הפיתוח מאיים על כפר עין כרם

התושבים מתנגדים, הפוטנציאל התיירותי והכלכלי עלול להיפגע, אבל הרשויות מתעקשות לקדם תוכניות בנייה בכפר עין כרם, אחד מארבעת אתרי העלייה לרגל החשובים בישראל ומועמד לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו

הדרך המובילה לכנסיית "הביקור" בכפר עין כרם בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים רצופה בנופים ארץ-ישראליים נכחדים ובאתרים קדושים. החיבור הייחודי בין נוף תנכ"י, מורשת נוצרית ואדריכלות של כפר ערבי שהשתמרה כמעט ללא דופי, מצליחים למשוך כשלושה מיליון מבקרים מדי שנה - שליש מתוכם צליינים מרחבי העולם.

המבקרים נוהגים להתעכב במעיין מרים, שם על פי המסורת הנוצרית פגשה מרים את אלישבע, אמו של יוחנן המטביל, כששתיהן נושאות את ילדיהן ברחמן. מול הניקבה הם נחשפים לוואדי הירוק שתועד היטב בציוריו של האמן ראובן רובין ומשמר עקבות של טרסות חקלאיות היסטוריות. המורדות הציוריים וצריחי הכנסיות והמנזרים, שבעה במספר, משכו לא רק את רובין אלא גם אמנים ישראלים כמו מרדכי ארדון ונחום גוטמן. הם חיפשו ומצאו בעין כרם את הנוף הירושלמי הרומנטי והבתולי.

ביום שמש חם של אמצע אוגוסט, כשהטמפרטורות מטפסות ל-40 מעלות, חוויית הטיול בעין כרם קצת פחות פסטורלית. עשרות אוטובוסים של תיירים מגיעים לשם ובהעדר מקומות חניה מספקים משתרכים בתור ארוך ברחב המעיין הצר. לרעש ולפיח הנפלטים מהם מצטרפת התנועה החולפת בכביש המוביל לירושלים. המשטרה אוסרת כניסה של כלי רכב מעל ארבע טונות, אבל למי אכפת. כך קורה שהישיבה בבית קפה ברחוב הראשי בעין כרם מזכירה יותר את הרעש של תל אביב מאשר את הפסקול השקט של כפר ירושלמי.

בניסיון לשפר מעט את התשתיות התיירותיות בכפר יזם לפני שנתיים משרד התיירות מבנה שירותים קטן בסמוך למעיין. לתושבים סיפרו אז שלצדו יוקם קיוסק "שידאג לניקיון" - הכל כדי שהתיירים יפסיקו לעשות את צרכיהם בחצרות הבתים. אלא שבפועל המבנה תפח ליותר מ-300 מ"ר בניגוד לתוכניות המקוריות - כל זה באתר הכי רגיש בעין כרם.

כפר עין כרם. המיקום הייחודי הציל את הכפר במשך השנים מתוכניות בנייה רבות

בזמן הבנייה התגלו שם שרידים ארכיאולוגיים של מערכות מים ממלוכיות וביזנטיות. התושבים ביקשו לשקם ולהשיב אותן לפעילות אבל משרד התיירות התעקש שאין תקציב והוציא עוד מיליון שקל כדי לכסות את מה שנחשף. כעת התושבים מוטרדים מכך שמבנה השירותים ישרת בסופו של דבר שימושים אחרים, "בנו לנו גולם באמצע הכפר", אומרת פנינה עין-מור, פעילת ציבור בתחום השימור בעין כרם. "בינתיים זה אטום אבל עוד כמה שנים זה יכול להיהפך לאולם חתונות או קניון, או חניון למלון שאישרו לבנות ממול".

היועץ המשפטי של עיריית ירושלים הורה בשבוע שעבר לעצור את הבנייה לאלתר. המסתורין מסביב לבניין המעיין הוא רק סימפטום להתנהלות הבעייתית והחלמאית שמאפיינת את עין כרם בעשורים האחרונים. הכפר נחשב לאחד מארבעת אתרי העלייה לרגל החשובים בישראל ובימים אלה אף בוחנים שם את האפשרות לפנות לאונסק"ו בבקשה להכריז על המקום כאתר מורשת עולמי. אבל הפוטנציאל התיירותי והכלכלי העצום עשוי להיפגע בשל שורה של תוכניות בנייה שונות שמקדמים במקביל יזמים פרטיים ומינהל מקרקעי ישראל בתוך הכפר ובאגן הנופי הסובב אותו.

בריכות שחייה ושערים חשמליים

המיקום הייחודי של עין כרם בנקודה טופוגרפית נמוכה הציל את הכפר במשך השנים מתוכניות בנייה רבות. המורדות של ההרים מסביב נותרו פנויים באופן יחסי למעט הקמפוס של בית החולים הדסה עין כרם שהוקם בתחילת שנות ה-60 במחשבה לפתח את ירושלים לכיוון מערב. אבל כיום אין כמעט חלקה באגן הנופי של עין כרם שאינה מאוימת על ידי תוכניות בנייה. זה בדיוק שורש הבעיה. כדי לשמר את תבניות הנוף הייחודיות צריך לשמור על המורדות הסמוכים פנויים מבנייה - דבר כמעט בלתי אפשרי במדינה צפופה ובפרט באזור ירושלים.

לפני כעשור, עייפים ממאבקים חוזרים ונשנים נגד הרשויות, יזמו התושבים תוכנית מתאר עצמאית לכפר בתכנונם של האדריכלים פיטר בוגוד ופיליפ ברנדייס. התוכנית כללה לראשונה הגדרה של עין כרם לא רק ככפר אלא כאגן חזותי שלם שכולל גם את הנוף מסביב. התוכנית התוותה בנייה חדש ופיתוח לצורכי תיירות בלבד והפרדה פיסית בין העיר לבין הכפר. התושבים יצרו תקדים בזירת התכנון ישראלית כשהוועדה המחוזית הסכימה לאמץ חלקים נרחבים מהתוכנית. מה שמנע בסופו של דבר את אישורה הוא כתב שיפוי שאילץ את התושבים לפצות כל אדם או יזם שיוכיח שהוא ניזוק עקב התוכנית. היא התמסמסה לבסוף והממון העצמי שהשקיעו התושבים ירד לטמיון.

לפי שעה מתכנן מינהל מקרקעי ישראל לשווק 72 מגרשים המיועדים לבתים פרטיים בכמה אזורים נפרדים בכפר. חלק א' של התוכנית - 30 בתים בסך הכל - כבר שווק ובוצע בחלקו המזרחי של הכפר. הבנייה החדשה לוותה אמנם בתקנון מגובש הכולל הוראות עיצוב אבל לדברי עין מור שום בית אינו תואם אותו. "אם היו אמורים לתכנן כרכובים וארובות אז במקום זה יש בריכות שחייה ושערים חשמליים. אין שום קשר ביניהם לבין הבנייה המסורתית".

עבודות בסמוך למקום. עיריית ירושלים הורתה לעצור את הבנייה

חלק מהבתים מיועד להיבנות מתחת לאחת מנקודות התצפית הרגישות בכפר. את הנוף של חורש טבעי וצריחי כנסיות ילוו קולטי שמש ואנטנות שיותקנו מעל גגות הבתים. במקביל מקדמים משרד התיירות ועיריית ירושלים את התוכנית של בניין המעיין ושל מלון חדש בן 45 חדרים בצמוד לו. רון חביליו, יוצר קולנוע תושב הכפר וחבר ועד הפעולה, מסביר כי החלק הבעייתי ביותר בתוכנית הבינוי הוא העדר מוחלט של מקומות חניה בכפר. "כשיש כאן ימים עמוסים הכפר כולו במצור. ברחוב המעין יש היום 1,000 מקומות ישיבה במסעדות ובתי קפה ובבית המלון החדש מתוכננים עוד 500 מקומות במסעדה ובאולם אירועים. אתה יודע כמה מקומות חניה מוסדרים יש בעין כרם? 69".

נוסף על כך מתוכנן פרויקט גדול של בנייה רוויה בפנימיית "כרמית" בשוליים המזרחיים של הכפר. היזמים מבקשים להקים שם מגדלי מגורים בגובה 18 קומות. בצמוד אליהם מתכנן מינהל מקרקעי ישראל עוד פרויקט של בנייה רוויה של בניינים מדורגים עם 54 יחידות. האזור המזרחי, שתחום בין הכפר לבין קריית יובל, הוא פחות רגיש מבחינה נופית, אבל הנוף של המגדלים יבלוט כמעט מכל פינה בכפר. גם ההתפתחות המואצת של בית החולים הדסה עין כרם עשויה לפגוע באגן הנופי. מגדל האשפוז החדש שהולך ונבנה שם יתנשא לגובה 18 קומות עם מנחת מסוקים בחלקו העליון. הקו החדש של הרכבת הקלה עתיד לחבר את המוסד לעיר ולעבור מעל חמש כיפות הזהב של מנזר "המוסקוביה".

המעיין משקה את הביוב

עין-מור וחביליו הגיעו לכפר בשנות ה-70 בתקופה שבה זוגות צעירים וסטודנטים חיפשו חלופות מגורים זולות מחוץ למרכז ירושלים. במקום התגוררה אוכלוסייה של עולים ממרוקו, תימן ורומניה, שיושבה במקום אחרי שהתושבים הפלסטינים ברחו מבתיהם במלחמת העצמאות. במשך שנים ארוכות הכפר לא נחשב לאטרקטיבי בשל הריחוק שלו מירושלים ובשל קרבתו לגבול. אבל בשנות ה-80 וה-90 החלה לזרום לשם אוכלוסייה מבוססת וכיום הוא מונה 2,000 תושבים. זה מקרה קלאסי של שימור מול פיתוח - התושבים רוצים לקבע את הפיתוח בעוד שהרשויות מבקשות לנצל את השטחים הפתוחים מסביב לבנייה. החלום שלהם הוא לפתח את עין כרם ככפר תיירותי-אקולוגי ללא מלונות גדולים ותשתיות תיירותיות כבדות.

למרות הסימפטיה למחאה, עצירת הפיתוח מבטאת גם אינטרס כלכלי ברור לשמור על ערכי הנדל"ן הנוסקים של בתי התושבים. הייחוד של הכפר טמון לא רק בתבניות הנוף ובאתרים הקדושים, אלא גם באדריכלות הורנקולרית ("אדריכלות ללא אדריכלים") שנשתמרה בו. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של בנייה כפרית פלסטינית בישראל ובגדה המערבית. בתוכניות של המנדט הבריטי הוא הוגדר לשימור עם הכפרים ליפתא, אל-מלחה ודיר-יאסין, כולם נהרסו בינתיים. האיכות האדריכלית של עין כרם נובעת מהמצב הכלכלי הטוב של תושביו הפלסטינים הקודמים שהתפרנסו בין השאר מתיירות הצליינות המשגשגת.

"עין כרם היא הזדמנות - בשביל ירושלים ובשביל המדינה. אבל אנחנו פיספסנו באופן שיטתי את ההזדמנות הזאת ב-50 השנים האחרונות", אומרת כמעט בהתנצלות סגנית ראש העיר ירושלים, נעמי צור. "אף אחד חוץ מהתושבים לא הסתכל על עין כרם בכללותה. אף אחד לא חשב לנסות לתרגם את הייחוד של המקום לתועלת כלכלית לעיר. עיריית ירושלים לדורותיה חטאה בהתייחסות שלה לכפר ואני באה ואומרת 'בואו נגיד שפיספסנו ופישלנו ועכשיו צריך לתקן'". צור, שמחזיקה את תיק התכנון, הסביבה והשימור בעיריה, מזהה בקלות את הבעיות הפרטניות והכלליות של הכפר. "יש תוכניות גרנדיוזיות של מינהל מקרקעי ישראל, אבל יש גם בעיות של שילוט, של נפחי תנועה, של המעיין המזוהם שמשקה את הביוב במקום את הוואדי".

איך העירייה נותנת לתוכניות האלה להתגלגל? הרי אתם מיוצגים בכל ועדות התכנון.

"אנחנו פועלים היום אחרת מאיך שהעיריות הקודמות פעלו. אנחנו מובילים תהליך של תכנון כולל לדרום-מערב העיר שיכלול גם פרק גדול על עין כרם. אני לא יכולה להתחייב מה יהיו התוצאות הסופיות משתי סיבות ברורות - אני לא השחקנית היחידה במגרש הכלכלי וגם לא במגרש התכנוני. אי אפשר למנוע את כל הפיתוח, אבל אפשר לדאוג שהוא ישתלב באגן הנופי של עין כרם. אני חושבת שעין כרם זה היהלום שבכתר ושיש לו עתיד הרבה יותר טוב".

על אף המלים הנחושות ברור שהפיתוח עדיין מאיים על הכפר. תוכנית השימור הבעייתית של עיריית ירושלים משמשת לעתים קרובות מדי כהמלצה בלבד ולא כחוק מחייב. גם במצב היפותטי שבו העיריה תצליח לעצור את כל תוכניות הבינוי הסובבות את עין כרם היא תצטרך בראש וראשונה להקפיד על הפעילות העצמאית שלה בשטח הכפר, להתוות מדיניות ברורה כלפי השימור ולהשקיע סכומים גדולים בתשתיות נדרשות ובמרחב הציבורי.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "התוכנית המתארית לעין כרם קובעת כי ניתן להוסיף עוד כ-120 מגרשים לבנייה באזורים שונים של הכפר. מינהל מקרקעי ישראל פועל להכנת חמש תוכניות בניין עיר בכפר כדי שניתן יהיה, על פי הקבוע בחוק, להוציא היתרי בנייה בכפר. בנוסף, במסגרת התוכנית נערכת פרצלציה המגדירה חלוקה לגושים וחלקות בכפר - פעולה הנדרשת לצורך הסדר קרקעות ורישום והסדרת הנכסים הקיימים. מנהל מקרקעי ישראל פועל מול עירית ירושלים - מול מחלקת מהנדס העיר בתיאום התכנון המוצע ויחד עם ועד הפעולה המייצג את תושבי הכפר - ועם יועצי שימור. המגמה בתוכניות החדשות להגדיר כ-70 מגרשים חדשים באותם מקומות המאפשרים זאת בתוכנית המתאר של הכפר.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>