1. אמנות
  2. כתבות והמלצות

פרסי עכבר העיר 2015: התערוכות הטובות של השנה

תולדות האנושות, דיוקנאות של אמנים, ציורי דרום תל אביב או שטיח שעוסק בבנק הפועלים. מי תבחר להיות תערוכת השנה?

ביליתם, יצאתם, טעמתם, ראיתם ושמעתם - ועכשיו הגיע זמן לסכם! עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל מתנת ישראייר.» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות» ההצגה הטובה ביותר של השנה » מופע המחול הטוב של השנהזאת היתה שנה שעמדה בסימן מאבקי תרבות וסגירת פיות. מהדורות החדשות נפתחו בדיונים על מצב התרבות בארץ, והשם מירי רגב הוזכר לא מעט. אבל לא רק. השנה המשיכו המוזיאונים הגדולים לנסות לשמר את הקיים ולמשוך עוד מבקרים, מוזיאון ישראל חגג יובל ופתח תערוכות רבות סביב היום הולדת, מוזיאון חיפה נקלע לבעיות עם האוצרת ומוזיאון תל אביב הביא שמות מוכרים כמו אורי גרשט עם "רסיסים" ורוברט קאפה עם "צלם של החיים".עידו מיכאלי: שטיח בנק הפועלים אחת מששת התערוכות שפתחו את שנת היובל של מוזיאון ישראל (לצד דנה לוי, גלעד רטמן, טמיר ליכטנברג, אורי גרשוני ורועי קופר), ובה המוצג המרכזי של שטיח שנארג במיוחד באפגניסטן, ובו שלל דימויים סביב הבנק הידוע תוך כדי ביקורת על הצרכנות והקפיטליזם במפעל הציוני.

מנימוקי השופטים: מגש הכסף בגרסת הבד - פשוטו כמשמעותו. העבודה עוסקת באופיו ודמותו של בנק שנבנה על ידי הפועלים וכיום התרחק מהפועל העברי ומורם מהעם כבנק עשיר. עידו מיכאלי מצייר את מעלותיו ובעיקר נזקיו הקפיטליסטים באופן הומוריסטי של מפעל הכסף הישראלי, כשהוא מלווה בסרטון מאחורי הקלעים ואפליקציה, המתארים את מסעו וריקמתו מאפגניסטן ועד קירות מוזיאון ישראל. רחוק מהיותו פרסומת חינמית למעוזה של שרי אריסון, מדובר בשטיח המעשיר את דימויי הבנק כמי שמתרחקת מהציונות ומתקרבת לכסף. (דגן ואלד)» שטיח בנק הפועלים - לכל הפרטיםמאה דימויים איקוניים מבנק הדימויים הישראלי. "שטיח בנק הפועלים" (עידו מיכאלי)ישי שפירא קלטר: Hobby קלטר מחליט להפנות זרקור ביקורתי לכיוון אספני האמנות הבולטים בישראל וכן תורמיה הגדולים של עולם האמנות, ומוזיאון תל אביב בראשם.

מנימוקי השופטים: בדומה לעידו מיכאלי, גם קלטר, יוצר תערוכה פופית, בצבעים קצביים עם דיוקנאותיהם של מיטב האספנים החשובים בארץ (בהם יגאל אהובי, רני רהב, דורון סבג ועוד). בתערוכה מוצג לוח אלקטרוני עם 400 שמותיהם של התורמים למוזיאון תל אביב ורישום עסקיהם של היוצרים. למרות הקו הביקורתי, התערוכה הצבעונית מראה את נסיונו האמיץ של קלטר להתעמת עם האנשים שאמנם מחיים את האמנות בישראל, אך גם גורמים לזילות בה. (דגן ואלד)» Hobby - לכל הפרטיםאור ביקורתי לעבר אספני האמנות. "Hobby" (ישי שפירא קלטר)עלמה יצחקי: יהודה הימית תערוכת יחיד לאמנית עלמה יצחקי במוזיאון תל אביב. יצחקי זכתה בפרס רפפורט לאמנית הצעירה, והציגה תערוכת של ציורים ודימויים, מהנופים של דרום תל אביב.

מנימוקי השופטים: יצחקי מציירת עולם קומניקטיבי מלא פנטזיה ומדויק ביופיו. האסתטיקה שנעה בין גברים בחופי ים, צמיגים ועובדים זרים מציגה אינטימיות כובשת שמצדיקה את זכייתה. עולם אמורפי, בחצר האחורית של תל אביב, כפי שמשתקף בציוריה מצליח להיות פגיע, אנושי ורך למרות הכביסה המלוכלכת שנראית מבחוץ. (דגן ואלד)

» יהודה הימית - לכל הפרטיםהחצר האחורית של תל אביב. "יהודה הימית" (עלמה יצחקי)

רונה שטרן: אואזיס

פירוק והרכבה מחדש של דימויים איקונים ששרדו את מבחן הזמן עד לחיקה של התרבות הפופולרית של ימינו. שטרן בודקת את מאפייני הקשר בין הסמן כשהוא מכוון לתוכן לבין גרסתו המרוקנת.

מנימוקי השופטים: בשימוש חכם בחלום האוטופי הישראלי מחליטה שטרן להתייחס לאייקונים של גן העדן. גן העדן של שטרן הוא מכזיב, ריקני, וחסר תוכן.  באמצעות אייקונים כעצי דקל, שמש, פירמידות, חובטת שטרן, במוות וזאת סטירה למציאות. (דגן ואלד)» אואזיס - לכל הפרטים

תודעה ציבורית. "אואזיס" (רונה שטרן)

מאיר טאטי: "שרשאקה" (מתוך התערוכה הקבוצתית "סביבת עבודה") מאיר טאטי שיחזר מחנה עבודה בהשראת "פרם 36", אחרון הגולאגים שנסגר ב–1987. טאטי בנה מעין מבוך ובו צריף סוהרים בכניסה, ספרייה, בית קולנוע, "חדר פוליטי", אזור שינה, מרפאה, חדר חקירות, חדר ביקורים, עמדת תצפית לשומרים, מנהלה, צינוק, חדר הוצאה להורג וסדנת הדפסים.

מנימוקי השופטים: לעומת עמיתיו של טאטי, שנוקטים בדרכים הומוריסטיות בנוגע לסביבת העבודה (פרסטר, רטנר ומרדכי בראשם), קשה לצאת אדישים מהחוויה החזקה במחנה העבודה המאולתר שהוקם בקומה העליונה של הגלריה. גולאג ברחבי המוזיאון, במבוך אינטנסיבי הצבוע בשחור וצהוב, רווי אלימות ודיכוי נפש, עם עבודות וידאו של חקירה רווית הומור שחור, גרפיטי מסוגנן ומשטר קפדני. לעתים החוויה של הגולאג מצליחה לבדר למרות הדיכוי הקשה בה, וגם חורטת בתודעה, כפי שצריך להיות במחנה עבודה. (דגן ואלד)» סביבת עבודה - לכל הפרטיםמחנה עבודה במוזיאון. "סביבת עבודה" (מאיר טאטי)זמיר שץ: חביבתי, מדינת כל אזרחיה באמצעות 147 דיוקנאות מדויקים להפליא, וסרטוני וידאו של נאומי בחירות חסרי בסיס, קריצות לתרבות הפופולרית ומונולוגים פנימיים, מבטא שץ חזון לישראל שלו, בסמוך להצגת התערוכה, בזמן בחירות 2015, למי ששכח.מנימוקי השופטים: שתי מדינות בתערוכה של שץ; כשם התערוכה, מצייר האמן, מבחר מפורט של 147 דיוקנאות פשוטים של חבריו של שץ מכל הקשת החברתית, האזרחית ומשכבות הגיל השונות. חזון שבו נראה שלם ויפה למה ששץ רוצה לראות ולהאמין בו באופן מפורט וחזק. במדינה הריאלית מסתובב שץ בשכונת ביתו ומשלב קולאז' עם נאומו של ברק אובמה, פריימים ממשחקי הכס ודמותו של נתניהו. זאת מול שאלות האישיות בנוגע לסמי הזיה, דיאלוגים עם נינט, ובעיקר שיחות עם חביבתי. חשבון הנפש של שץ, מצליח לרגש עם החלום לחזון הדמיוני של עולמו הפנימי, וגם לשבור את הלב. (דגן ואלד)» חביבתי, מדינת כל אזרחיה - לכל הפרטים

חזון דמיוני. "חביבתי, מדינת כל אזרחיה" (זמיר שץ)קיצור תולדות האנושות אחת מהתערוכות המדוברות של השנה. התערוכה נוצרה בהשראת ספרו רב המכר של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות", ומוצגת בה ההיסטוריה של המין האנושי, עם מיצגים מתוך אוספיו העשירים והמגוונים של מוזיאון ישראל.מנימוקי השופטים: מה קורה כשספר פופולרי הופך לתערוכה? עם שאלה מסקרנת זאת יצאו במוזיאון ליצור את התערוכה, שהגיעה כמעט לכל בית על ידי פירסום מסיבי וקהל שקרא את רב המכר. התערוכה עצמה השאירה אחריה הרבה דיונים ומחלוקות האם היא אכן מיצתה את הפוטנציאל בנושא, או שיכלה להגיע למקומות גבוהים יותר, ורק על הדיון המעניין, עליה לדעתנו להיות ברשימה זאת. (מנחה נופה)» קיצור תולדות האנושות - לכל הפרטיםציר החיים. "קיצור תולדות האנושות" (צ'ארלס ריי)מקום זה 12 צלמים מהידועים בעולם הציגו השנה את נקודת מבטם והמורכבות בישראל והגדה המערבית. הצלמים הגיעו לארץ לתקופות שונות בין 2008-2012, ונפגשו עם אנשי רוח וחברה מקומיים.מנימוקי השופטים: אנחנו חיים את זה ביום יום, מחלוקות על ימין ועל שמאל, אבל מה קורה שמישהו מבחוץ מביא את נקודת מבטו? התוצאה כמובן מסקרנת ומרגשת. ב"מקום זה" נוצר יצרו הצלמים דיוקן מגוון שהדגיש את הסדקים והפערים מבית לחם ועד תל אביב. (מנחה נופה)» מקום זה - לכל הפרטיםנקודת מבט אחרת. "מקום זה" (ניק וופלינגטון)

אנרי סאלה: בלי שמות, בלי כותרת תערוכה יחיד ראשונה בישראל של אחד האמנים הבולטים בימינו, אנרי סאלה. האמן בנה מיצב גדוש שהתפרש על פני שלושת הקומות של הגלריה וכלל וידיאו, פיסול ורישום. עבודותיו של האמן חוקרת את הקשר בין סאונד לפרפורמנס, ותיעוד לחלל וכן את האופן שבו מוזיקה היא התגלמות של שיתוף פעולה ומערכות יחסים תרבותיות ופוליטיות. בין היצירות שהוצגו היה תוף הסנר שמתופף מעצמו, וידיאו שבו אנשים שונים ברחוב מפעילים תיבת נגינה שמפיקה את השיר של הclash- "should I stay or should I go" ובין היתר הוצבה מחדש העבודה המפורסמת ravel ravel unravel. מנימוקי השופטים: תערוכתו של סאלה לא הייתה מושלמת ולעיתים היה נדמה שהיא מציגה גרסאות רבות מדי לאותה תמה, אך עם זאת היא הייתה אמביציוזית, מורכבת ויצרה לרגעים חוויה טוטאלית שפנתה אל כל החושים. אחד מרגעי ההצלחה הגדולים שלה היה מסדרון חשוך שבו הצופה צעד בחוסר ודאות על רקע צליליה של הדיג'י קלואי כשהיא מנסה לחבר שתי אינטרפטציות ללחן ravel, ravel unravel, לכדי קטע סאונד אחד. (יוסי מיכאל כהן)

» בלי שמות, בלי כותרת - לכל הפרטים בין העבודות למרחב. "בלי שמות, בלי כותרת" (אנרי סאלה)חוצלארץ תערוכה שהתגבשה בעקבות אירועי "צוק איתן", בהם ישראל מצאה עצמה תחת "עוצר" אווירי. התערוכה ביקשה לבחון את 'חוצלארץ' כמושג אסקפיסטי ופנטסטי, ביחס לארצי ולשגרתי. מנימוקי השופטים: את המונח "חוץ לארץ" כולנו מכירים, מחכים לרגע בו נגיד ליקירנו שלום ונדרוך באדמה אחרת. קבוצת האמנים בתערוכה זו העבירו פרשנויות מגוונות ומפתיעות למושג החופש שכולנו שואפים אליו עם שוקולד טובלרון זהוב וענק, משתזפים בשחור לבן ומטוס סילון מאיים. (מנחה נופה)» חוצלארץ - לכל הפרטיםכמיהה ונוסטלגיה. "חוצלארץ" (גלנדון ואיזבלה)

שופטים:דגן ואלד: תסריטאי, תקליטן וכתב אמנות, מוזיקה וקולנוע.יוסי מיכאל כהן: בלוגר, חובב קולנוע ואמנות.מנחה נופה: עורכת מדורי אמנות ובמה וצלמת.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>