1. במה
  2. תיאטראות
  3. בית אבי-חי

סוב סוב סוב: כל מה שרציתם לדעת על הסביבון

הוא בכלל לא נולד בישראל, לא תמיד קראו לו סביבון ויש לו אפילו מועדון מעריצים. עשר עובדות על הסביבון

סביבון
10 דברים שלא ידעתם. סביבון צילום: © Tomert | Dreamstime

1. אולי תתפלאו לשמוע, אבל המוצא של הסביבון אינו מישראל, ואפילו לא מיוון, אלא ככל הנראה מהודו העתיקה. לא ברור כיצד בדיוק הוא הגיע אל הילדים היהודים ששיחקו בו בפתחי המערות כדי להטעות את היוונים, אך לפי מקורות שונים, מדובר בפיתוח של משחק מזל ששמו סוואסטיקה.

» חנוכה 2017 – המדריך המלא לחנוכה  
» הצגות חנוכה – לוח מופעים 
» מתכון לסופגניות 
» מתכון ללביבות 

 
2. אבל גם זה לא בטוח. מקורות שונים מלמדים כי בחפירות ארכיאולוגיות מתקופות קדומות במצרים ובבבל גם נמצאו סביבונים. ככל הנראה, היה מדובר במשחק אוניברסלי שהיה נפוץ במקומות שונים, בווריאציות שונות ובהקשרים תרבותיים שונים.
 
3. על פי מקורות היהדות, בעבר, כאשר היוונים חיפשו אחר היהודים שפעלו נגד החוק - כלומר למדו תורה, מלו את ילדיהם או קידשו את החודש - הילדים היהודים נהגו  להטעות אותם באמצעות משחק הסביבון. איך הם עשו זאת? בזמן שהוריהם למדו תורה במסתור, נגיד במערה, הילדים ישבו בפתח שלה, וכשהם היו רואים כי חיילים יוונים מגיעים, הם התחילו לשחק בסביבונים. החיילים, שראו שמדובר בסך הכול בילדים שמשחקים במשחק מוזר, היו עוזבים אותם לנפשם.
 
4. את הקאמבק של הסביבון אפשר לאתר במאה ה-16, דווקא בגרמניה. באותה תקופה ילדים רבים, יהודים ונוצרים, השתמשו בסביבון כקוביית משחק. האותיות שהיו חקוקות על הסביבונים היו P, N, J, F. במקבילה היהודית נחרטו האותיות A, R, J, F.
 
בהמשך התחילו לשחק בו בכל אירופה, שם הוא נקרא דריידל, והיהודים אימצו אותו בתור המשחק הרשמי לחג החנוכה, ככל הנראה מתוך היכרות עם המשחק המקביל מימי היוונים.
 
5. במקור, האותיות שנכתבו על הסביבון בגלות היו נ, ג, ה, ש. כלומר, נס גדול היה שם. רק לקראת הקמת מדינת ישראל, החלו החלוצים להטמיע את השינוי - נס גדול היה פה, וכך האותיות השתנו למתכונת המוכרת לנו כיום - נ, ג, ה, פ.
 
6. לסביבונים יש מאפיינים דומים בדרך כלל - ארבע דפנות, שעליהן מסומנות האותיות נ, ג, ה, פ. למעלה יש מקל קצר לאחיזה, ולמטה - חוד שעליו מסתובב הסביבון. אך אופן הפעלת הסביבון אחיד פחות. חלקם מסובבים על ידי אצבעות כף היד האוחזות במקל הקצר; המכניים שבהם מופעלים באמצעות לחיצת כפתור; ואילו בעבר, חלק גדול מהסביבונים היו מופעלים באמצעות כריכת חוט מסביב לחלק התחתון שלהם. השלכת הסביבון, תוך כדי אחיזה ומשיכה בקצה החוט, היתה מסובבת אותו במהירות מהירה במיוחד. אם אתם טיפוסים נוסטלגיים במיוחד, גגלו Trompo ותגלו שהסביבונים האלה (שזכו לשם פורפרה) חיים, נושמים, ובעיקר מסתובבים, עד היום.
 
7. סביבוני הפורפרה כיכבו בשנות ה-50 עד שנות ה-70 בשני סוגי משחקים. הראשון היה פורפרה עם שוט - מין משחק מסירות. במרכז הסביבון היתה ידית קצרה, שמטרתה לסובב אותו, ובמהלך הסיבוב 'הצליפו' השחקנים בפורפרה באמצעות שוט, מה שהאיץ את הסיבוב ושלח את הסביבון משחקן אחד למשנהו.
 
המשחק השני, הנפוץ יותר, היה פורפרה עם חוט. בתחתית הסביבון היה תבריג, בדרך כלל מברזל, והשחקנים השונים היו כורכים את סביבוניהם באמצעות חוט, מטילים אותם לרצפה, והחוט משך את הסביבון וסובב אותו. המטרה כאן היתה לפגוע בפורפרה דוממת אחרת.
 
8. עד למאה ה-19 לא היה לסביבון שם עברי מקובל ותקני. ביאליק קרא לו "כרכר", מנדלי מוכר ספרים העדיף דווקא את "חזרזר", אבל בסופו של דבר, דווקא דוד יהושע, במאמר די סטנדרטי בעיתון "הצפירה", מהתאריך 24.12.1897, חקק את השימוש במילה החדשה שהמציא: "יש קונה עולמו במילה אחת או בהברה אחת, ואפילו באות אחת שנזרקה לו מפי תומו", כתב, "הנה מתנה טובה שיש לי בבית גנזי... סביבון שמה. הוא השם שאני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין 'דראדיל' בלע"ז".
 
9. מתברר שלסביבון, או ליתר דיוק, לפורפרה, יש לא מעט מעריצים. ברחבי העולם קמו קבוצות שונות, ומעל כולן, יש ארגון בינלאומי שמוקדש למשחק - International Top Spinners Association. ישנם אתרי אינטרנט המוקדשים לפורפרות, חוגי לימוד סיבוב הפורפרה, ספרות מקצועית, סרטי הדרכה וכן הלאה. עולם ומלואו ממש. רק תסובבו.

10. הסביבון השתלב היטב בתרבות ובאמנות האירופית מימי הביניים, וגם בתקופה שלאחר מכן. בתמונה המפורסמת של פיטר ברויגל "ילדים משחקים" ניתן לראות ילדים משחקים בסביבונים, ואפילו נפוליאון הופיע כסביבון בקריקטורות שפורסמו באותה תקופה. כמו שאפשר לראות, המסורת והחיבה לסביבון ממשיכה עד היום. חג שמח!
 

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>