1. טלוויזיה
  2. ביקורות טלוויזיה

סטריינג'ר טינגס: ג'אנק פוד פרימיום מהנה

למרות שבעונה החדשה יש חזרתיות מסוימת ל העונה הראשונה, סטריינג'ר טינגס ממשיכה לספק מנה נדיבה במיוחד של פאן לקהל היעד שלה

Stranger things
צילום: imdb

העונה הראשונה של סטריינג'ר טינגס, סדרת הטלוויזיה של האחים מאט ורוס דאפר, עלתה לאויר בשנה שעבר, ומיד הפכה לאחת היצירות המרכזיות במהפכת התוכן של נטפליקס, לצד "בית הקלפים", "כתום זה השחור החדש", "נרקוס", "בוג'ק הורסמן" ועוד. בניגוד לכובד הראש והיומרה האמנותית שמאפיינות בדרך כלל את תור הזהב הנוכחי של הטלוויזיה האמריקאית, הסדרה של האחים דאפר הייתה מראש יצירת פופ חסרת בושה, שהכניסה לבלנדר את סרטי המדע בדיוני, אימה ופנטזיה האהובים על היוצרים מילדותם בשנות השמונים, וערבלה אותם לכדי ממתק גיקים אולטימטיבי, שנדמה כי רק מי שהוא בן גילם של היוצרים וגדל על אותם דברים שהם גדלו יוכל להעריך ולהנות ממנו באמת. מכיוון שכותב שורות אלו עונה על שתי הדרישות, ברור שנהנתי מאוד מהעונה הראשונה של "דברים מוזרים" ושמחתי לגלות שגם העונה השנייה שומרת על רמת הביצוע הגבוהה של קודמתה, ועשה פחות או יותר אותו דבר, אבל יותר בגדול.

» מיינד האנטר: האם מצאנו את הסמויה הבאה?
» המירוץ למיליון: פחות דיבורים, יותר מעשים
» היהודים באים: מצחיקה אך דורשת רענון

לפי הצהרתם של האחים דאפר לקראת העונה החדשה, התייחסותם לעונה של הסדרה היא כמו לסרט קולנוע ארוך. על כן, העונה השנייה של הסדרה בנויה לפי עקרון של "סרט המשך", שלא ממשיך באופן ישיר את הסיפור של קודמו, אלא מספר סיפור חדש עם אותן דמויות וגם דמויות חדשות. כנהוג בסרטי ההמשך, יש בעונה השנייה של "דברים מוזרים" יותר עלילות מקבילות, יותר דמויות ויותר אפקטים. גם האיום כבר לא מכוון כלפי בודדים, אלא כלפי העיירה כולה, ואולי אף יותר מזה. אמנם וויל באיירס (נח שנאפ), הילד הנעדר מהעונה הקודמת, שב לביתו, אך הדי השהייה שלו בממד "אפסייד דאון" המקביל עדיין שם, מה שלא מקל על אמו המודאגת ג'ויס (ווינונה ריידר). הדבר בא לידי ביטוי בחזיונות האפוקליפטיים שהוא חווה, שאולי מבשרים על דברים נוראיים שהולכים לקרות בעתיד. בעוד וויל מתייסר בתוך הפוסט-טראומה שלו, חבריו מתעסקים בעיקר ברומנטיקה – מייק (פין וולפהארד) מתגעגע לאילבן (מילי בובי בראון) שנעלמה בסוף העונה הקודמת, בעוד דאסטין (גאטן מטראצו) ולוקאס (כיילב מקלאפלין) מתחרים על לבה של מקס (סיידי סינק), ילדה חדשה ומסתורית, שמגיעה ללמוד בבית הספר שלהם. ואם חשבתם שהמעבדה הממשלתית הסודית, שבה נמצא פתח הכניסה ל"אפסייד דאון" תסגור את שעריה בעקבות הפיאסקו של העונה הראשונה, הרי שזה בהחלט לא המצב. ד"ר אוונס (פול רייזר) מגיע להחליף את ד"ר ברנר מהעונה הקודמת, והמקום הזה עדיין מתפקע ממזימות אפלות, שמאיימות על שלומה של העיירה.

צפו בטריילר הוענה השנייה של סטריינג'ר טינגס: 

אין ספק, "דברים מוזרים" היא ג'אנק פוד, בלי עומק ממשי או רצון להגיד משהו על המציאות, אבל ג'אנק פוד פרמיום. הפרקים כתובים ומבוימים בכישרון ובאהבה, העיצוב התקופתי עדיין מקסים, רוב הדמויות חינניות ומשוחקות היטב, אם כי דמויות הילדים במובהק כתובות ומבוצעות טוב יותר מדמויות המבוגרים. גם הצילום וגם האפקטים המיוחדים מצליחים גם בעונה הזאת, אף יותר מאשר בקודמת, לדבר בשפה קולנועית ולא טלוויזיונית, במובן המסורתי של המילה, כאשר הפעולות מקדמות את העלילה יותר מהדיבורים. מבחינת מקורות השראה מובהקים, ילדי שנות השמונים ישמחו למצוא כאן קריצות מהנות במיוחד לכיוון "הנוסע השמיני 2", "גרמלינס", "מכסחי השדים", "הגוניס", "שליחות קטלנית" ועוד. חלק מהמחוות הן ישירות, חלק מרומזות, אבל אין ספק ש"מחווה" הוא שם המשחק כאן ומקור ההנאה המרכזי. יאמר לזכות היוצרים, שלמרות הקריצות הבלתי פוסקות שלהם החוצה, הסדרה מצליחה לעצב מציאות אנושית אמינה, שעומדת בפני עצמה, ודמויות שאפשר להזדהות איתן.

אמנם יש בעונה השנייה של "דברים מוזרים" תחושה של חזרתיות מסוימת, וכרגע קשה להאמין שהקסם יצליח להחזיק מעמד למשך חמש העונות המתוכננות, אבל בינתיים הסדרה הזאת ממשיכה לספק מנה נדיבה במיוחד של פאן לקהל היעד שלה. עד שנתפוצץ לגמרי, נמשיך לזלול את הג'אנק הנוסטלגי המשובח הזה בכמויות.

 

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>