העתיד החדש של יפו העתיקה

תוכנית בניין עיר חדשה ביפו מפספסת הזדמנות נדירה לתיקון היסטורי, ורוקחת במו ידיה מתכון בטוח לתחושת קיפוח, מקור נוסף לתסכול ועוינות

"יפו העתיקה" היא לא מה שהיתה פעם. העיר הערבית החרבה, שנבנתה מחדש בשנות ה-60 כמושבת אמנים יהודית וכאתר תיירות שידע כמה רגעים של פריחה אי אז לפני עשרות שנים, קופאת כיום על שמריה ולא השכילה לעלות על הגל של תל אביב-יפו, עיר עולם ללא הפסקה. בעוד מסביבה משגשגים מיזמי נדל"ן ומגורי יוקרה, מתחמי בילוי-תיירות- פנאי-תרבות-אמנות אופנתיים, מתחם נמל יפו, מתחם שוק הפשפשים, מתחם השעון, מתחם התחנה - הרי יפו העתיקה, האם הקדמונית של כל "מתחם", מתנוונת ומזדקנת. או כך לפחות טוענים בחברה לפיתוח יפו העתיקה שיזמה ומקדמת בימים אלה תוכנית בניין עיר חדשה, הראשונה למקום מאז התוכנית להקמתה כ"עיר עתיקה" לפני 50 שנה.

התוכנית נועדה לפתח ולחדש את יפו העתיקה - אוקסימורון משעשע - שהוא מקום טעון ורגיש בכל היבט - תכנוני, אדריכלי, חברתי, פוליטי. על התכנון מופקד האדריכל דני לזר והאחראי לנושאי שימור הוא האדריכל אמנון בר-אור. אחרי עבודה של שנתיים, ועדיין בשלבים של ניסוי וטעייה כפי שהוגדרה, התוכנית הוצגה השבוע לראשונה לפורום של אנשי מקצוע, אדריכלים ומתכננים הקשורים למקום במסגרת הליך של שיתוף הציבור בתכנון. זהו מפגש ראשון מבין שלושה מפגשים שבהם ישותפו גם תושבים וסוחרים ביפו העתיקה, ותושבים ביפו רבתי.

הכנת תוכנית בניין עיר חדשה היא רגע של הזדמנות חוזרת, שמאפשרת לא רק בנייה חדשה אלא בחינה מחודשת של החלטות קודמות, הפקת לקחים ותיקון משגים. בתוכנית ליפו העתיקה, כפי שהוצגה השבוע, הרגע הזה הוחמץ. שום לקח לא הופק מאז התכנון המקורי ושום תיקון לא נעשה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה כאילו לא עברו שנות דור מהזמן שטדי קולק (שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה) הציל את שרידי העיר הערבית מהרס מוחלט, רק כדי להעניק אותה לתושבים יהודים נבחרים ולתיירים שוחרי אקזוטיקה, והאדריכלים מנדל-יער-פרנקל שיוו לה דמות אוריינטלית אחרי שרוקנה מתושביה ה"אוריינטליים".

בתוכנית החדשה יפו העתיקה נשארת "יפו העתיקה", מנותקת ממרקם החיים העירוני והאנושי הערבי ביפו, ומנציחה את העוול שנעשה ונותר חרות בתודעה של תושביה הערבים. במסווה של דאגה עמוקה ליפו, גם הפעם יפו העתיקה נתפשת כ"שכיית חמדה", כאתר תיירות ומתחם בילוי ופנאי, כאילו שחסר ליפו כיום עוד מתחם מעין זה - ובנוסף לכך גם יעד נדל"ני, לאו דווקא לאמנים אלא לבעלי יכולת ולאלפיונים העליונים. התוכנית בוחנת אפשרות לשנות את תנאי הקבלה לאמנים בלבד, אבל תנאי הקבלה הכלכליים החדשים יהיו עוד חמורים ומפלים בהרבה.

על פי התוכנית יוקמו במתחם בין היתר מוקדי פעילות, בידור ופנאי, מבני ציבור ומלונאות, יפותחו אתרי ארכיאולוגיה ועוד כיוצא באלה אטרקציות שלא ישנו כהוא זה את מצבם של תושבי יפו הערבים ויותירו אותם שוב מחוץ לכל תמונה. גם הפעם, כמו לפני שנות דור, מצוות המתכננים נפקד מקומם של אנשי מקצוע ערבים ביפו ומבין הגופים השותפים לתוכנית - מינהל מקרקעי ישראל, המישלמה ליפו, עיריית תל אביב, משרד התיירות ועוד - אין גם גוף אחד המייצג ישירות את תושבי יפו הערבים. מבין הנוכחים במפגש שבו הוצגה התוכנית רק מתי מעט היו ערבים.

אין שום צידוק

לראשונה מאז "הוקמה" יפו העתיקה תותר בנייה חדשה במתחם ותוקם שכונת מגורים חדשה בשטח פתוח בגן הפסגה (מבני ציבור ומלונאות ייבנו גם בגן המדרון), שתוסיף כ-150 יחידות דיור לכ-200 יחידות הקיימות כיום. שטח גן הפסגה היה במקורו אזור מגורים שנהרס על ידי הבריטים בזמן המרד הערבי ב-1936 ועל ידי מדינת ישראל במלחמת העצמאות ובשנות ה-50. הגן ניטע על הריסות העיר הערבית, והותיר צלקת במרקם העירוני. גובהו הנוכחי של הגן מגיע עד למפלס גגות המבנים המקורים.

היה אפשר להצדיק בנייה בגן הפסגה לו נועדה למגורים עממיים והיתה תורמת לפתרון מצוקת הדיור של תושבים ערבים ביפו - ולבניית יחסי אמון בינם לבין הממסד התכנוני בעיר. אבל אלה רק פנטסיות תמימות. שכונת המגורים המתוכננת מסתמנת כעוד שכונת יוקרה, אנדרומדה ב', שללא מדיניות מתקנת ומכוונת אין גם סיכוי קלוש שתהיה שום דבר אחר מאשר מגורים לבעלי יכולת רבה עוד יותר ממיזמי הנדל"ן החדשים האחרים ביפו. במו ידיה רוקחת התוכנית מתכון בטוח לעוד סמל לקיפוח, עוד מקור לתסכול ועוינות. בשנתיים של עבודה לא נמצא לנכון לגבש מדיניות הולמת.

אם לא יימצא מנגנון להפיכת המגורים ביפו העתיקה לשווים לכל נפש, אומר דני לזר, "אז נציע לוותר בכלל על בנייה למגורים והאתר יהיה מיועד לתיירות, למלונאות עממית ולשימושים ציבוריים בלבד. לעת עתה התוכנית עוד לא סגורה וישנה עדיין אפשרות לשינויים". נציג החברה לפיתוח ענה במפגש לשאלות דומות ואמר שאין דיור בהישג יד ויפו לא תהיה הראשונה. כך או כך, בשביל עוד שכונת יוקרה עם נוף צופה לים ביפו העתיקה, אין שום צידוק לבנות גם מטר מרובע בגן הפסגה.

בסיור בזק ביפו העתיקה בערב המפגש התברר, אמנם באופן בלתי מדעי, שהמקום אמנם אינו טרנדי אבל הומה ממבקרים, תיירים, צליינים, מתפללים, שוחרי תיאטרון, כך שהשמועות על מותה היו מוקדמות ואולי מכוונות. תושבים ביפו סיפרו כי ישנם מבנים רבים ויפים שעומדים ריקים או לא מנוצלים כראוי, כמו בניין המוזיאון לעתיקות יפו שבו התקיים המפגש. כך שיש עוד מה לעשות ביפו העתיקה לפני שבונים בה מחדש. בשלב מוקדם זה, התוכנית יכולה עדיין לחלץ את עצמה מקיבעון תכנוני ותודעתי ולעשות תיקון היסטורי ביפו.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>