1. במה
  2. ביקורות

"פולישוק" על הבמה: סאטירה חדה ומהנה

תככים, קומבינות ובעיקר הרבה שערוריות פוליטיות מוצגות בגרסה של בית לסין להצלחה הטלוויזינית, המחזירה לחיינו את ששון גבאי בתור השר רובי פולישוק, הרל"שית שלו (חנה אזולאי הספרי) והצוות הזוהר

פולישוק
קצב טוב ודיאלוגים קולחים. "פולישוק" צילום: כפיר בולוטין

"ראשן הממשלה", אדם שבנוי מ-"מולקולות של כלום" ו-"קבצים שגוררים עם העכבר לסל המיחזור" הם רק קומץ מהסופרלטיבים בהם משתמש מזכיר הממשלה קוזו אביטל (גיא לואל), כדי לתאר את השר רובי פולישוק (ששון גבאי), דוגמה ומופת לנבחר ציבור חסר יכולות. אל דמותו המשעשעת של פולישוק נחשף הקהל הישראלי בקומדיה הסאטירית "פולישוק" מאת שמואל הספרי (בהשראת התכנית הבריטית "The Thick of It"), שעלתה לשידור ב-2009 במסגרת שידורי קשת בערוץ 2 למשך שלוש עונות. כעת חוזרת "פולישוק" בגרסה בימתית בתיאטרון בית ליסין לפי מחזה חדש שגם כן כתב וביים שמואל הספרי. 

» פולישוק - לכל הפרטים
» עכבר במה

» לוח הצגות
» ששון גבאי: "יש לי הרבה סימפטיה לפולישוק"

פולישוק
יזכיר לכם את המציאות הפוליטית של ימינו. "פולישוק" צילום: כפיר בולוטין

העיבוד לבמה מבוסס על מקבץ הדמויות המרכזיות בסדרה שמגולמות על ידי שחקני הקאסט המקורי המשובח: רובי פולישוק (כאמור ששון גבאי), שר התח"ת (תיירות, חוץ, תרבות), שמשתדל לא לעשות הרבה ובעיקר עסוק בכך שגובה משכורתו יאפשר לו לעמוד בתשלומי המזונות; הרל"שית שלו סולי ברזל (חנה אזולאי הספרי), שבפועל מנהלת אותו ביד רמה; ויקי (דנה סמו), המזכירה הראשית של פולישוק שמקיימת עמו יחסים רומנטיים חשאיים שכולם בעצם מודעים להם; יועצת התקשורת תקומה שרהבני (שירי גדני) שמעלה לפייסבוק כל מה שאף אתר לא טורח לפרסם; וקוזו אביטל (גיא לואל), מזכיר הממשלה שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשמור על הבוס הגדול, גם במחיר הפלתו של פולישוק. אליהם מצטרף בהצגה המאבטח החדש (יקיר שוקרון), שכמו כל קודמיו נקרא ארז, ונוכחים בצלמם ובדמותם כתמונות על הקיר, ראש הממשלה בולי בובעס (מנשה נוי) ואשתו מאירה/"מרירה" (ענת וקסמן).

המעבר מהמסך הקטן לבמה עובד יפה ונע בצורה מאוזנת בין הסתמכות על פרטי ואירועי התכנית (כמו, למשל, שפולישוק עומד בראש מפלגה חסרת חשיבות בעלת שלושה מנדטים) לבין קו עלילה עצמאי שהקהל יכול להבין גם מבלי שעקב אחר העונות ששודרו בטלוויזיה. בהצגה נדרש פולישוק לטרפד אפשרות להסכם שלום היסטורי עם הפלשתינים ועל הדרך לקדם פרויקט תיירותי מופרך של משרדו שכותרתו "בי מיי גסט, נשמה". אלא שישיבת הממשלה הגורלית נקטעת באופן בלתי צפוי בשל עניין רפואי דחוף של ראש הממשלה (מרתון "משחקי הכס"), שבוחר דווקא בפולישוק "להזליף" אותו ולהיות "ממלמל מקום ראש הממשלה" (טעויות מכוונות שמטרתן להבטיח שבמידה ומשהו ישתבש יוכל קוזו לטעון שלא הובן כהלכה על ידי פולישוק ולמעשה לא הציע לו דבר). לאחר התלבטויות רבות, פולישוק מתמסר לתפקיד אך כבר במשימתו הראשונה מצליח למכור בטעות לסינים נכס היסטורי של מדינת ישראל שיאיים להרוס את מורשתה התרבותית. 

פולישוק
צילום: כפיר בולוטין
פולישוק
קריצה לחיינו. "פולישוק" צילום: כפיר בולוטין

ככלל, ההצגה מצטיינת בקצב טוב ודיאלוגים קולחים, שכראוי לסאטירה טובה גם מתובלים בהתייחסויות מפורשות למציאות הפוליטית של ימינו (דוגמת המשפט שמפנה סולי לפולישוק בהקשר ליחסיו עם ויקי: "תשחק עם ילדות בגיל שלך אם אתה לא רוצה לקבל את התא של קצב במעשיהו"). ראוי לציין גם את עיצוב התפאורה של במבי פרידמן שמציג פתרון יפה לשינוי הלוקיישן בצורת במה מסתובבת שחושפת לסירוגין את לשכת פולישוק ואת המבואה החיצונית שלה, וגם "קריצת" תאורה חכמה (עיצוב של עדי שימרוני) שברגע האמת שמה את הספוט, תרתי משמע, על המנהל(ת) האמיתי(ת) של העניינים - אשת ראש הממשלה.   

"פולישוק" היא סאטירה חדה שעובדת מצוין הרבה בזכות כתיבתו של שמואל הספרי, שמציגה בצורה ישירה, גלויה ובעיקר בלתי מתנצלת את עומק האיוולת ושגרת הקומבינות ששולטות בזירה הפוליטית, עדי כדי כך שגם הדברים המופרכים ביותר בעלילה איכשהו מתקבלים על הדעת ונתפסים כשערורייה שיכולה להתרחש בצורה כזו או אחרת גם במציאות (אולי בקרוב נהיה עדים להחלפת תמונתו של בן גוריון בלשכות הממשלתיות בתמונת אשת ראש הממשלה? באמת שאין לדעת). דווקא על רקע זה מתחדדים מאד דברי התוכן של פולישוק על מצבה של המדינה, שנאמרים בחדרי חדרים לקראת סוף ההצגה, אך כצפוי - לא זוכים להיות מושמעים בנאום לאומה. כי במדינה עם יותר מדי שיבוטי-פולישוק בתפקידי מפתח, מנהיגות אמיתית כנראה פשוט מפחידה מדי.     

פולישוק - מוזיאון ארץ ישראל, בימוי: שמואל הספרי 9.10

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>