1. אוכל
  2. מסעדות

סושיאל קלאב: נעים, טעים ומסביר פנים

למרות ספקות מסוימים לגבי השם Social Club, התגלתה המסעדה כנעימה, טעימה ומסבירת פנים

ח' הוא משורר. כל אחד יכול לזהות זאת מיד: מבטו ישיר, שתיקתו עמוקה, וכשהוא מדבר הוא מתנסח בצמצום מדויק ושוקל מילים. למרבה הצער, טרם זכינו לקרוא שיר משיריו - ואפשר שח' כלל אינו כותב שירים בסתר - אבל "משורר", לטעמנו, אינו דווקא מי שמבוסס עד הברכיים בביצה הספרותית. משורר הוא מי שיודע לתפוס ולהנציח את הרגע, מי שניחן בעין טובה וברגישות ליופי, ובמקרה של ח' - גם במיומנות בשימוש במצלמה. לרגל צאת הספר "טיולים בריבוע", שבו מתפרסמים כמה מצילומיו היפים, התכנסנו, שלושה ממוקיריו, לברכו. כיוון שח' אינו איש של נאומים, נראה היה שכדי לא להביכו יתר על המידה ילבש האירוע צביון של מפגש חברתי קליל (בואו נאמר בפשטות לא לירית: ארוחת צהריים).  ה־Social Club נשמע לנו מקום הולם, למרות שלא ברור לנו במה עדיף השם Social Club על פני "המועדון החברתי". איפה אנחנו, אפשר לחשוב, כולה במרכז תל אביב. אני הגעתי ברכבת, ח' וק' הגיעו ברגל, נ' היא המבוססת שבינינו - בעלת רכב פרטי: היא דיוושה למקום על אופניה. מסתבר שה־Social הוא יורשה של דיטה ("המיתולוגית", כנהוג בתל אביב) והוא אכן חברתי למדי - שפע פינות ישיבה, בר גדול דמוי האות ח' שמאחוריו ארון משקאות ענק ולפניו ברמנים צעירים עם וסט שחור וחולצה לבנה, אקוסטיקה שאינה מאפשרת השמעת נאומי ברכה ארוכים ועסקית חביבה הכוללת מנה ראשונה במחיר העיקרית, המוגשת במחיר שפוי למדי. הרימונו כוס ברכה, וחתן השמחה שקע בשתיקה פיוטית. נראה שחשקה נפשו בניוקי שרימפס ועגבניות צלויות (68 שקל). נ', מתוך הזדהות גמורה עמו, הזמינה את אותה מנה. אני בחרתי בנקניקיות טלה שמנמנות (כך בתפריט) עם חציל וטחינה. חצילים אהבתי תמיד, אבל בשנים האחרונות אני מתקשה למצוא מסעדה תל אביבית שאין בתפריטה חציל בטחינה. החציל הפך למין סמל לאותנטיות מדומה, למאכל עדות תל אביבי. ק' התחכמה לתפריט - מתברר שבמחיר העסקית אפשר גם להזמין שתי ראשונות. על כן הזמינה גם מרק ארטישוק ירושלמי וגם מנת קלמרי מטוגן על הפלנצ'ה (בעבר היו קוראים לזה מחבת). לחמניות פריכות ומטבלים הוגשו מיד על ידי מלצרית לבושה שחורים. זיתי קלמטה, טחינה סמיכה ופנכת שמן זית אירחו להם לחברה. זה היה סושיאלי לגמרי. עד שהגיעו העיקריות פצחנו בקינה על מצבו העגום של שוק הספרים בארץ ותהינו למה במסעדות אין מאמצים את מבצע "ארבע ב־100". ברם, הגעתן המהירה לשולחן של נקניקיות הטלה, שאכן היו שמנמנות כמובטח, לא הניחה לי לפתח את טיעוני. הן היו עסיסיות ומענגות מאוד, ולא התווכחתי עמן. יכולתי להתרשם שגם ניוקי הסרטנים בדרך להיות רב מכר, הגם שאיננו במבצע. ק' לגמה בעדינות את מרק הארטישוק ודיווחה לנו כי הקלמרי טריים מאוד. בין אנשי הבורסה לניירות ערך שקפצו לארוחת צהריים תזזיתית, וצעירי תל אביב העדכניים שקפצו לנשנש, הרגשנו כאחרוני פועלי הכפיים שעוד נותרו במרחב החברתי האופנתי. ממה הם מתפרנסים, כל האנשים הללו שסביבנו? קרני שמש חמימות שטפו לשעה קלה את המזרקה המכוערת שמול החלון הרחב, ואנו השתבחנו בגורלנו ששפר עלינו: ארוחה נחמדה, בחברה טובה, במקום מסביר פנים. אני מצפה שח' יכתוב על כך, סוף סוף, שיר.

סושיאל קלאב. שדרות רוטשילד 45. טל' 5601114. פתוח: כל השבוע 12:00 עד לקוח אחרון.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>