1. טלוויזיה
  2. ביקורות טלוויזיה

פלוס פלוס: סיכום העונה המנצחת של "מחוברים"

האומץ של גיבוריה להישיר מבט אל טראומות עבר ואל חרדות הווה, להתפשט פיזית ומנטלית ולקחת אותנו לרגעים הכי נמוכים והכי אינטימיים, הפך את העונה לטובה ביותר בתולדות הסדרה. חגית גינזבורג נפרדת עם לחלוחית בעין

אין דבר קיטשי יותר מלהודות שהזלת דמעה, שלא לומר בכית בכי תמרורים מול פרק הסיום של סדרת דוקו ריאליטי. שלא לומר, מול ארבעת פרקי הסיום שלה. אבל אם העיניים שלכם נשארו יבשות כשליאור שר לתינוק שלו שבבטן, רגע אחרי שסיפר למצלמה שלראשונה בחייו הוא מרגיש שייך, או, לחילופין, נותרתם אדישים כשסבא של בועז נפטר והוא התפרק מול המצלמה כמו תינוק, ואחר כך גם סיפר לבנותיו שבעצמן בכו, כנראה שאין לכם לב. או שצפיתם ביותר מדי פרקים של "הכוכב הבא". » מחוברים פלוס - לכל הכתבות » ברוס כוכב עליון» מי צריך אהבה כשאפשר לעשות ילד?» סוד היופי שבכיעור» בלי צנזורה

כך או כך, ארבעת הפרקים האחרונים של "מחוברים פלוס" לא יכלו לחתום טוב יותר את העונה המוצלחת בתולדות הסדרה. חיים הסתיימו וחיים התחילו. אהבה נגמרה ואהבה חדשה אולי תתחיל. ליאור השלים עם תפקידו החדש בחיים - איש משפחה, ונכון אפילו לקבל את הבורגנות שמגיעה איתו. אילון הפנימה את העובדה שבכל זאת יש לה ילד, מיומנה, ושהיא דווקא כן רוצה זוגיות (לחלוחית). נדב סוף כל סוף הבין שאין טעם לצפות מההורים שלו להסכים על הנטייה המינית שלו ושמספיקה העובדה שהם מקבלים אותו, והוא אפילו עולה לראשונה לבמה ומדבר על היותו גיי (דמעה). ברוס מצליח להביא את אמא שלו לגור לצדו באל.איי ושירלי חזרה לתת גז על הקריירה (שתי דמעות). ליאור אומר לקרוליין שהוא סולח לה, חוזר עם אסי לדירה שבה הסתממו יחד במשך שנים ומפסיק באחת להיות הילד הנטוש של הדיינים (בכי).

מעגלים נסגרו, כמו בסוף אופטימי של קומדיה הוליוודית רומנטית, עם טוויסטים קודרים בעלילה. לרגע הייתה תחושה שכולם מצאו את מקומם בעולם, ואם זו לא הייתה תוכנית דוקו-ריאליטי, כנראה יכולנו להמשיך להאמין בזה.

אולי לא אהבתם את "מחוברים פלוס", אולי פרשתם באמצע. אולי, כמו כותבת שורות אלה, הלב נחמץ כשידעתם שהעונה הזו הגיעה לסיומה. אבל למרות שהיא הרגישה קצרה מאוד, קצרה מדי, היא בכל זאת תפקדה כיחידה מהודקת, ושלחה אותנו הביתה עם קצוות פתוחים-סגורים בעלילה. בלי יותר מדי סימני שאלה, אבל עם שלוש נקודות. בקיצור, היה עצוב ומרגש. ובעיקר, חבל שנגמר. המהפך. ליאור דיין משלים עם היותו איש משפחה:להתחבר: לכל אחת מהדמויות היה שפע של הצעות חיבור אטרקטיביות לאורך העונה. ההומור של נדב לצד הנחישות להוכיח שהוא שווה ערך וראוי לאהבה ולחיים נורמטיביים;  התשוקה של אילון להישאר ילדה חופשייה בת 22 מול השעון הביולוגי והדחף להביא ילד שלא מרפה; הזגזוג הבלתי פוסק בין השדים מהעבר לדילמות ההווה, שהדהדו כל הזמן בסיפוריהם של ברוס וליאור. האהבה הבלתי מותנית של רוני. יכולת ההתמודדות וההכלה שלנתי. האבהות של בועז. הקוליות של שירלי. האומץ של כולם להישיר מבט אל טראומות עבר ואל חרדות הווה, לדבר בכנות מופתית על הקושי לחיות במציאות הסבוכה. הנכונות שלהם להיחשף עד הסוף, לקחת אותנו לרגעים הכי נמוכים והכי אינטימיים: לרגע שבו בדיקת הריון יוצאת חיובית ולפעם הראשונה ששומעים את דפיקות הלב של העובר; לרגעים של בדידות תהומית בחדר מלון בעיר כלשהי בעולם; לבוקר שאחרי סקס עם מאהב חדש. למריבות הזוגיות. לניג'וסים של הילדים. לביקורים בעיר הילדות. והרשימה הזו יכולה להימשך עד בלי סוף. כל אחת מהדמויות תרמה פיסה קטנה מהסיפור שלה וצירפה אותו לתוך היצירה הזו, בלי פילטרים ומסכות, בלי לעשות פוטו שופ לחיים. מדובר באוסף של אנשים מרתקים באמת ואם הצלחת לא להיות ציני בקשר לזה - יש סיכוי טוב שאפילו למדת מהם דבר או שניים.

להתנתק: מיצר ההרס העצמי של כולם. עדיף לשמור את זה ל"האח הגדול".  

הפלוס: שי גולדן בהופעת אורח בשניים מארבעת פרקי הסיום, היחיד מבין מחוברי העבר שקפץ לבקר בעונה הזו. לא רק חתם במשפט אחד את הקונפליקט המרכזי בחייו של ליאור ("למה אתה מפחד? כי זה אומר שהגאון המטורף מת") אלא גם מהווה סוג של תזכורת לכך שאפילו מחוברים עצמה היא מעגל בלתי נגמר, שפוגש תמיד את ההתחלה והסוף של עצמו. ממש כמו החיים. 

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>