1. אוכל
  2. מסעדות

מסעדת טאיזו: כל מה שציפינו לו

זו הקלה ונחמה לגלות שיובל בן-נריה עומד בהצלחה בכל הציפיות שתלו בו ובמסעדתו החדשה, טאיזו

ידעתי שיש רק דרך אחת נכונה לסיים את המדור הזה בגלגולו הנוכחי - בביקורת על טאיזו, המסעדה האסייתית שפתח השף יובל בן־נריה, מי שהחזיק כמה שנים את הרברט סמואל הנפלאה והוסיף לגאונות של רושפלד יצירתיות וברק משלו. טאיזו מוכיחה ששוליית הקוסם, שסומן כבר מזמן כ"הדבר הבא", יכול לעמוד זקוף ראש ליד המאסטר ולחייך בסיפוק. מידת היצירתיות והתעוזה של בן־נריה בטאיזו, יחד עם הקפדה אובססיבית די מופרעת על אחרון הפרטים, מוכיחות שהשף הצעיר - רק בן 31 - השתחרר מדמות האב האימתנית אבל מקפיד לא לירוק לבאר ששתה ממנה.» טאיזו - לשעות פעילות ולכל הפרטים» עזיזה: אוכל מצוין, שרות טעון שיפור» פופינה: יותר מידי בשליטה» טייגר לילי: מנסים לאלף את הנמר יש בטאיזו המשכיות לצד דרך חדשה, מסעירה ומקורית. הגענו חמישה, בינינו גוני, בשלנית נפלאה שלמדה בקורדון בלו והתמחתה במסעדות עם כוכבי מישלן, כך שמי שלא מאמין לי מוזמן להאמין לה, והיא הגדירה את טאיזו כ"מצוינת". בעלי, גבר שלא קל לספק אותו, ביקש לומר שהמקום הוא "State of the Art". הוא לא התכוון רק לאוכל, אלא גם לעיצוב, לניהול, לשירות, לאווירה ולאופן שבו הכל מתארגן יחד לערב מושלם. כמו בהרברט סמואל, גם כאן יש שילוב של מכובדות עם אנרגיה צעירה וסקסית. אין כאן מיסטיקה, רק מקצוענות. ואין לי קשרים עם השף או עם מי מהמשקיעים.שילוב של מכובדות עם אנרגיה צעירה וסקסית. טאיזו (צילום: אייל טואג)במשך שנותיו של המדור, שגרם לי הנאה בלתי רגילה, נשארתי חיצוני לסצנת האוכל. השף היחיד שהוא חבר אישי ואהוב הוא ישראל אהרוני, שבמשך כמה שנים ערכתי את מדורו ב"7 ימים" ומעולם לא כתבתי על ענייניו. גם לא השתמשתי במלבין הלאומי החדש, הלוא הוא "הגילוי הנאות", שמאפשר לפרגן לחברים או לפגוע באויבים ("מדובר בחברי הטוב ביותר שנותן לי עבודה שנים, אך זו אינה הסיבה שאני מדווח עליו בהערצה", או "מדובר באדם שלא קיבל אותי לעבודה, אך זו לא הסיבה שאני מתעב את עבודתו"), עיתונאות עלובה שמסרסת את התחום.  אני רוצה להודות לעורכי ב"עכבר העיר", שהעניקו חופש מוחלט. מעבר לצער העז שמלווה אותי על כך שאנשים מוכשרים מאבדים את פרנסתם, צר לי שבעידן שבו תוכן שיווקי התערבב לחלוטין בעבודה עיתונאית (לי, אישית, הציעו כתבה באחד המגזינים בתנאי שאשכנע גוף מסחרי מסוים לפרסם בו מודעה) מקום ישר והגון כמו "עכבר העיר" נאלץ להיסגר.נחזור לטאיזו ולבן־נריה, שנותנים לטעמים החושניים של דרום־מזרח אסיה טוויסט עכשווי. יש כאן עוצמה, תחכום ועדינות ויומרה מבורכת להיות הכי טוב. התחלנו עם לחמניות מאודות (9 שקלים) חמות ובשרניות, עם מין מטבוחת עגבניות אסייתית חריפה־מתוקה - יריית פתיחה ממכרת, נפלאה ואחרת. סשימי ילו טייל (58 שקל) בציר טונה, למון גראס, שאלוטס מקורמלים ואורז יסמין קלוי היה דג ב"רמה גבוהה ביותר", מציינת גוני. טרטר דגי ים לבנים עם ביצי דג דאון, קציפת סויה בקונוס אורז (34 שקל) - מנה קטנה, עדינה, אוורירית ועדיין בעלת גוף. אייל חשב שהקציפה מכבידה מעט, אבל השורה התחתונה - ביס נהדר. מרק סרטנים צח (58 שקל) הוא וון־טון שרימפס עם כופתאות מלאות בשר סרטנים, מוגש עם ברוסקטת חמאת סרטנים ושום. בעיני מרק גאוני חמוץ ומתוק וחריף, קל ועשיר. מלכותית. לוקוס מאודה בקארי מאסאמאן (צילום: אפיק גבאי)רוק שרימפס (48 שקל) אלו כדורי שרימפס עטופים בתפוחי אדמה, כורכום, אפונה וקשיו מקורמלים על יוגורט תמרהינדי, מנה שהומצאה בערבים ההודיים בהרברט והגיעה לכאן במלוא הדרה. לוקוס מאודה (98 שקל) במחבת עם סרטנים ומולים ברוטב קארי מסאמן סמיך ריחני עם גרנולת פירות יבשים וקייל אורגני היא מנה מלכותית בתיבול מיוחד מסורתי וחדש. שתי בשריות, וון־טון כבדי עגל חלב (54 שקל) בשמן צ'ילי קשמירי, שום פריך, בוטנים מסאללה; ודאמפלינג שנחניזי (56 שקל) עם לחי עגל, מרק בשר, בוטנים וציר רימונים, זכו למחמאות מגוני ומאייל, בעיקר הכיסונים, שהיו "ברמה בינלאומית גבוהה ביותר". דווקא בקטע הטבעוני יש עדיין מה לשפר, ומסעדה אסייתית יכולה לאפשר יצירתיות גם בתחום הזה.גם הקינוחים סוף הדרך. גולב ג'מון, קינוח הודי קלאסי של סופגניות, קציפת למון גראס וזעפרן וגלידת קונפי עם מנגו - מצדי שיחליף את הסופגניות שלנו בחנוכה. קונכיות טפיוקה בטעם קקאו, מרק קר של קוקוס סחוט במקום, שומשום שחור פירות יער, שקדים וקרח כתוש הוא גאונות לשמה. סברינה מתובלת ספוגה סירופ גרנולה ביתית ומעל סורבה קוקוס - אין דבר כזה. פגודה שוקולד, קינוח מערבי מתבקש, היה חגיגה של פאדג' שוקולד, דפי שוקולד ושוקולד לבן והל, גלידת חמאה מלוחה וקשיו. ברמת הגיוון של הקינוחים, רובם מבוססי תבלינים - ניתן לגוון יותר מערבה. השף החם של ישראל. יובל בן נריה (צילום: אייל טואג)בטאיזו יש "מצוינות שלא יורה מהבטן", מצליחה גוני לאפיין במדויק את בן־נריה, שמביא ניסיון וביטחון רב למטבח, שמאפשרים לו לעוף גבוה ורחוק. בנקודת הזמן הזו, הוא הפך בעינינו מ"הדבר הבא" לשף החם של ישראל. השארנו ביחד עם שתייה 396 שקל.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>