תוכנית ה"שיפוצים" בהיכל התרבות בתל אביב

השלב האחרון במאבק להצלת היכל התרבות בתל אביב נשמע לרגע כמו מערכון של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, אבל הרבה פחות מצחיק

הדיון בבית המשפט המחוזי בשבוע שעבר בעתירה נגד תוכנית ה"שיפוצים" בהיכל התרבות בתל אביב נשמע כמו הפיליטון הרדיופוני המיושן שבו בחור, יוסי בנאי, מנסה לשלוח מברק לאהובתו ונאלץ לפרוט את רגשותיו לפסיקים ולנקודות ולחזור עליהם שוב ושוב באוזניה של טלפוניסטית משועממת, רבקה מיכאלי, מעברו השני של קו טלפון משובש. התוצאה היתה מברק יבשושי ונטול נשמה, ומצחיק נורא. בבית המשפט המחוזי בתל אביב זה נשמע הרבה פחות מצחיק, ויותר מייאש ומסתכל.

בעתירתם לבית המשפט בתל אביב ניסו חברי הפורום להצלת היכל התרבות באמצעות עורך דינם להסביר לבית המשפט את הסכנה האורבת למבנה מתוכנית השיפוצים ההרסנית המתרגשת עליו, ומצאו עצמם נאלצים לפרוט את סוד יופיו ואופיו של היכל התרבות לכמה עשרות סנטימטרים קטנוניים לפה ולשם, ניסיונות שנפלו על אוזניים נייטרליות וקורקטיות של מערכת המשפט - הטלפוניסטית בפיליטון - שעושה אמנם את מלאכתה נאמנה אבל מבינה רק במונחים משפטיים.

ערכו של היכל התרבות והסכנה האורבת לו אינם סוגיות משפטיות אלא תרבותיות, גם אם הוא נכלל בתוכנית השימור העירונית שהיא מסמך משפטי, וגם אם תוכנית השיפוצים אושרה כחוק. זהו נכס תרבותי ראשון במעלה, וכל מעשה שעלול לפגוע בו היה צריך להיעצר מראש על ספו של כלל הברזל "זהו דבר שלא ייעשה", ולא להגיע כלל לשעריו של בית המשפט. דבר שלא ייעשה הוא מונח מתחום התרבות ולא המשפט. גם שיווק הנדל"ן של גינדי בהיכל קיבל מן הסתם אישורים כחוק, אבל זהו דבר שלא ייעשה. קו ישר אחד מחבר בינו לבין תוכנית השיפוצים.

תוכנית השיפוצים אינה תוכנית "שיפוצים" כמו שהרכבת הקלה אינה קלה. היא כרוכה בעבודות פירוק, הריסה והחלפה שלא יותירו אבן על אבן בין כותלי הבניין, ובעבודות בנייה מקיר לקיר שסופן בבור ללא תחתית כמו זה של הבימה. בית המשפט הוא לא המקום לדון בספקולציות מעין אלה, גם אם כל בר דעת יודע בסתר לבו שכך זה ייגמר ואף אחד לא יוכל לגלגל עיניים לשמים ולהגיד שלא ידע ולא שמע. בראשם בעלי הבניין, העירייה והתזמורת הפילהרמונית, יוזמי התוכנית שיהיו חתומים על קצו כפי שהיכרנוהו.

היכל התרבות הוא בניין חדש בפרספקטיבה היסטורית, בן פחות מ-60. זהו מבנה לתפארת שמתפקד בהצלחה ומאפיל על כל בניין ציבורי חדיש בן זמננו. כל ניסיון להציגו כגרוטאה הוא זריית חול בעיני הציבור. גם אלה אינם טיעונים שבית משפט יכול לדון בהם.

כך או כך, החודשיים שנותרו עד הכרעת הדין הסופית הם הזמן לחזור לעשתונות ולאמץ תוכנית שימור כהלכתו, שיקום הכרחי ותו לא, תוכנית תרבותית, תהיה מה שתהיה ההחלטה של בית המשפט.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>