1. אוכל
  2. מסעדות

צ'וריסו מעולה בהמולה תל אביבית

רגע לפני הטיול למדבר, שלושה חברים עוצרים בפינצ'וס ומגלים כי גם בתל אביב לא חסרות הרפתקאות

פעמיים-שלוש בשנה משתדלים אני וחברי הטובים מ' ול' לצאת יחד לטיול. אני ממליץ גם לכם על הפטנט - בגיל שבו נמצאים כבר הרבה אחרי המסעות המאתגרים במדבר (בשביל מה היינו צריכים את כל הזיעה הזו?), טיולי המשפחות עם הילדים הקטנים (אולי היו מתבגרים בקלות הרבה יותר בלי מראה הוריהם הלחוצים, העסוקים כל כך באריזות האוכל), אנחנו מרשים לעצמנו טיול נינוח שאינו מבחן לרמת הכושר הגופני. אין זה משנה היכן יתרחש, העיקר הוא שאנחנו יחד - מטיילים, מבשלים, שותים, משוחחים באינטימיות רכה על תסכולינו ועל רגעי האושר שלנו. בונוס גדול של הטיולים הללו, נוסף על שימור קרבה אנושית ואהבה: חצי שנה לפני אנחנו מתכננים את הטיול, שלושה חודשים אחרי עדיין אפשר להעלות חוויות ממנו, והנה לכם עוד שנה של חברות מתמשכת. אשרי חלקנו. כמה שנים כאלה עוד נותרו לנו? עניין התכנון כולל כמה נושאים שההכרעה לגביהם מתבצעת באופן דמוקרטי לגמרי: האזור שבו נטייל (אנחנו מאזינים ברוב קשב להצעותיו של ל', אבל יודעים מראש שזה ייגמר בנגב), הצימר שבו נלון (את זה, בדרך כלל, משאירים לטיפולי ולא חוסכים ביקורת בונה בדיעבד) תפריט ארוחת הערב (לא משנה מה נציע, מ' היא שתחליט). מועצת המנהלים מתכנסת כשבועיים לפני האירוע כדי להטיל משימות ולוודא ביצוע.  כיוון של' ואני בקיאים יותר במסלולים המרוחקים, ומ' היא חיה אורבנית ידועה ומוכרת, היא הקובעת את מקום הישיבה. ככה הגענו לפינצו'ס. המקום מצא חן בעיני ממבט ראשון. כמי שמתעתדים להתבודד במישורי הדיונות של חלוצה, היה טוב להצטייד בהמולה עירונית שמחה בחלקה לקראת הדרך. היה זה ערב באמצע השבוע, והמקום היה מלא מפה לפה. עם זאת, גודלו תמיד מותיר אפשרות, עם קצת מזל, למצוא שולחן ריק, ואכן מצאנו. השולחנות גבוהים, כיסאות בר רחבים לידם, והם משקיפים על בר ארוך ומעודכן. על הקיר למעלה תלוי לוח ירוק גדול שעליו כתוב התפריט באופן מאוד חינני: מנות ומשקאות כתובים בערבוביה, דבר שיוצר דינמיקה חברתית מגבשת ("מה כתוב שם למעלה?", שואל קצר הרואי שבינינו. "אתה חייב לראות רופא עיניים דחוף ", עונים לו רעיו המודאגים לנוכח הזקנה שקפצה עליו).

(צילום: איתן אשכולי)

מחירי המנות נמוכים ושווים לכל נפש, וכאן בדיוק המלכוד: מדובר במנות קטנות, טאפאס, ואין שום סיבה שתעשה חשבון קמצני ולא תזמין עוד מנה. לא עושים חשבון, ובסוף מקבלים חשבון. הזמנו, אפוא במכה אחת צ'וריסו עגל (24 שקל), קבב ספרדי (18 שקל), סביצ'ה פלמידה (32 שקל), קלמרי עם ענף רוזמרין (32 שקל). ל' רצה מאוד מנה של סלמון עם ארטישוק. הסברנו לו שסלמון הוא דג משעמם. אותו הוא דווקא עניין. מלצרית מקועקעת היטב לקחה מאיתנו את ההזמנה. "מה כל הציורים הללו?", התעניינה מ' במה שנראה לנו כפולשנות יתרה. "כל מיני אירועים שקשורים לחיים שלי", אמרה המלצרית. היו לה פנים טובות וחיוך רחב, ובכל פעם שכתפה המצוירת עברה לידינו ניסינו לפענח מתי הספיקה כל כך הרבה. המנות היו מעולות, לא פחות. שני צו'ריסו, קבב אחד, אבל כל צלוחית היתה מדויקת, מעוטרת, רק גירתה לטעום עוד. אפילו הסלמון התעלה על עצמו. גם הארטישוק שנלווה אליו היה באמת מעניין. בתוך כך הגיעו לביקור שניים מחבריה של מ' לברך אותה ליום הולדתה, מה שהזכיר לנו את הסיבה המקורית לטיול המתוכנן. הרמנו כוסית אוזו על קרח (18 שקל) וגביע זינפנדל מעורב בפטיט-סירה (42 שקל) ובירכנו את מ' באריכות ימים ובבריאות, ואף אותנו, על שזכינו להיות חבריה. ההמולה המקומית נעימה - היא יוצרת ערבוב נעים, קל להכיר שם אנשים, וקל לא פחות לנהל שיחה אינטימית קלילה. קל גם לחלק מטלות לקראת אירועי סוף השבוע. טיול היומולדת צפוי להתרחש השבוע, באזור עזוז-בארותיים. אין ספק שנהנה בו, ואני כבר יודע היכן ניפגש כדי לסכם אותו. את הדיון בשאלה למה לנו להרחיק עד גבול מצרים אם כל כך טוב לנו בפינצו'ס, נקיים כנראה על הדרך. פינצ'וס. נחלת בנימין 57. טל' 5665505. פתוח: כל השבוע 19:00-7:00.

 

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>