1. במה
  2. ביקורות

"נפוליון חי או מת": חוויה תיאטרונית אחרת

העיבוד החדש של תיאטרון החאן למחזהו של נסים אלוני, צולח יפה את האתגר הטמון בו ומשלב יפה בין העולמות השונים שברא המחזאי

נפוליון חי או מת
רגעים דרמטיים יפים. "נפוליון חי או מת" צילום: יעל אילן

האם יש באמת מקום בו החיים והמוות יכולים להתקיים בדיוק באותו הזמן? מסתבר שיש אחד כזה: "רק אצלנו - בתיאטרון - ערב ערב, לאחר סגירת המסך - המתים - קמים לתחייה... שולפים את הסכין מהלב... מוחים את הדם... מסירים את איפור המוות…  רק אצלנו...", אומר זאני, מנהל קרקס, במחזה "נפוליון חי או מת" מאת נסים אלוני, שמוצג כעת בתיאטרון החאן בבימויו של אודי בן משה

» נפוליון חי או מת - לכל הפרטים
» עכבר במה

» לוח הצגות

נפוליון חי או מת
עולם קרקסי ותיאטרלי. "נפוליון חי או מת" צילום: יעל אילן

"נפוליון - חי או מת!" הועלה לראשונה ב-1970 בתיאטרון בימות ואחר כך ב-1979 בתיאטרון הקאמרי (בבימויו של אלוני בשתי ההפקות), ועלילתו פנטסטית: נפוליון בורח מהמדור לנשמות חשובות בעולם התוהו, בו הוא שוהה מאז מותו, על מנת לחזור אל המאה ה-19 ולמנוע מעצמו הצעיר את הטעות הגדולה ביותר שלו - הפלישה לרוסיה, שבעקבותיה הובס. מלכי השאול, הברון סאמדי ולילית, מנסים לעצור אותו ולכן מפזרים ברחבי אירופה כפילי נפוליון מזויפים בתקווה שהמת הסורר יתבלבל, יתייאש ויחזור בו. במקביל, יוצא גם הרוצח השכיר דון בריגלה למסע רדיפה אחר הקיסר בונאפרט (האמיתי), בעקבות דרישת המאפיה הנפוליטנית והאב השכול פנטלונה להביא אליהם את נפוליון - חי או מת. 

ההפקה של החאן צולחת יפה את האתגר הטמון במחזה של אלוני, שמטייל בין עולמות שונים ועלילות רבות - ובכך כמעט ומתנגד לאפשרות "לתחום" אותו בזמן ובמרחב - ומציגה עולם קרקסי ותיאטרלי, גדוש בצבעים, דימויים והתרחשויות שבמהלכן מגלמים חלק מ-12 השחקנים שלוש או ארבע דמויות שונות. הסצנות מבוימות בהקפדה שיוצרת קצב ומתח נכונים מבלי לפגום בתחושת הכאוס בעקבות זליגת המתים לעולם החיים, ועבודת המשחק מסוגננת וכוללת "נגיעות" של קברטיות ומודעות עצמית-תיאטרונית (שחוזרת על עצמה בסצנות בהן הדמויות נותנות הנחיות לעיצוב התאורה על המיזנסצנה). במסגרת זו בולטים כמה רגעים דרמטיים יפים, כמו ההרהורים הקיומיים של נפוליון המת (ארז שפריר), פנטלונה (יהויכין פרידלנדר) ודון בריגלה (יוסי עיני), או סצנת ערסול הפרח של מריה, ארוסתו של נפוליון (יעל טוקר), לצד סצנות קומיות מהנות דוגמת ההקנטות הבלתי פוסקות בין סאמדי (אריה צ'רנר) ולילית (נילי רוגל).  

תפקיד מרכזי ביצירת קסמו של העולם הבימתי ממלא העיצוב החזותי (תפאורה של ענת מסנר, תלבושות של יהודית אהרון ותאורה של רוני כהן) שמניב כמה תמונות מרהיבות, קולנועיות ו/או פלסטיות באיכויותיהן, כמו נפוליון הצעיר שמשחק עם הגלובוס במקלחת או שדה החבצלות הלבנות המשולות להרוגים בקרב. בנוסף, וכ-"מחזה עם פזמונים", כפי שהוא הוגדר על-ידי אלוני, גם השירים (מוזיקה של קרן פלס וגארי ברתיני) מעשירים את המהלך העלילתי בנאמברים פרפורמטיביים (של שדים, פולצ'ינלות, זונות ונפוליונים) שפועלים כמנגנון של מופע-בתוך-מופע ומציעים זווית ראייה נוספת על ההתרחשויות. 

נפוליון חי או מת
צילום: יעל אילן
נפוליון חי או מת
תמונות מרהיבות. "נפוליון חי או מת" צילום: יעל אילן

בהקשר זה ראויים לציון גם הביצוע החי של הנגינה (ניהול מוזיקלי, עיבודים וקלידים - אוהד בן אבי, כלי הקשה - נועה גולדנסקי) שתומך בחיות ובדינאמיקה של הסצנות, וממש יוצר תחושה שהמוזיקה היא עוד דמות פועלת ומגיבה על הבמה, וגם עבודת התנועה (אריאל וולף) שעושה שימוש מושכל בכניסות, יציאות וכלל חלקי הבמה, למשל, בקטע יפהפה בו נראית ההליכה של בריגלה (וזומבי בעקבותיו) בעומק הבמה ובהילוך איטי שמדגישים את תחושת הנצחיות של המסע. 
 
"נפוליון - חי או מת!" משרתת נאמנה את המורכבות הטקסטואלית של נסים אלוני ואת החזון התיאטרוני הייחודי שלו בתביעתה מהקהל להתמסר לכל מה שאינו ריאליסטי/צפוי/שמרני - דחיסות של דימויים, תעתועי זמן ומקום וטשטוש הגבול בין אמת ואשליה, מסכה וזהות. ככזאת, היא מציעה בעצם חוויה תיאטרונית אחרת שהיא בבחינת אלטרנטיבה למה שאלוני, ודמויותיו במחזה, התרחקו ממנו: "התיאטרון בן זמננו... בימינו... איך לומר... לא!... זאת אומרת, לא הרבה... האור לא אור... האבק - אבק... והמשחק... והתקלות... והקהל…" 

נפוליון חי או מת - החאן, בימוי: אודי בן משה - 12.11

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>