית, למשל).

בעשור זה הדרמות התחזקו, ואף שהיו הצלחות בתחום שיעורי הצפייה (כמו "מרחק נגיעה" שעלתה לשידור ב-2007 ברשת) וגם בתחומי הביקורת (כמו "הכל דבש", גם היא באותה שנה ברשת), רוב הדרמות נדחקו מהערוצים המסחריים אל הפלטפורמות של הכבלים והלווין. גם התוכניות הזרות נדחקו מהערוצים המסחריים והועברו לשליטתן המוחלטת של יס והוט, ובשל התחרות בין שתיהן, הכמות גדלה והמהירות שבה יובאו הואצה (אולי גם בשל התחרות עם ההורדות הלא חוקיות באינטרנט).

במקום תוכניות זרות, הגיעו לערוצים המסחריים בישראל - וזו מגמה עולמית - פורמטים זרים. העולם צפה פחות באותן תוכניות אמריקאיות אלא בגרסאות מקומיות בשפת המקום ועם משתתפים מקומיים. הפורמטים החליפו את תוכניות האירוח של פעם; לא רק ריאליטי, אלא גם שעשוענים כמו "מי רוצה להיות מיליונר" מתחילת העשור הזה. גם הז'אנר הדוקומנטרי התפתח בארץ, בעיקר ביס ובהוט, ובשל עניינים רגולטוריים מצא את עצמו גם בערוצים המסחריים - אבל בעיקר בגרסאות קלילות ופופוליסטיות.

פלורליזם ערוצי

נקודת ציון משמעותית ששינתה את הנוף הטלוויזיוני המקומי היתה כאמור כניסתה של יס לתמונה. מנהלה רון אילון טוען כי "יס שינתה לחלוטין את מפת הטלוויזיה. עד אז ראינו בכבלים חמישה ערוצים - ערוץ שמונה, ערוץ הספורט, ערוץ הילדים, ערוץ 3 וערוץ הסרטים. נהפכנו לטלוויזיה רב ערוצית, אחת הגדולות והעשירות בעולם". גם סמנכ"לית התוכן של הוט, קרני פלזנטל-זיו, מודה כי הכניסה של יס השפיעה. "כבר לא היינו מונופול, בכל מובן", היא אומרת. "נהייתה תחרות. בסוף העשור הקודם היה גוף אחד שקראו לו 'כבלים', גוף אחד שהיה 'ערוץ 2', וערוץ 1 שהיה לא רלוונטי כבר לפני עשור". התוספת של יס וערוץ 10, היא אומרת, "רק עשתה טוב לטלוויזיה ולצופים".

"הישרדות". הצלחתה פתחה דלת לז'אנר שלם

אילון מזכיר גם כי יס הכירה לצופים הישראלים לראשונה את הטלוויזיה הדיגיטלית, "שהיום נראית מובנת מאליה", והכוונה (בנוסף לאיכות השידור) היא שלכל תוכנית הצטרף תקציר ופירוט של זמני השידור. מכשיר ה"יס מקס" נרכש על ידי 33% מלקוחות החברה, כ-200 אלף צופים. "זאת מהפכה בהרגלי הצפייה. בעלי המכשיר צורכים יותר מ-50% מהטלוויזיה שלהם לא בזמן השידור שלהם או בפריים-טיים. כל זה נכון לתוכניות שאינן ריאליטי ואירועים חדשותיים. בשאר הז'אנרים הכל מתבצע דרך מכשיר ההקלטה. בגלל זה נעלמו הדרמות מהפריים-טיים".

"העובדה שערוצי הברודקאסט (2 ו-10) דחו את הדרמה", אומרת פלזנטל-זיו, "מאפשרת לנו לתת לצופים את מה שהם לא מקבלים מהערוצים האלה. לא סתם לעשות דרמות, אלא כאלה המגרדות את הקצה - יותר חדשניות ויותר נועזות, כאלה שלעולם לא יהיו בערוץ 2". הוט היתה הראשונה לנצל את האפשרות לשדר רצועה יומית. פלזנטל-זיו מציינת את "האבולוציה של הטלנובלה" וכמובן את "בטיפול": "עשינו דרך מדהימה מאז תחילת הטלנובלות, דרך 'בטיפול', הסדרה שכולם סירבו לה ואנחנו לקחנו וכולנו יודעים לאן היא הגיעה, ואנחנו סוגרים את העשור עם 'מחוברות', סדרה שהיא בין הריאלטי הצהוב לדוקומנטרי".

אילון מציין את ערוץ יס דוקו, שהוא מכנה "הבית של התעשייה הישראלית". הוא מציין במיוחד את הסרט "מוסר השילומים" של אורלי וילנאי וגיא מרוז, על אודות היחס לניצולי השואה, שהביא לדבריו ל"שינוי דרמטי ביחס של המדינה לאנשים האלה".

אילון צופה כי בעתיד, בשל החלוקה שנוצרה, הערוצים המסחריים ינסו ליצור יותר ויותר "אירועים ושיח גדול סביבם. עניין זה יילך ויחריף". למרות זאת, לדעתו "מתקפת הריאליטי היא לא מאוזנת ולטעמי האישי זה יילך וישתנה. בעולם המותגים, הישראלי מאמץ מהר וזורק מהר".

                            "אהבה זה כואב". הצלחה של ערוץ 10

המהירות הזו נובעת אולי מהעובדה שילדים הם אחד הקהלים המרכזיים בטלוויזיה. לדברי פלזנטל-זיו, קיימות שתי מגמות שנדמות כסותרות: הצופים הצעירים הם חובבי מחשב ואינטרנט, ובכל זאת ממשיכים לצפות רבות בטלוויזיה. "זה העשור שבו עברנו לטלוויזיה בדרישה (on demand). נכון שבמערכוני 'ארץ נהדרת' צופים הרבה ברשת, אבל רוב הילדים רואים את גמר 'כוכב נולד' בשידור חי. הילדים גם חיזקו את הערוצים המסחריים, כי הם צופים בתוכניות בערב המוקדם, והם גם אלו ששולטים במכשירי ההקלטה. הם רואים בערב תוכניות עם כל המשפחה ומשלימים את התכנים שלהם בטלוויזיה המוקלטת".

לדבריה, "בעשור האחרון היתה עשייה דרמטית מגוונת לילדים - לא רק דרמות יומיות כמו 'השמינייה', 'החצויה', 'האי' ו'דאוס', אלא דרמות וקומדיות כמו 'הפיג'מות'. הילדים לא בורחים מהטלוויזיה. הם מחיים קומדיות כמו 'שמש' בערוץ הילדים, נהנים מריאליטי, מקטעים קטנים ביוטיוב אבל גם מדרמה טובה מפעם".

"החצויה". עשייה דרמטית מגוונת לילדים (תצלום: אוהד רומנו)

אילון מחזק את דבריה. "האינטרנט צומח ולא על חשבון הטלוויזיה. העולם של הטלוויזיה הניידת בסלולרי רחוק מלאיים על הטלוויזיה. הוא הרבה יותר מפומפם ממקומו במציאות. אם אוספים את כל זמני הצפייה במשך שלושה חודשים בכל תוכני האינטרנט הטלוויזיונים שלנו, לא מקבלים את האחוזים שצופים ביום אחד של טלוויזיה".

ולמרות הריבוי בערוצי הכבלים והלוויין, ערוץ 2 לא איבד מכוחו. "הפריים-טיים הרבה יותר גדול אצלנו מאשר בעולם", אומר אילון. "גם אם יפגע, יש לו הרבה לאן לרדת. מדורת השבט עדיין קיימת".

"בטיפול". בתחילה כולם סירבו

ואכן, בעשור האחרון ערוץ 2 רק נצפה יותר ויותר: ב-2004 הגביר את כוחו לעומת השנים הקודמות; ב-2005 שיעורי הצפייה בטלוויזיה בכלל היו הגבוהים ביותר מאז שהחלו המדידות (ב-1998) ועיקר הצפייה היתה בערוץ 2 - שכן הוט ויס רשמו ירידה באותה שנה; 2006 היתה השנה הראשונה של שתי זכייניות, והצפייה עלתה מ-426 אלף צופים בממוצע לערב ל-447 אלף; ב-2007 ערוץ 10 התחזק על חשבון ערוץ 1 והגיע למקום השני, אבל במרחק רב מאוד מאחורי ערוץ 2; ועם גל הריאליטי ב-2008 הורגשה עלייה מתמדת בצפייה בטלוויזיה, שהגיעה ל-63.7% מכלל האוכלוסייה.

נופלים וקמים

מדורת השבט הזאת דולקת כאמור בעיקר בערוץ 2. בעוד שהכניסה של יס פגעה במעמדה הבלעדי של חברת הכבלים, ערוץ 10 לא הצליח לערער על שליטתו הבלעדית של ערוץ 2. "ערוץ 10 איננו אפיזודה חולפת", אומרת ליאת פלדמן, מנהלת התוכניות של הערוץ. עם זאת "אי אפשר להכריז שהיתה כאן הצלחה", היא מודה, ומצטטת את השיר "נופל וקם" כמטאפורה למצב הערוץ. "צריך להבין שהערוץ נכנס לשבעה ימי שידור מול ערוץ מסחרי נוסף ובשל, שהופעל אז על ידי שלוש חברות ועלה אחרי שנתיים של פיילוט באוויר (ערוץ 2 הניסיוני) בוואקום מסחרי. היתה בעיה של גיוס ואי גיוס טאלנטים, היו תקציבים דלים מול מתחרה מאוד דומיננטי. היה מאוד קשה. אני חושבת שהתסכול היה גדול שבעתיים כי ציפו למפץ טלוויזיוני.

"ארץ נהדרת". הרבה צופים באינטרנט

"זאת ציפייה לא סבירה. לא קורה שבין לילה עולה ערוץ והופך את המפה. אז החלה דרך החתחתים של ערוץ 10, שנורא קל לדבר עליו כמאבק והישרדות, זה טון שמלווה את הערוץ, והוא נכון בימים אלה יותר מתמיד. הוא הוקם כאלטרנטיבה וכגודל התקווה כך גודל האכזבה. במקום קטן כישראל אין הצדקה לערוץ ברודקאסט שפונה לקהל מסוים. הקונספציה קרסה".

לאחר שורת ההתנצלויות הללו, אומרת פלדמן כי "כל זה לא מבטל את העשייה שמתרחשת והתרחשה בערוץ. היא כללה הרבה חיפוש דרך, אבל גם הצלחות כ'אהבה זה כואב' ו'תיק סגור'. אני מרגישה את ההבשלה בשנים האחרונות. אנחנו מדברים בקול יותר ברור. בשלב מסוים הבנו שלא נוכל לעשות אותו הדבר שיש בערוץ 2 רק בתקציב דל יותר. הושקעו מאמצים ומשאבים ועשינו את 'הישרדות', שאחריה באו 'האח הגדול' ושאר תוכניות הריאליטי. 'הישרדות' פיצחה מודל כלכלי שאיפשר את העלייה של הריאליטי". גם פלדמן מאמינה שטרנד הפורמטים לא יחזיק מעמד. הצופים הישראלים הם קניבלים, היא אומרת, "ועכשיו הם טורפים פורמטים עד שיימאס".

לדבריה, "במובן מסוים התוכניות שלנו היו מובילות דרך. אחרי 'אהבה זה כואב' באו כל דרמות היחסים התל-אביביות, אחרי 'הישרדות' באה 'האח הגדול', אחרי 'החברים של נאור' באה 'רמזור'. גם בתחום הדוקומנטרי רשמנו הצלחות. היו לנו תחקירים מאוד דומיננטים - 'אשם במותו' של אורנה בן דור נלמד בצבא".

"כוכב נולד". המסרונים משאירים את הצופה מחובר (תצלום: לימור אדרי)

עוד מגמה שפלדמן מזהה בעולם הטלוויזיוני של העשור האחרון הוא שאת היחיד החליף הקולקטיב. הצופים מקבלים היום חבורה (כמו "ארץ נהדרת") ולא תוכנית שמושתתת על בדרן אחד. בארצות הברית הריאליטי הגיע כתגובה לתופעת הטאלנט; שחקני "סיינפלד" ו"חברים" דרשו כל אחד מיליון דולר לפרק, ושחקני הריאליטי לא דרשו דבר. התקציב האמריקאי ל"הישרדות" עדיין נמוך מכל פרק של דרמה. בישראל המצב הפוך. הטאלנטים רק התרבו, היא מסבירה: "כבר לא 'הראשון בבידור' אלא 'העשרה בבידור'".

מסך קטן, תמורות גדולות • נקודות ציון טלוויזיוניות בעשור החולף

2000 - חברת הלוויין יס עולה לראשונה לאוויר 2002 - ערוץ 10 מציב אלטרנטיבה ראשונה לערוץ 2 2004 - יס משיקה את "יס מקס", שידורים לפי דרישה 2005 - הוט מציעה את תשובתה ל"יס מקס" - VOD 2005 - מכרז חדש משאיר את קשת ורשת לבדן בערוץ 2 2007 - ערוץ 10 מייבא ארצה את שיגעון הריאליטי עם "הישרדות"

» הצביעו עכשיו לסדרת העשור האהובה עליכם » לכל הכתבות על סדרות העשור» מסכמים עשור: פרויקט מיוחד של עכבר העיר אונליין

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>