1. אוכל
  2. מסעדות

אליוט: בשביל ארוחת צוהריים לא צריך להתאמץ כל כך

אליוט מציעה קרבה לים ואווירה תיירותית נחמדה, אבל נופלת מעט בגזרת האוכל

זהו. "אחרי החגים" הגיע – שוב התברר שהחגים לא יימשכו לנצח - ואנחנו פטורים ממצוות "ושמחת בחגך והיית אך שמח". לא שזה קשה כל כך, להימנע מלהיות "אך שמח", זה פשוט מכניס אותנו לקצב אחר. המטלה מרובה, הבטלה אבודה. לאליוט הגענו במסגרת מסע פרידה מהים, שהיה שקט ורגוע להפליא, אכולי קנאה בתיירים הצעירים שבין אלנבי לבן יהודה, הנהנים משפע של אכסניות ובתי מלון זולים שצצו בשנים האחרונות באזור. מלון גורדון הוא אחד מהם, ואליוט, בחלק מהפרסומים על אודותיו, תואר כ"מסעדת המלון"; אבל בדלפק הקבלה האפלולי שם, לא שמעו את שמו. לא, אין להם מסעדה משלהם. אליוט נמצא למעשה כעשרה מטרים משם, במורד הרחוב, אפילו באותו בניין, באותה כתובת. הוא נראה כבית קפה נחמד מאוד – שורה נאה של עוגות מרהיבות בוויטרינת זכוכית, שולחנות קטנים, נקיים. אם הייתי מתארח בגורדון הייתי שותה בו ברצון את הקפה הראשון שלי, אבל אני לא תייר, ועכשיו צהריים, ואני רעב.

על המרפסת הפונה לרחוב ישבו צעירים מקומיים, מעט תושבי חוץ, והשתזפו בשמש הקלה. התפריט הכללי מציע סלטים, כריכים, קפה ומאפה ב ־ 21 שקלים, ומגוון של ארוחות בוקר, ובהן שקשוקה עם נקניק סלמי וגבינת קשקבל (52 שקלים). מגוון הצעות הצהריים מצומצם – קיש אישי, המבורגר, תבשיל קארי וירקות, פסטה עם מיטבולס (54 שקלים) ו"השניצל של כהן" (52 שקלים). לא מחירים שמיועדים לתיירים תפרנים, אבל מנגד – סביר.

לפחות העיצוב מדויק. אליוט (צילום: אורן זיו)

שתי האחרונות נראו מתאימות יותר למצב הרוח הבשרני שבו היינו, ובן רגע אכן ערכו עבורנו את השולחן, הגישו קנקן מים, והלכו לצוות על הטבח. המיטבולס הגיעו מהר – שלושה כדורי בשר עסיסיים נחו על גבעה של פסטה במידת העשייה הראויה; בני הצעיר ממש ליקק את הצלחת. עם השניצל היתה כנראה קצת יותר התעסקות במטבח. כיוון שהלוגו של המקום הוא צב חייכן היינו שלווים, משל הוזהרנו על ידו מראש. אבל בכל זאת, יש לי מילה עם הכהן הזה, שהשניצל המקומי קרוי על שמו.  בהרבה מקומות בתל אביב כבר מקובל ששניצל הוא יותר מנתח אחד של חזה עוף. מצופה שתהיה זו מנה גדולה. זה של אליוט היה די קטן, טיגונו לא אחיד, חלקו אפילו קצת חרוך, ונתח הבשר, למרות עוביו, איבד את עסיסיותו. כנראה כדי לרצות אותנו, ולהדביק את הזריזות של המיטבולס, טיגנו אותו על אש חמה מדי. לפירה שהתלווה אליו (בצלוחית עמוקה, נפרדת) היה מראה אפרפר חשוד, אבל טעמו היה סביר. אולי גרגרי הפלפל השחור שבהם כובד הוסיפו לצבע. זה מקום נחמד לשבת בו על המרפסת, להתלבט על כוס קפה ועוגה לאיזו מגלריות האמנות שברחוב לעבור הלאה או ללגום בו כוסית אחרונה לפני שהולכים לישון. אבל לעסקית של צהריים - יש בסביבה אופציות לא פחות טובות, וגם מעט יותר זולות.

אליוט - גורדון 17, תל אביב. טל' 03-5221050, שעות פעילות: א'-ה' ושבת 23:00-8:00, ו' 18:00-8:00.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>