האיידה: הדיווה מפרס

היא הוחרמה באיראן אחרי המהפכה האיסלאמית אבל נהפכה לכוכבת עולמית. די-וי-די חדש מספר את סיפור עלייתה ונפילתה של הזמרת האיידה

בימים אלה יוצא באירופה די-וי-די חדש לסרט מוסיקלי תיעודי שעורר הדים: "האיידה - דיווה פרסית אגדית" שמו, והוא מופיע לציון שנת ה-20 למותה של אחת מגדולות הזמר הפרסי בעת החדשה. ב-1979, עם ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן, נאסר על נשים לשיר בפומבי, וזמרות רבות גלו משם. ביניהן היתה האיידה (במקור: מאסומה דדבלה, ילידת 1942), ששיריה ביותר מ-40 דיסקים הם להיטים עד היום אף שהיא מוחרמת באיראן.

ההפיכה מצאה את הזמרת במסע הופעות באירופה: "היא לא חזרה כי היתה חלק מהמשפחה המלכותית, ואחרי המהפכה המשטר הסלאמי הוציא להורג אינספור אנשים במעמד שלה", מסביר בשיחת טלפון מגלותו בהולנד במאי הסרט, פג'מן אכברזדה, מלחין ופסנתרן איראני בן 30 שנהפך מוסיקאי בעקבות התוודעותו להייאדה בילדותו.

האיידה נולדה ולמדה בטהראן, והחלה בקריירה של זמרת מוסיקה קלאסית פרסית. בהדרגה, ובהשפעה מערבית, היא החלה לשיר מוסיקת פופ. "משנות ה-50, כשהשאה החל במודרניזציה של איראן, הרבה שירים מערביים הגיעו ונהיו פופולאריים", אומר אכברזדה, "והעניין שהראו איראנים במוסיקה המערבית היה סימן לאינטלקטואליות, ולקשר עם העולם המודרני". קטעי הארכיון הרבים בסרט מראים את התפנית שעשתה האיידה מהקלאסיקה לזימרה בליווי פסנתר, תופים וגיטרה, בקצביות פופית, ובהשתפכות בשירים בסגנון פסטיבל סן רמו. זו היתה האופנה: "הקברט חטף אותם", אומר בסרט מבקר מוסיקה איראני על גל הפופ ששטף אז את ארצו.

קלטות בשוק השחור

אחרי המהפכה, האוכלוסייה האיראנית הגולה הלכה וגדלה במערב, והאיידה התפרסמה באירופה ובארצות הברית. "מריה קאלאס הפרסית", קראו לה, וראו אותה כשווה במעמדה לכוכבי אופרה ופופ כמו אנריקו קארוזו ופרנק סינטרה. היא סיירה בכל העולם, וב-1985 באה לשיר גם בישראל: "שבוע טוב, אני אוהבת אתכם" היא נראית בסרט, מכריזה בעברית, על הבמה באיצטדיון יד אליהו. היא שרה את להיטיה, ואחר כך פנתה לקהל: "אני רוצה לבטא תקווה לעתיד טוב ומשותף לאיראן ולישראל", אמרה, ולרעם מחיאות הכפיים הוסיפה "לזכר החיילים הישראלים והאיראנים שנפלו, בואו נעמוד כולנו בדקת דומייה". בסוף הקונצרט נוגן הימנון "התקוה" בכלי הנגינה הפרסי טאר, והאיידה הריעה "יחי איראן, יחי ישראל!".

כעשור המשיכה האיידה לשיר ולהיות המבטאת הגדולה של הגעגועים של גולי איראן למולדתם. בלוס אנג'לס באו אלפים לקונצרט מפורסם לשמוע שירי קינה על הגלות, וכך גם בגרמניה, וברויאל אלברט הול בלונדון. לאיראן הוברחו הקלטות שלה והן נסחרות בשוק השחור. אבל לבסוף ב-1990, אחרי שהופיעה בסן פרנסיסקו, מתה מהתקף לב פתאומי, בגיל 47. שמועות שאומתו דיברו על שימוש קבוע בקוקאין, במיוחד לפני הופעות: "המשפחה מאוד נפגעה מההתייחסות לכך בסרט", אומר אכברזדה, "מעטים יכלו להשלים עם מה שהראינו על הקוקאין. בקהילה הפרסית לא נהוג לבקר ישירות: רק במערב למדתי מהי הביקורת הישירה, החדה, בלי משוא פנים; בפרס זה לא נהוג, זה מזעזע ובלתי נתפש".

תגיות

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>