משהו אהוב בממלכת דנמרק: קופנהגן היא הדבר הקר הבא

יום שלישי 17 ביולי 2012 07:02 מאת: אלושה צינובוי, קופנהגן

שמש ששוקעת בחצות, פארקים ירוקים ומרגיעים, מסיבות רחוב ענקיות ותחושה של נוחות בכל פינה: האלטרנטיבה האמיתית לחיים בתל אביב משתכשכת כרגע באגם בקופנהגן


אינדי סיטי. קופנהגן

(צילום: dreamstime)

פרסומת

אם יש סיכוי שמשהו אכן מעט רקוב בממלכת דנמרק, הרי שנורא קשה לשים עליו את האצבע. פרימה פאסי קופנהגן נבחרת שנה אחר שנה לעיר הכי מגניבה בעולם, לעיר שהכי טוב לגור בה, לבירת העיצוב העולמית ועוד שלל תארים שמשבחים את ספינת הדגל של ממלכת הרווחה הסקנדינבית הקטנה. עם זאת, שיחה עם המקומיים מגלה שהם מתוסכלים מזה שהעולם מפספס אותם. אין פלא: עם השכנות האטרקטיביות מצפון - המבורג, סטוקהולם וברלין - קופנהגן מושכת לרוב את התייר המבוגר יותר, זה שמוצא עצמו מול פסל בת הים הקטנה, לוקח את ילדיו לטיבולי (לונה פארק מהמובילים בעולם), ואחרי יומיים בעיר מקנח עם קרלסברג וממשיך הלאה. אין זה מפליא אם כך שכאשר ביקשתי מסוכנת הנסיעות כרטיס טיסה לעיר תגובתה התמימה היתה: “מה לעזאזל תעשה שבועיים בקופנהגן?”. מאז למדתי שיותר זול לקנות כרטיסי טיסה באינטרנט, אבל בעיקר שהטריוויאליזציה שנוטים לעשות ליפהפייה הסקנדינבית הזו לא עושה איתה חסד.

הפינוקים החבויים שיש לעיר להציע עלולים להוות אתגר לתייר המפונק שדורש סיפוקים מיידים. גם ההשוואות לניו יורק, או אפילו לתל אביב, מיותרות במקרה הזה, עקב השוני במנגנוני הארגון החברתי, והציפיות השונות שהם יוצרים מחיי הלילה. לדוגמה, בעוד שאנחנו ובני דודנו מהצד השני של האטלנטי נמצא את עצמנו רוקדים אינדיבידואלית במרכז הרחבה, עבור הדנים זו תהיה סתירה של כמה וכמה צפנים תרבותיים, ולכן הם ירקדו לרוב בצד, אחד עם השני, באופן יותר קומונלי. להתבוננות הטריוויאלית הזו יש השלכות עמוקות יותר, והיכרות עם הצפנים הפנימיים האלה תהפוך את החוויה הקופנהגנית להרבה יותר מספקת. בפרט, כדאי להכיר את מושגי ה”היוגה” וה”ינטה לאוון”, שכאן נחשבים אלמנטריים.

#alt
קופנהגן בסקיני (צילום: אלושה צינובוי)


היוגה מתאר סטייט אוף מיינד מסוים, שהמקבילה החיוורת שלו באנגלית היא cozy. זה האידיאל המקומי לאיך ראוי להעביר את הזמן עם אנשים אהובים. זה לשבת ביום גשום בבית קפה קטן לצדי התעלה בכריסטיאנסהאוון, עם אהובה ביד ו־Kings of Convenience באוזן, ולבהות לסרוגין אחד בשני ואז בטיפות הגשם. זה לשבת מול אח בוער בבית קיץ באמצע היער, ולבהות בצבי שבא לאכול את התפוחים שנפלו מהעץ בחצר. זה לשבת עם חברים טובים ביום שמש באחד הפארקים היפים בעיר, ולשתות למברוסקו עם תותים טריים בצד.

צופן זה משתלב עם הצופן הנוסף שיעזור לכם לקלף את היופי החבוי של קופנהגן – היאנטה לאוון. מדובר בסדרה של עשרה חוקים, שמקורם בסופר אקסל סנדמוס, ותכליתם האיסור החברתי לחשוב שאתה יותר טוב, חכם או מיוחד מהזולת. סנדמוס אמנם מייחס את החוקים לעיירת פועלים קטנה בתחילת המאה ה־20, אך רצה הגורל והם הפכו לצופן מאוד דומיננטי בדנמרק ובשכנותיה הנורדיות. צופן זה צורם לנפש הישראלית צמאת ההכרה והתוכחה, אך דווקא הענווה הזו של פסטורליה קהילתית מספקת לקופנהגן את ייחודה תחת השמש. מיותר לציין שיש בה את כל המעלות שניתן לצפות ממטרופולין אירופי גדול – אבל ייחודה דווקא בכך שהיא מצליחה לשמר את הקסם האינטימי של הכפר יחד עם הנגישות, הזמינות והנוחות של מטרופולין.

#alt
תנוחת החתול הדני. יוגה בקופנהגן (צילום: אלושה צינובוי)


קופנהגן נחשפת במיטבה באור המחמיא של סוף האביב ותחילת הקיץ הסקנדינבי. השמש זורחת בארבע בבוקר ושוקעת לקראת חצות, מה שמאפשר להאריך את התחושה הנעימה של אחר צהריים שלו לעוד כמה שעות טובות. כך לאחר בוקר גדוש של מוזיאונים, גלריות או קניות כדאי לתייר המזדמן לקחת נשימה עמוקה של אוויר נורדי צלול, להשיל את מטען חייו ולהיפתח לתחושת ההיוגה. מוטב לא לבזבז את הזמן בניסיון לחשב כמה עלו לו הסקיני בצ’יפ מנדיי בשקלים או להתלונן שאין ספוט של ווייפיי באופק (יש מלא אבל רובם נעולים). חבל, האינסטגרם יהיה שם גם מחר. עדיף לצאת לסיבוב באחת מחנויות הווינטאג’ הנהדרות בסמטאות הצבעוניות באזור טלגוסטרל, ליהנות מהשמש באוסטספארקן שליד, להצטייד בקפה משובח משוק הגורמה בפלאץ הסמוכה או בבקבוק בירה מקומית איכותית כמו Fynsk Forar.

בערב כדאי לפדל באופניים שכורים לרבעים שסביב מרכז העיר: בוסטברו מועדון הויגה מארח את מיטב אמני האינדי משני צדי האטלנטי, ולטובת מסיבות של ממש מומלץ לפדל למועדון ג’ולין הסמוך או למועדון הדרון שבנורברו. חבוי בין שלל חנויות הדורום קבב, ברובע שבו לעתים הערבית מחליפה את הדנית כשפה הדומיננטית, מתרחש בסופי השבוע רנדה־וו קופצני במרתף מיוזע, שמזכיר משהו בין מסיבות האינדי בוויליאמסבורג לסיטיהול החיפאי בימיו הטובים.

#alt
יושב בקופנהגן על המים (צילום: אלושה צינובוי)


למחרת יוכל אותו התייר להמשיך ליהנות מההתעוררות התקופתית משנת החורף הנורדית, עם פסטיבל דיסטורשן אשר פותח רשמית את הקיץ ומרעיד במשך חמישה ימים את הבירה הדנית במסיבות רחוב ענקיות, וממשיך עם פסטיבל רוסקילדה האגדי שמושך אליו למשך שבוע את מה שמרגיש כמו מחצית מאוכלוסיית המדינה. אבל לא מאורע כזה או אחר הוא העיקר, אלא ההקשר. בביקורם האחרון של חברי האהובים ישבנו באחד הפארקים סמוך לאחד הארמונות על אחת המדשאות המוריקות והקראנו זה לזה בכל רם פרקים מספרו הנפלא של פרופ’ גד יאיר "צופן הישראליות". קופנהגן מספקת הזדמנות ייחודית לקחת הפסקה ממנו, וליהנות מהאלטרנטיבה הנעימה שממלכת הרווחה הקטנה והמתוקה הזו מציעה. ברגע שהצפנים שלה מוכרים לך, אתה מתחיל לזהות את יופיים בזוטות של היום יום, ומהשלב הזה הקסם האמיתי של קופנהגן נחשף ומחבק אותך.

#alt
לחם ושעשועים. גני טיבולי (צילום: אלושה צינובוי)


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(6 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 18/07/2012 04:54:24

  • 18/07/2012 01:06:11

  • 8.תכלס לא כזה יקר שם(הנס כ. אנדרסן)

    17/07/2012 22:34:43

  • 17/07/2012 20:16:24

  • 17/07/2012 17:56:16

  • 17/07/2012 12:53:12

  • 17/07/2012 11:56:38

  • 14/07/2012 16:04:09

  • 14/07/2012 10:06:22

  • 13/07/2012 15:52:37