1. במה
  2. ביקורות

"בודיטראפיק": המדריך לרקדנים שמחים

להקת המחול מלוס אנג'לס הצליחה להפתיע בערב יצירות מגוון, ביצוע מדויק ושמחה מדבקת

הפתעה משמחת. "בודיטראפיק" (צילום: יח"צ)

על הנייר המופע של להקת המחול "בודיטראפיק" לא בישר טובות. בראש ובראשונה הלהקה ממוקמת בלוס אנג'לס, בעוד הרוב המכריע של הלהקות המובילות בארצות הברית פועלות בניו יורק. שנית, הלהקה מסתמכת לא מעט על עבודות של כוריאוגרפים חיצוניים, עובדה שלכאורה מקשה עליה לגבש שפה תנועתית ייחודית משלה. להקות דומות שהגיעו לישראל בשנים האחרונות התאפיינו אמנם ברמה טכנית גבוהה, אך ביכולות אמנותיות בינוניות וברפרטואר בנאלי. אבל למרבה ההפתעה והשמחה עשרת הרקדנים שעלו אמש (חמישי) על במת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, היו הכל פרט לבינוניים ובנאליים. למעשה, זה היה אחד המופעים הטובים והמעניינים שנבחרו לעונת המחול במשכן מזה זמן רב. » בודיטראפיק - לכל הפרטים

הערב התחיל עם היצירה "ובחצות, הכלה הירוקה ריחפה מעל כיכר הכפר" של הכוריאוגרף הישראלי-אמריקאי ברק מרשל. לפחות במבט ראשון נדמה היה שמרשל ממשיך ומשעתק את אותה שפה תנועתית ובימתית המאפיינת אותו כל כך, ושכוללת תנועות קטנות ומהירות עם הידיים, קטעי אוניסונו לצלילי מוזיקת פולקלור (במקרה הזה בעיקר מוזיקה יהודית, שירים ביידיש ולאדינו) ועלילה שעוסקת בין היתר בדיכוי נשים ובכוחה האלים של הקהילה. אך משהו ביצירה הנוכחית הצליח לדייק את התמות הקבועות, וחשף באופן בהיר וגולמי כמעט את הסיפור האמנותי של מרשל – תרגום תנועות יומיום קטנות ונשיות מאוד לכדי ריקוד או ליתר דיוק מציאת הריקוד והתנועה בתוך היומיום, חיבור בין אכזריות לבעלי חיים ולנשים ויחד עם זאת הרבה הומור עצמי ואירוניה. מה שאפשר זאת היה בין השאר הביצוע הכל כך מדויק של הרקדנים, שלמרות המהירות וכמות התנועות הגדולה לא נראו מתאמצים, והפגינו כל אחד אישיות מעניינת משלו דרך הבעות פנים ומשחק כן. התוצאה הייתה משובבת נפש ומרחיבת לב.משובב נפש. "ובחצות, הכלה הירוקה ריחפה מעל כיכר הכפר" (צילום יח"צ)

העבודה הבאה, גם היא של כוריאוגרף ישראלי, נדמתה בגלל מיקומה בסדר הערב, כתמונת תשליל של היצירה הראשונה. "אבק" מאת חופש שכטר הביאה אל הבמה אווירה אפלה, שבאה לידי ביטוי בתאורה חשוכה, עשן שדימה את האבק ומוזיקה קודרת וקצבית. להבדיל מהאופי התיאטרלי בכוריאוגרפיה של מרשל, שכטר הפשיט וחשף את התנועה, הציג אותה פעם כגולמית ומחוספסת, פעם כנסתרת וחמקמקה. אך למרות הביצוע המהודק נדמה היה שהכוריאוגרפיה במקרה הזה מעט מבולבלת. דווקא הבחירה של שכטר להקרין על מסך משפטים באנגלית שהעידו על תחילתו של העולם כאיזה מקום מלא חלומות ושאיפות, ושסופו במרחב מנוכר, אפל ואלים, היו מיותרים. במקום לתת לתנועה והקומפוזיציה לדבר בעד עצמן, נסגרה היצירה בתוך גבולות משמעות צרים יחסית. מדויק. "ובחצות, הכלה הירוקה ריחפה מעל כיכר הכפר" (צילום יח"צ) לאחר ההפסקה הועלתה "שוב, לפני שאתה הולך" של הכוריאוגרף ויקטור קוויג׳אדה. ייתכן שישנו סיפור מאחורי השם, אבל העלילה של היצירה הזאת, שהורכבה ל-4 רקדנים, לא הייתה זקוקה לפרשנות. זאת משום שהתנועה עצמה, בשילוב המוזיקה המהפנטת של ג׳ספר גהוניה, הייתה מספיק מעניינת מבחינה אסתטית ואמנותית. קוויג'אדה הביא אל הבמה שפה תנועתית פיוצ'ריסטית משהו, שבה נראו הרקדנים כמו אנשים שאבריהם פורקו והורכבו מחדש, באופן שמאפשר להם לנוע אחרת ולכיוונים לא צפויים. לא פעם הם נדמו למי שרוקדים מהסוף להתחלה, כמו בסרט שמריצים אותו לאחור. כוחו הגדול של הכוריאוגרף היה ביצירת דואטים או קטעים קבוצתיים קטנים בהם נראים הרקדנים כאילו יצרו יחד צורות אנושיות אחרות, אך יחד עם זאת לא רובוטיות אלא אדרבא, נוגעות ללב, מוכרות וזרות בו זמנית. מחול עתידני. "בודיטראפיק" (צילום: יח"צ)ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה בסיום עם "o2Joy" של ריצ'רד סיגל, עבודה קלילה לצלילי שירי ג'אז מוכרים. התמונה בתכנייה נראתה כאילו הכוריאוגרפיה שואבת את השראתה מהריקודים של צוותי הוואי ובידור בקלאב-הוטל לוטרקי יוון, אך המציאות על הבמה הייתה שונה לגמרי. סיגל הבין לעומק את הג'אז, כמוזיקה שנשענת על יסודות טכניים חזקים, שהם אלה המאפשרים את האלתור והחופש התנועתי הגמור. זאת להבדיל מתרגומים שגרתיים במחול למוזיקת ג'אז, שכוללים כוריאוגרפיה סגורה, טכנית-יתר-על-המידה וכמעת מנוכרת. הרקדנים נראו כאילו הצלילים זורמים בגופם, מצחיקים, מדגדגים ומקציפים אותם. הכוריאוגרפיה הייתה בנויה קטעים-קטעים, שהיו רוויים בהומור, ושאבו השראה ממחזות זמר, בלט קלאסי, ג'אז, מחול מודרני ועוד. זאת הייתה יצירה שהדגימה עד כמה הרקדנים של "בודיטראפיק" אוהבים את מה שהם עושים, מבלי שהשמחה הזאת תהפוך פלסטיקית ומסחרית. עד כדי כך הם נהנו לרקוד עד שהם עוררו גם אצלי חשק לזוז – וזה, כנראה, הדבר הטוב ביותר שיכול מופע מחול לעורר בצופה.

בודיטראפיק - בית האופרה 15.10

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>