1. במה
  2. כתבות

רועי אסף: "החלום שלי הוא שנשים ינהיגו את העולם"

הוא מגלם דמויות קיצוניות בתיאטרון ובקולנוע, בטוח שהדמות הנוכחית שלו בהצגה "דונה פלור" הייתה חווה שיימינג ברשת ולא חושב שתיאטרון באמת יכול לשנות סדרי עולם (אבל כן להזיז משהו קטן). רועי אסף פשוט לא מפסיק לעבוד

דונה פלור נשואה לשניים
לשנות משהו קטן. "דונה פלור נשואה לשניים" צילום: מעיין קאוופמן

מכירים את הרגע על שבו מתרחשת על הבמה או על המסך סיטואציה כל כך שמחה ומאושרת, שברור שמשהו עומד לקרות ולהפיג את השמחה? כך ממש נפתחת ההצגה "דונה פלור נשואה לשניים" שעלתה לאחרונה בתיאטרון באר שבע – בעיצומו של קרנבל ברזילאי המוני, אדם נופל ומת. האדם הזה הוא רועי אסף.

» דונה פלור נשואה לשניים - לכל הפרטים
» עכבר במה

» לוח הצגות

דונה פלור נשואה לשניים
החופש לפנטז. "דונה פלור נשואה לשניים" צילום: מעיין קאוופמן

"אני מגלם את ואדיניו שההצגה נפתחת במותו", מספר אסף, "לאחר הקרנבל אנחנו חוזרים אחורה בזמן ונחשפים להתאהבות שלו בדונה פלור ובחיים המשותפים שלהם. ואדיניו הוא סוג של בליין שלא מוכן לפספס אף חוויה שהחיים מציעים לו. הוא מכור לזונות ולהימורים, אבל הוא מאוהב בדונה פלור. היא נותנת לו בית, יציבות, חום ואהבה. הוא ממרר לה את החיים, אבל גם נותן לה חיים, מעניק לה חוויות שאף אחד אחר לא נתן". 

כמו ללכת לעולמו במפתיע?
"בגלל זה אחרי מותו היא מפנטזת עליו בחלומות ומחיה אותו בתוכה מחדש. כי בלעדיו החיים שלה משעממים. ההצגה שלנו מתבססת על הספר שכתב ז'ורז' אמאדו בשנות  ה-60, שבמובן מסוים חושף את הצביעות שבהתחסדות. מצד אחד, דונה פלור חיה בהמשך עם בעלה הרוקח, המיושב והרציני, ומצד השני היא חיה בתוך נפשה עם ואדיניו המת-חי, שאליו התשוקה האמיתית שלה. האם זו בגידה בבעלה הרוקח? גם אם כן, וגם אם זה רק בפנטזיה שלה, אני באופן אישי בעד. יש פה תיקון, איזון של הכוחות". 

תסביר
"במשך דורות נשים דוכאו ומה שנותר להן זה החופש לפנטז. לצאת לחופשי בתוך עצמן מול עצמן. השלב הבא הוא שזה יקרה גם במציאות  - מול אותם גברים, שהתרגלו כל השנים לשלוט בחופש של שלהן. אני חושב שבעידן של היום הסיפור המקורי כפי שהוא לא יכל היה לעבור. יש בו גם מימד שובינסטי, שהיה יכול לעורר הרבה התנגדות היום. לכן הבמאי עירד רובינשטיין ומירב שירום שמגלמת את דונה פלור נלחמו כל הזמן לעדכן את ההצגה, כך שתתאים בתוכן ובאמירה שלה, לימים שלנו, בהם האישה מתעצמת, תובעת את מעמדה בעולם החדש ומסיימת כמנצחת. אם ואדיניו היה חי היום היה סופג שיימינג רציני ברשתות החברתיות. המציאות השתנתה וכך כם הקודים החברתיים הנוגעים ביחס לנשים. אני באופן אישי מאד שמח על כך. החלום שלי הוא שנשים ינהיגו את העולם, כי אז או שיהיה פה גן עדן בעולם, או שלא יישאר כלום, ואז כבר מה זה משנה".

נחשים וקרקסים

איש של דמוית קיצוניות הוא רועי אסף (38), וכל אחת יותר משוגעת מהשנייה. המשותף לכולן כנראה הוא הקסם והכריזמה שהוא מוזג להן. שלא במפתיע הוא מספר שבילדותו היה ילד שובב ואנרגטי שחיפש ריגושים, סיכונים ונחשים: "בגיל עשר היה לי תחביב משונה - לשוטט לבד בשדות שבין ראשון לציון לנס ציונה ולאסוף נחשים. הייתי יוצא לסיורים של שעות, הופך אבן אבן, דבר שהיום נראה לי פסיכי לגמרי, כי היו שם גם נחשי צפע, וילד בן עשר לבד בשדה נטוש? אם היה מכיש אותי נחש כזה, זה עניין של כמה דקות והייתי מאבד הכרה. היה לי אוסף של נחשים בבית, עד שיום אחד אחד מהם ברח מהאקווריום והשתחל למיטה של ההורים שלי. אמא שלי העירה אותי בצרחות ולמחרת כל האוסף חזר לשדה".

את האוסף השנוי במחלוקת המיר בתחביב אחר – משחק. כמו רבים אחרים, גם הוא מעיד שהגיע לשם במקרה: "בגיל 16 ידידה גררה אותי לסדנת משחק בצוותא תל אביב, אצל הבמאית דבורה מילר. כבר ביום הראשון הרגשתי שמצאתי מקום שבו שאני יכול לשחרר את האנרגיה שלי וככל שאני משתולל והולך יותר רחוק, כך אני דווקא יותר מקובל. זאת הייתה הבנה מאד משחררת. בהמשך התקבלתי לתיאטרון צה"ל וזה היה שירות מאד מאתגר. הופענו בבסיסים ומוצבים בכל הארץ, לפעמים גם מול כיתת כוננות, שהוקפצה פעם באמצע הצגה ונותרנו עם חייל אחד שנשאר במוצב והמשכנו בשבילו את ההצגה".

דונה פלור נשואה לשניים
רואה את העיניים של הקהל ומתמלא אושר. "דונה פלור נשואה לשניים" צילום: מעיין קאוופמן

אחרי שירות כחייל וכמפקד, התגייס לשלוש שנים נוספות – הפעם בסטודיו "ניסן נתיב" בתל אביב, שלאחריהן השיג את העבודה הראשונה שלו בהצגה "איזבלה" שבתיאטרון באר שבע, בבימויה של יעל רונן. "היה מאד מרגש לחזור לתיאטרון אחרי עשר שנים שבהם נדדתי בתאטראות שונים. אני משתתף כעת גם בהצגה 'גן הדובדבנים' של צ'כוב ושמחתי מאוד כשרפי ניב, מנהל התיאטרון התקשר והזמין אותי לשחק. יש שם תחושה של בית אמיתי".

אפרופו בית, בשנים האחרונות אתה מופיע בקביעות בהצגה "בורדל טוטאל", שגם היא מעבירה מסר שעטוף במעטה של קרקס ופעלולים
"במופע הזה אנחנו מדברים על המצב במדינה, על הממשלה וההשפעות שלה על החברה שלנו. והכל בתוך מועדון קרקס כדי שהבעיטות יכאבו קצת פחות. אני מגלם שם את המנחה הג'וקר, שתפקידו לעורר את הקהל ולחשוף  לו כל מיני מניפולציות שהשלטון מבצע לנו כדי לטמטם אותנו. זה מופע שהפך לקאלט וכבר שלוש שנים ממלא את מועדון הבארבי. כשאתה צוחק, הלב נפתח ואז גם יש אפשרות שייכנסו לתוכו גם רעיונות אחרים, לפעמים חתרניים יותר".

אתה מרגיש שלתיאטרון באמת יש כוח לשנות? או שלפעמים הקהל שמגיע לראות את ההצגה הוא בבחינת לשכנע את המשוכנעים?
"נכון שרוב הקהל שלנו, מה שנקרא 'בא מוכן מהבית', אבל ממש לא כולו. הקהל חווה שם סצנות לא פשוטות שמתמודדות עם נושאים שהם טאבו בחברה הישראלית כמו השואה, השכול והמצב הבטחוני קיומי של מדינת ישראל. מגיעים אלינו קהלים מכל הארץ, ולא רק שמאלנים קוראי 'הארץ'. לפעמים יש גם משפחות שלמות, שלושה דורות. מישהי סיפרה לי פעם אחרי הצגה שהיא הביאה את הבן שלה והנכדים שלה, זה פסיכי. בסוף המופע אני רואה את העיניים של הקהל ומתמלא אושר. לא חושב שתיאטרון יכול לשנות סדרי עולם, אבל כן מאמין שיכול לגעת בבני אדם בפנים, במקום עמוק, ולשנות שם משהו קטן. זה הרבה מאד".

איש של דרמות

דונה פלור נשואה לשניים
ילד שובב שחיפש ריגושים. "דונה פלור נשואה לשניים" צילום: מעיין קאוופמן

הפריצה הגדולה שלו שייכת במידה רבה לסרט "המשגיחים" של מני יעיש שיצא בשנת 2012 (עבורו זכה אסף בפרס אופיר לשחקן המצטיין), בו גילם חוזר בתשובה שמחליט לכפות את חוקי התורה בכוח הזרוע. בהמשך הגיעו תפקידים מאתגרים לא פחות בסרטים כמו "ארץ פצועה" (שגם עבורו זכה בפרס אופיר), "חתונה מנייר" ו"המילים הטובות", ומקומו לא נפקד גם מהטלוויזיה עם תפקידים בסדרות כמו "כפולים" ו"בלו נטלי". עם זאת קשה שלא לשים לב שבקולנוע הוא עושה בעיקר בתפקידים דרמטיים ולעומת זאת בתיאטרון יריעת התפקידים שלו רחבה יותר: "בקולנוע אני משחק בעיקר בתפקידים דרמתיים, כי זה רוב רובו של הקולנוע שלנו", הוא מסביר, "לרוב אלה גם התפקידים המורכבים והמאתגרים. בקרוב אני אמור לשחק בסרט בשם 'נפילות' שיצר ארז תדמור, שבמהותו הוא קומדיה על נושא מאד כואב - טיפולי פוריות. הוא מבוסס על סרט קצר שצילמנו וזכה לפני חודשיים בפרס אופיר לסרט הקצר הטוב ביותר. אני אגלם שם בחור צעיר שרוצה להיות אבא, אבל הוא ואשתו, אותה תגלם לירון בן שלוש, לא מצליחים להיכנס להריון, ומתחילים במסכת של טיפולי פוריות שמערערים את כל הזוגיות שלהם. הם במרדף אחרי הריון, כשברקע נשמעות אזעקות ונופלים טילים. זאת בעצם קומדיה שמבטאת את הלחץ הישראלי להביא ילדים לעולם שמחריב את עצמו". 


מלבד הסרט, אסף צפוי לצלם בקרוב סדרת דרמה בשם "מונא" שכתבה מירה עוואד ומביים אורי סיון, וצפויה להיות משודרת בתאגיד השידור כאן. הסדרה תביא את סיפורה של בחורה צעירה ערבייה שמנהלת רומן עם בחור יהודי, תל אביבי שגדל בשדרות. גם אחרי הסדרה, לאסף כבר יש תכניות: "אני אמור להתחיל לעבוד על הצגת תיאטרון עם זוגתי אורנלה שהיא שחקנית מדהימה, שעשתה עליה מצרפת. היא השתלטה על העברית בצורה יוצאת דופן ,ואנחנו כבר לא יכולים לחכות כדי לשחק יחד".

בעניין אחרי לגמרי, איך אתה חווה את האירוע בטקס פרסי אופיר אשתקד? לא רק העלייה שלך לבמה בניסיון לסתור את דברי שרת התרבות, אלא בכלל כל מה שבא אחר כך?
"פשוט רציתי לעלות לבמה ולהגיד את האמת על הקולנוע שלנו כפי שאני מכיר. לצערי לא הגעתי למיקרופון. אני חושב שההחלטה של האקדמיה לקולנוע לא להזמין יותר פוליטיקאים לטקס אומרת הכל".

ונסים בכל זאת באווירה משעשעת יותר – תספר לי על רגע משעשע מהחזרות ל"דונה פלור"?
"יש סצינה שבה אני נדרש להיות בעירום מלא ורק פיסת בד קטנה מכסה אותי מקדימה. בכל פעם שאני עולה לבמה אני משוכנע ששכחתי להדביק אותה או שנפלה בדרך. אני חושב מה יקרה אם יום אחד באמת אשכח, וואי וואי. זאת הטרדה מינית של 500 איש באולם". 

» דונה פלור נשואה לשניים - לכל הפרטים

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>