משה לופנפלד: בתים מבטון, בתים ממלים

לזכרו של האדריכל משה לופנפלד

האדריכל משה לופנפלד, שמת השבוע והוא בן 80, דגל בעשייה ולא בדיבורים, כמו רבים מבין האדריכלים בישראל. לסטודנטים לאדריכלות שביקשו לתעד את עבודתו והתלוננו על העדר כמעט מוחלט של טקסטים שכתב, הוא השיב שאדריכלים בונים ולא כותבים. בכך ייצג נאמנה את האתוס האדריכלי של בניין הארץ והפרויקט הישראלי.

בצוותא עם שותפו בעבר, האדריכל גיורא גמרמן, לופנפלד עשה הרבה בכל תחומי התכנון והאדריכלות ובכל רחבי הארץ. עבודותיו הן חתך רוחב מייצג של חילופי הסגנונות באדריכלות בישראל בארבעת העשורים האחרונים, בעיקר בתקופה שאחרי מלחמת 1967 שניכרה במבני על ובאדריכלות מתבצרת ומתגוננת מסביבתה.

עבודות משרדם של השניים הן רבות מספור, בהן מתקני ספורט, רבים מהם במכון וינגייט בנתניה. לופנפלד פיתח דגם חדשני לזמנו של בריכת שחייה אולימפית שצימצמה את זמן הסיבוב של השחיינים תוך חיסכון במים ובעלות ונקראה על שמו: "טיפוס לופנפלד". עוד תיכנן מבני נופש, מבני ציבור, מוסדות חינוך ובנייני משרדים. הוא היה מהראשונים שלקח חלק במפעל המתנ"סים מתחילתו, ומהאדריכלים היחידים עד היום שלצורך התכנון מצא לנכון לחקור ולדרוש מה הצרכים והדרישות של המשתמשים העתידיים, כפי שמספרת אלמנתו, לאה לופנפלד. היום קוראים לזה "שיתוף הציבור".

מבין עבודותו במשרד זכה לפרסום עולמי "בית המגירות" האיקוני בבאר שבע - בניין מגורים בגובה 14 קומות שהמשרד תיכנן ב-1966 וזכה בזמנו בפרס ריינולדס לאדריכלות. המבנה גם הוזכר במאמרה של מבקרת האדריכלות עדה לואיס הקסטבל ב"ניו יורק טיימס" על "ערים חדשות פורחות במדבר הישראלי". עוד בולטים בעבודתו: בניין ספריית בית אריאלה בתל אביב שנחנך ב-1977 ומרכז מונארט באשדוד משנות ה-90. שלוש העבודות הללו לבדן הן בזעיר אנפין קיצור תולדות האדריכלות בישראל במחצית השנייה של המאה ה-20.

משה (מונקה) לופנפלד נולד ב-1931 בתל אביב שבה גר כל חייו. אמו, זינה קולומויצבה, באה לארץ ישראל ב-1919 באונייה רוסלאן שהפליגה מאודסה באוקראינה ועל סיפונה מי שנהפכו לאנשי האליטה החברתית והתרבותית בארץ (ובהם הסופר אביגדור המאירי, ההיסטוריון יוסף קלוזנר, האדריכל זאב רכטר, הקריקטוריסט אריה נבון, המשוררת רחל ששבה לארץ ואחרים).

בתל אביב למד לופנפלד בבית חינוך לילדי עובדים ובתיכון חדש, משם התגייס לצה"ל לפני תום לימודיו שאותם השלים אחרי מלחמת העצמאות. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה.

רעייתו לאה היא עיתונאית, סופרת ופזמונאית. בין היתר חיברה את מלות הפזמון "דובי דוברמן" לסדרת הטלוויזיה החינוכית לזהירות בדרכים לילדים בשנות ה-80, פזמון שהיה לאייקון בזכות עצמו בפסקול התקופה. היא מספרת ש"מונקה תמיד אמר שהבתים שלו הם מבטון ואבן והבתים שלי הם ממלים, והם נפגשים ביניהם בחיים".

לופנפלד, בן הדור השני לאדריכלות המודרנית בישראל ומאדריכלי התקופה הברוטליסטית המאוחרת, עבד בתחילת דרכו במשרדי האדריכלים של אריה שרון ודב כרמי, מהאבות המייסדים של המודרניזם הישראלי באדריכלות. הוא לימד בסדנה לאדריכלות של אליעזר פרנקל בתל אביב ומאוחר יותר בבית הספר לאדריכלות במכללה בהתנחלות אריאל. במשך שנים היה שותפו של גמרמן למשרד עצמאי משלהם שעבודתו הטביעה חותם ניכר בנוף הבנוי בישראל. 

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>