1. אוכל
  2. מסעדות

קיטשן מרקט: האוכל הוא המלך

לצד טרנד מסעדות השוק הרועשות והמתעקשות "לשמח" בולט מקום חינני, הנותן לאוכל מקום של כבוד ומצליח להיות מצוין גם מבלי תופים ומצילתיים

טרנד הצלחות הקטנות אולי מעצבן רבים, אבל לא נראה שהוא הולך לשום מקום בינתיים. למען האמת, בניגוד לאופנות חולפות אחרות, נראה כי הפסיקה הספציפית הזו ממש טמועה בנו ושינתה את הרגלי האכילה שלנו. נכון שזה מקומם לשלם הרבה כסף על מעט אוכל, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים להשתעמם וחייבים להודות שיש משהו נעים, וגם מאוד מתאים לנו הישראלים, בלחלוק מנות, שהרי מגוון הוא סגולה. הצרה היא שגם חולקים טעמים, והרבה. לכן מי שאמון על המטבח צריך להתברכך באיזון נכון של יצירתיות ואיפוק. ברב המקרים, נראה שבקיטשן מרקט מצליחים במשימה, או לפחות הולכים בכיוון הנכון.קיטשן מרקט - לשעות פתיחה ולכל הפרטים

הצוות מאחורי המסעדה החדשה מעל שוק הנמל בתל אביב, מנוסה. אחד הבעלים, אסף ליס, ניהל בין היתר את הרברט סמואל וטוטו המצליחות, והשף תומר אגאי עבד במטבחים טובים רבים. הם מכירים את הסחורה ויודעים את העבודה. כשמדובר במסעדה מעל שוק, נדמה שהמיקום מכתיב את סגנון המקום, מבלי שיהיה צורך לאיית זאת בבירור.

ואכן, כפי שהשם והמיקום מרמזים, המסעדה פתוחה כל היום ומגישה גם ארוחות בוקר וארוחות צהריים עסקיות. לא הייתי כאן בצהריים, אבל אני יכולה לדמיין עד כמה קוסמת הישיבה בקומה השניה של השוק, כשנוף הים בלבדו נשקף מהחלון. אבל גם בערב, יש משהו אנושי ומאוד נעים במקום. המסעדה כוללת שני חללים, אחד המשקיף כאמור על הים והשני המשקיף על השוק. שני החדרים אינם גדולים ושניהם כוללים מטבחים פתוחים ושולחן מרכזי משותף לצד שולחנות בודדים. העיצוב יפה, לא צעקני ותואם את אווירת השוק באלנגטיות – מבלי שזו תיהיה נוכחת מדי באופן כפוי. למרות שהגענו באיחור משמעותי, קיבלו את פנינו יפה והשירות הנחמד נמשך במהלך כל הארוחה. גם האוכל, על אף שנעדר מיקוד, טוב ברובו. לא משהו נוצץ או יוצא דופן בחדשנותו, אלא אוכל טעים, שמוגש באופן אסתטי מאוד ועשוי במיומנות ובחן. טוב ברובות, ומלא חן. קיטשן מרקט (צילום: מוטי מילרוד)

מה אכלנו: התפריט מחולק לפי חומרי גלם – ירקות, דגים ובשר וכולל גם מחלקה של פיצות ושל פסטות. התחלנו עם מנה של "קריספי פולנטה" - המנה המוצלחת ביותר שטעמנו. גלילות פולנטה מטוגנות, עליהן מגורר מעט פרמזן היו מצויינות והתחלה נפלאה לארוחה. המשכנו עם קרפצ'יו של מוסר ים. הדג עצמו היה טרי ביותר וטעים ורק מעט מדי לימון ויותר מדי שמן זית פגעו מעט במה שנשארה בכל זאת מנה מאוד טובה. קלמרי פלאנצ'ה עם קרם פול לבן ועוד מרכיבים רבים היוו יחדיו יצירה מדי מקושקשת. זו בוודאי מנה שמשמחת אנשים רבים, שכן כל אחד ממרכיביה עשוי היטב – שעועית ירוקה, במיה, קרם פול וכמובן הקלמרי עצמו, אך על אלה נוספו גם עגבניות, צנוניות, בצל סגול ועלים שונים – שרק היו בעוכריה. מנה טעימה, אבל כאן למשל היה אפשר לנהוג ביתר איפוק. פיצה מילאנזית עם נקניקיה איטלקית, מוצרלה ורוקט דומה מאוד בסגנונה לפיצה המוגשת בטוטו – עם בצק דק מאוד ופריך במיוחד בקצוותיו. הנקניקיה היתה פיקנטית וטובה, אבל המוצרלה לא באיכות מספיק טובה ושבבי הפרמזן העבים מיותרים. שוב, מדובר בפיצה מוצלחת ומהנה, רק חבל שלא הקפידו על איכותם של כל חומרי הגלם וחבל שהתפתו גם כאן ללכת צעד אחד יותר מדי.

על אף שהמסעדה לא מוגדרת כאיטלקית, רוח איטלקית ללא ספק נושבת מהתפריט, הכולל כאמור מחלקה שלמה של פיצות ופסטות. כשמדובר באוכל, האיטלקים מאוד אוהבים חוקים. כמי שמכבדת מסורות של אכילה ובמיוחד את אלה של ארץ המגף, אני מודה שאני נוטה להתייחס בנוקשות לחוקים אלה. כך למשל אחד החוקים הבסיסיים – לא להגיש פירות ים ודגים עם פרמזן – הוא בל יעבור מבחינתי. יחד עם זאת, יש שיאמרו שחוקים נועדו שישברו אותם וגם באיטליה יש מנות ריזוטו עם דגים ופירות ים שנהוג להגיש עם פרמזן ואפילו כמה פסטות בסיציליה הדרומית. פסטה פפרדלה שהזמנו עם שרימפס וקלמרי היתה יכולה להיות הצלחה מסחררת. הפסטה הביתית עשויה במיומנות, פירות הים מבושלים במידה הנכונה והרוטב שכלל תרד, עגבניות ואת אותה נקניקיה טובה מהפיצה – חמצמץ ופיקנטי במידה הנכונה. אך מעל לכל נחו שבבים גדולים ועבים מדי של פרמזן דומיננטי ונמס למחצה שהעיבו על כל העונג הזה. יכול להיות שגבינה אחרת, פחות עשירה ובכמות מעודנת יותר הייתה משתלבת במנה, אך בהסתמך על המנה הזו לא נותר לי אלא לדבוק באמונתי שפרמזן ופירות ים לא הולכים יחד. לא מצייתת לחוקים האיטלקיים. קיטשן מרקט (צילום: מוטי מילרוד)

על הקינוחים אחראי הקונדיטור ערן שוורצברד, שקינוחיו האסתטים מוגשים בכמה מסעדות. בחרנו בפנקוטה יוגורט עם פירות טריים. שף איטלקי רציני אמר לי פעם שפנקוטה טובה צריכה לרטוט כמו שדיים של אשה ביד, אחרת זה לא ממש זה. הפנקוטה שקיבלנו לא דמתה כלל לפנקוטה קלאסית במובן זה, אולי בגלל שהיא עשויה מיוגורט, אבל היא היתה טעימה ולא מתוקה מדי. חבל רק שהפירות שהוגשו מעליה – מנגו, פטל ותאנים היו קרים מדי ועייפים מהמתנה במקרר.

שירות ואוירה: האוירה היתה נעימה, נינוחה ולא רועשת מדי. ניכר הנסיון מאחורי המסעדה, גם בתחום השירות – שהיה יעיל וחביב אבל לא נוכח מדי. האוכל הוגש בקצב הנכון ובסדר שביקשנו וכלי האוכל כולם יפים ומוקפדים. בסך הכל האוירה, באופן מפתיע, שונה מאוד "ממסעדות השוק" שאליהן הורגלנו לאחרונה ומזכירה יותר אוירה בשוק אירופאי.

בשורה התחתונה: על אף ששוק המסעדות המקומי לכאורה רבוי במסעדות מסוג זה, יש משהו שמבדיל את קיטשן מרקט ממסעדות אחרות – העובדה שהאוכל ברובו טעים ועשוי היטב וכי ניכר שמאחורי המקום עומדים אנשים מוכשרים הלוקחים את עבודתם ברצינות. אם רק יתייחסו למיקום שלהם ביתר ביטחון ויתנו לחומרי הגלם לדבר בעד עצמם בכל המנות – אין לי ספק שהאוכל יהיה אף מוצלח יותר.

החשבון:

קרפצ'יו מוסר ים – 48 שקליםקריספי פולנטה – 18 שקליםפיצה מילאנזית – 62 שקליםקלמרי פלנצ'ה – 36 שקליםפפרדלה פירות ים – 76 שקליםפנקוטה – 36 שקליםסטלה חבית – 28 שקליםקמפרי סודה – 38 שקליםאספרסו קצר – 9 שקלים____________________

סה"כ: 351 שקלים לא כולל שירותקיטשן מרקט - האנגר 12, תל אביב

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>