משכונת מהגרים למעוז הבוהמה: סיפורה של שכונת בריקסטון בלונדון

יום שלישי 16 באוקטובר 2012 07:47 מאת: אבירם ברט, לונדון

איך הפכה מושבת המהגרים הלא יוקרתית של שנות ה-50 לאזור מלבלב של יצירתיות מוזיקלית ואמנותית, ביתם של "הקלאש" והבריקסטון אקדמי?


לא שכונת פאר, כבר לא שכונה של עוני. בריקסטון

(צילום: andrew_bunday, פליקר)

פרסומת

סיפורה של בריקסטון מתחיל בשנת 1948, על סיפונה של האונייה "אמפייר ווינדראש". עת שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בדרכה מאוסטרליה לאנגליה, החליטו קברניטי האונייה לעגון למספר ימים בנמל קינגסטון שבג'מייקה. באותה תקופה לא היו חוקי הגירה מסודרים בין הקולוניות השונות של הממלכה הבריטית, ומודעה שהתפרסמה בעיתון מקומי הציעה מקומות על הסיפון במחירים זולים. הכרטיסים נחטפו במהרה, וב-22 ליוני 1948 עגנה האונייה בנמל טילבארי שבדרום אנגליה, ומסיפונה ירדו 492 מהגרים, אשר היוו את הגל הראשון במה שלימים יקרה הקהילה האפרו-קאריבית בלונדון. בימים הראשונים שלאחר המסע, שימש מרתף רחב ידיים בקלאפהם כקורת גג למאות המהגרים, ואלו יצאו מיד לחפש פרנסה ודיור בשכונה הסמוכה -בריקסטון.

בריקסטון של אותם ימים הייתה שכונת מעמד פועלים פרוורית, הידועה בעיקר בזכות קו הרכבת המהיר, אשר חיבר אותה בנוחות יחסית אל מרכז לונדון. המפגש בין אוכלוסיית הפועלים הבריטית הלבנה וגל המהגרים אשר שטפו את הרחובות עתיד היה להפוך לגורם משמעותי בעיצוב דמותה של השכונה, ובהפיכתה לסמל התרבות המולטי-אתנית, אשר מורגשת כיום בצורה ניכרת בכל רחבי העיר.

 

#alt
תחנת הרכבת בבריקסטון (צילום: dreamstime)


אי אפשר לומר שהשילוב הזה עבר תמיד בצורה חלקה, לבריקסטון היסטוריה עשירה של מהומות רחוב אלימות. אך לצד מקרים מוכרים של גזענות, ניתן בהחלט להצביע על הצלחת ניסיונותיה של אותה קהילת מהגרים להשתלב בחברה החדשה אליה הגיעו. סיפורו של נער צעיר אשר גדל בבריקסטון בשנות ה-60 מראה זאת בצורה מצוינת:

פול סימונון נולד בשנת 1955, בן למשפחה בריטית לבנה, אביו פקיד בשירות המדינה, אמו ספרנית. את מרבית שנות נעוריו בילה בבריקסטון, ותמיד נמשך למוזיקה ואמנות. כשהיה בן 20, הוזמן ע"י מיק ג'ונס להיבחן ללהקה שג'ונס הקים באותם ימים. תחילה ניסה סימונון את מזלו בשירה, אך לבסוף התקבל כבסיסט. השניים החלו ליצור ולהופיע יחד עם שני חברים נוספים, ולא חלף זמן רב עד שהרביעייה, או בשמה המוכר – להקת הקלאש, הפכה לתופעת קאלט פורצת גבולות, מוזיקלים וחברתיים כאחד. בצוותא עם הסקס פיסטולס, היוו הקלאש את שני הכוחות המרכזיים בזרם חדש ומהפכני, אשר לימים יכונה 'פאנק' (עם דגש!). תרבות הפאנק הפכה עם השנים לאחד מסמליה התרבותיים של בריטניה, מה שהתחיל בזמרים שאולי לא ממש יודעים לשיר, אבל מצליחים לגעת בכל הנקודות הרגישות, הפך במהרה למפלצת תרבותית המגדלת דורות של נערים בנעלי דוקטור מרטינס. בהתחשב בנפח האדיר שתרבות הפאנק הצליחה לתפוס באתוס הבריטי, כמעט מדהים לגלות עד כמה המוזיקה שהחלה את התופעה מושפעת מאלמנטים שמקורם דווקא הרחק בעברו השני של האוקיינוס האטלנטי, באיים הקאריבים.

סימונון וחבריו גדלו ויצרו בבריקסטון בשנות ה-70, בשני העשורים שחלפו מאז שהווינדראש הטילה עוגן, הספיקה הקהילה הקאריבית לצמוח ולהפוך לגורם משמעותי בנוף האנושי של השכונה. השפעתם של התרבות והאסתטיקה הקאריבית על נערים מסוגו של סימונון הייתה בלתי נמנעת. ואכן, האזנה לשירו The Guns of Brixton, אחד מלהיטיה הגדולים של הלהקה, חושפת השפעות מרחיקות לכת של דאב ורגאיי, סגנונות מוזיקליים אשר מזוהים קודם כל עם ג'מייקה.


ה'קלאש' הם כמובן לא מקרה בודד, ככל שחלפו השנים הפכה ההשפעה של סגנונות כמו דאב, רגאיי וסקא על אמנים צעירים בלונדון לבולטת וגורפת. הסצנה המוזיקלית בבריקסטון הפכה לגורם כה משמעותי ביצירה המוזיקלית הלונדונית, עד שהיא התחילה למשוך אמנים ויוצרים מאזורים אחרים לעבור ולגור בשכונה, על מנת שאלה יוכלו ליהנות מהאווירה הפתוחה והיצירתית. כך למשל מייק סקינר, המוכר בשם הבמה דה סטריטס, אשר בשנת 2000 עשה את הדרך הארוכה מברמינגהאם לבריקסטון. שנתיים לאחר מכן כבר יצא אלבום הבכורה שלו, אשר זכה לאין ספור שבחים ומכירות.

הסצנה המפותחת יצרה גם אין ספור בסיסי תרבות ברחבי השכונה, הבולטים הם מועדון הבריקסטון ג'אם, אשר התפרסם ברייבים אדירים של גריים/היפ-הופ בריטי, ובריקסטון אקדמי, אשר כבר שנים נחשב לאחד ממועדוני ההופעות החשובים בלונדון. על אחד מקירותיו של המועדון, ניתן למצוא גם עדות להתפתחות בתחומי תרבות נוספים. בשנות ה-80, בעקבות מהומות שנת 81, התפתחה בבריקסטון תרבות מרשימה של ציורי קיר בנושאי חברה ופוליטיקה, אשר מומנו על ידי מועצת הרובע, ומטרתם הייתה לטפח את הזהות המקומית הייחודית של השכונה.

#alt
בית ספר להופעות חיות. O2 Academy Brixton (צילום: קבוצת הפייסבוק)


התפרסמות בריקסטון כאזור יצירתי ותוסס גרמה לעלייה ביוקרתיות השכונה, ובשנות ה-90 החלו אנשי מעמד הביניים לעבור ולהתגורר בה, תוך שהם נהנים מהאווירה הבוהמיינית המיוחדת, הגלריות, המועדונים, השווקים והמסעדות.
הצלחתה האדירה של בריקסטון טמונה ביכולתה למנף את שילוב התרבויות שבה. נתון זה בולט עוד יותר כשמסתכלים על שכונות לונדוניות אחרות אשר קלטו מהגרים. בעוד שבריקסטון הצליחה לנער מעליה את תדמית הפשע והכנופיות, אלו עדיין מזוהים עם אזורים כדוגמת טוטנהאם, אשר גם בה קיימת קהילה אפרו-קאריבית גדולה.

העיסוק בהגירתן של אוכלוסיות עניות לאזורים מפותחים פרץ בשנים האחרונות את גבולות התנועות הלאומניות, והשתלט על השיח הציבורי. בריטניה הקשיחה את חוקי ההגירה, צרפת ובלגיה העבירו רגולציות הנוגעות למנהגי הלבוש של מיעוטים, וגם אצלנו בישראל מנסים כעת להתמודד עם אוכלוסיות זרות ביד קשה. סיור בבריקסטון מראה שדווקא האלטרנטיבה הפלורליסטית יכולה להצמיח בטווח הארוך שגשוג אדיר, תרבותי וכלכלי כאחד.

 

#alt
תנו לזרים לפרוח. שכונת בריקסטון (צילום: Andrew Mason, פליקר)


ואם אתם בבריקסטון: המלצות למקומות הכי חמים


קולנוע ריטזי (Ritzy Cinema) - הריטזי הוא אחד מבתי הקולנוע הוותיקים בלונדון (1911). במשך שנים תפקד כקולנוע עצמאי ונחשב, אך לבסוף פשט את הרגל ונרכש ע"י אחת מהרשתות הגדולות בבריטניה. למרות זאת, הצליח הריטזי לשמר את מעמדו האייקוני בחיי הלילה של בריקסטון כשהפך במרוצת השנים למוקד מרכזי בחיי הבוהמה המקומית, בזכות הבר השוקק והמועדון בקומה העליונה.

» Ritzy Cinema - כתובת: Brixton Oval, Brixton, London SW2 1JG, טלפון: 44.207.734.4342+, מטרו: Brixton

#alt
וגם: סרטים. Ritzy Cinema (צילום: Matt From London, פליקר)


שוק בריקסטון מרוכז מסביב ל'אלקטריק אווניו' (Electric Avenue), הרחוב הראשון בלונדון שהואר באמצעות חשמל, שוק בריקסטון מכיל את כל מה ששוק אירופאי יודע להציע, פלוס ניחוחות נפלאים של תערובות תבלינים קאריביות. השוק מתקיים בכל ימות השבוע, אך מומלץ להגיע בימי שני עד רביעי ולחוות את השוק במתכונתו המורחבת.

» Brixton Market - כתובת: Electric Avenue, Brixton, London SW9 8JX, טלפון: 44.207.926.2530+, האתר הרשמי: brixtonmarket.net

#alt
בניחוח קאריבי. שוק בריקסטון (צילום: Markus Koellmann, פליקר)


בריקסטון ג'אם (Brixton Jamm) - המועדון שאליו יוצאים המקומיים, ובלי ספק אחד מהמועדונים העקביים והבלתי מתפשרים בעיר. כבר שנים שבג'אם מנגנים מוזיקה מכל קצוות הקשת של האלקטרוניקה בהשפעות ג'מייקניות, ברייבים עד אור הבוקר, הרבה לפני שזה הפך למיינסטרים של תרבות המועדונים העולמית.

» Brixton Jamm - כתובת: Brixton Road 261, Lambeth, Greater London SW9 6, טלפון: 44.207.274.5537+, האתר הרשמי: brixtonjamm.org

#alt
בית רועש בערבה. בריקסטון ג'אם (צילום: Ewan-M, פליקר)


פדריישן קופי (Federation Coffee) - אמנם לבריטים תרבות ענפה של שתיית תה, אך בכל הקשור לקפה יש להם עוד הרבה מה ללמוד. מקום אחד שנותן תקוה בנושא הוא פדריישן קופי, בית קפה קטן ואינטימי ליד שוק בריקסטון, ואחד מאותם מקומות בודדים בעיר כולה שיודעים כיצד להכין אספרסו.

» Federation Coffee - כתובת: Unit 77-78, Brixton Village Market, London SW9 8PS, האתר הרשמי: federationcoffee.com

#alt
הוט ווטר, בלאק גלאס. Federation Coffee (צילום: האתר הרשמי)


פרנקו מאנקה (Franco Manca) - הפיצרייה בקרבת שוק בריקסטון לא מציעה מגוון רחב של אפשרויות, אך המבחר הקיים מוכיח שלא צריך להסתבך בכדי להגיש את אחת מהפיצות הטובות בלונדון. המיקום אסטרטגי והאווירה שוקקת חיים, קחו משולש מרגריטה בכדי להשלים את החוויה הבריקסטונית הבסיסית.

» Franco Manca - כתובת: Market Row 4, London SW9 8LD, טלפון: 44.207.738.3021+, האתר הרשמי: francomanca.co.uk 

#alt
פשוט וטעים. פיצה ב-Franco Manca (צילום: lilivanili, פליקר)


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(25 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5