1. אוכל
  2. מסעדות

ג'וז ולוז: המגניבות עולה ביוקר

ג'וז ולוז הוא ללא ספק מקום מגניב, ואפילו ביתי ונינוח. אבל גם למגניבות יש מחיר, ובמקרה הזה - הוא אינו זול בכלל

באמת, מה יותר מגניב מלהיות מגניב? הכי מגניב להיות מגניב. אבל זה לא פשוט, תודו. שהרי אתה יכול להשקיע אין ספור מאמצים בעיצוב מגניביותך, והזולת לא יחוש בה כלל. זה ממש לא מגניב. על כן יש לנסות להבין: מהם המרכיבים ההכרחיים של המגניבות? תאמרו - יצירתיות, מקוריות, אלמנט לא צפוי של הפתעה. נכון אבל כל זה לא ילך אם מכל הצירוף הזה ינדוף רק ריח קל של זיעה. שהרי המגניבות מבוססת קודם כל על נונשלנטיות ועל היעדר מאמץ מובחן. זה מה שעושה אותה סקסית כל כך. אז מה עושים? הכי פשוט - פתרון נוח לעצלנים - הוא לשבת במקום שידוע בהיותו מגניב.על כן, גנובים שכמונו, התיישבנו בג'וז ולוז כדי לנסות לסגל לעצמנו מקצת מהאלמנטים. מגניב למשל שלמקום אין שלט ואין לו פרסום רשמי, והוא גם סגור בשישבת, כי שתי הנשים שמנהלות אותו רוצות גם זמן לנוח. מגניב שכל הריהוט הוא תערובת אקלקטית של ריהוט סלוני משנות ה-60 וה-70, ואף שולחן אינו זהה למשנהו וכל כיסא שונה (אם כי את המגניבות הזו כבר ראינו בעוד כמה מקומות מגניבים). שלומי שבן ישב באחת הפינות, וזה היה מגניב, אבל כיוון שאנחנו מגניבים בעצמנו, לא הראינו התרגשות, למרות שהשירים שלו מרגשים אותנו מאוד. ובאמת הרגשנו מיד הרגשה ביתית נינוחה, שהבנות שם ידעו ליצור: הן צבעו את הקירות בכתום שחום, פרסו שטיחים ישנים ונוחים ועיטרו את הקירות בשפע יצירות אמנותיות. בקומה השנייה הן דאגו למעקה דק, וכשרכנו מעליו יכולנו לראות את כל הסצנה החברתית המגניבה ואת המטבח הפתוח באמת (אפילו שוטפי הכלים אינם מוחבאים כמו ברוב המקומות שבהם מתגאים במטבח פתוח). הרגשנו שאנחנו בידיים טובות.התפריט בג'וז ולוז משתנה בכל יום, חוץ מכמה מנות עיקריות, ועל כן הוא מודפס מדי יום במכונת כתיבה על נייר חדש. גם זה מגניב. במנות העיקריות מגישים אנטרקוט "מדיום קיצוני" (הלאה מכאן חובבי הוול דאן) עם ציר בקר ותפוחי אדמה אפויים בשומן אווז (92 שקל), שנשמע מגרה מאוד וכלל לא קיצוני; ריזוטו (62 שקל); פילה דניס עם עדשים שחורות קטנטנות (כנראה להדגיש את ההבדל בינן ובין עדשים קטנות), עם עגבניות תמר ועם גרגרי חומוס ירוקים טריים (72 שקל). אבל במקום כזה, סברנו, כדאי להתעניין במנות הראשונות, לנשנש בחן, להתענג על יין. תפריט היינות מגוון, ומחירו אחיד: 130 שקל לבקבוק, 34 שקל לכוס. חישוב כלכלי קצר הוביל אותנו לבקש בקבוק. הוא הגיע פתוח, והיה מעט מוכתם. בת זוגי האנינה ביקשה להחליף אותו. המלצרית נשאה אותו למטבח, חזרה עם אותו בקבוק, אלא שהפעם מנוגב, והבטיחה ש"הבקבוק בסדר. רק נשפך עליו משהו". מגניב.המנה הראשונה שמשכה את תשומת לבנו היתה קובניה פלסטינית. ואוו, איזו אמירה פוליטית נועזת! ממש שתי קובנות לשני עמים. תוכנה של הפלסטינית, כך התברר (על כל מנה בתפריט מופיע פיוט של כמה שורות), הוא טרטר לבנוני - קובה שעשויה מבורגול המעורבב ביד, ושבתוכה טרטר סינטה עם נענע צ'ילי ושאלוט. לא הבנתי מהו המרכיב הפלסטיני במנה, אבל היא היתה טעימה ומרתקת. שתי הקובות האדמדמות הסבו לנו עונג רב, אבל לנוכח מחירן (52 שקל) אני מפקפק אם הן מאכל נפוץ בסעודה פלסטינית מגניבה. הזמנו גם מנה של סבידות. מי הן הסבידות? אלו "בנות דודות של הקלמרי, והן פיקנטיות, עשויות בשמן זית ומוגשות על ברוסקטות של לחם שעושים פה". "פה". נקודה. לא "לחם ביתי" או "מאפה בית". הסבידות היו מעניינות, וגם הלחם שעושים פה היה טוב, והמחיר מגניב - 58 שקל למנה לא גדולה. עוד מנה היתה "שלושה רביולים", שהיו ממולאים בשקדי עגל וברוטב פטריות פרוצ'יני עם חלמון. המנה הזו, לעניות דעתי, היתה אסון קטן. ברביולי חשוב מאוד הרוטב. פטריות הפרוצ'יני המיובשות השתלטו כל כך על הטעם (אולי היה עדיף לטחון אותן דק?), עד שהן החביאו לגמרי את שקדי העגל. 62 שקל לשלושה רביולים נראה לי מחיר מוגזם, תסלחו לי על השמרנות.פס הקול במקום מעניין - בניגוד לרוב המקומות שבהם משתמשים באיזו תוכנה או שיש להם קו מוזיקלי ברור, כאן משמיעים דיסקים שלמים. אנשי הצוות מחליפים אותם, כנראה לפי טעמם האישי, ואפשר לשמוע את חווה אלברשטיין 40 דקות ברציפות, או משהו שונה לגמרי, תלוי מתי הגעתם, תלוי על טעמו של מי נגנבתם. זהו מקום נעים, מרגישים בו נוח, חינו מובהק. אבל לעודף היצירתיות יש לעתים נפילות.גו'ז ולוז. יהודה הלוי 51 (בחצר). טל' 5606385. פתוח: א'-ה' 12:30-15:30, 18:00-3:00.

השורה התחתונהתפאורה: אקלקטית, ביתית, סקסיתסביב השולחן: מגניבי העירשירות: קשוב. אל הקומה השנייה, שאליה עולים במדרגות עץ, עולה המלצרית בנקישות רגליים כדי להפגין נוכחותשירותים: חביביםחיוך: נונשלנטינגישות: שלוש מדרגות בין הכניסה לאולם הסועדיםחניה: לא הכרחית. אם באת באוטו סימן שאתה לא בענייניםשורה תחתונה: מגניב, כצפוי. אבל גם מעט יקר יחסית

 

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>