1. לילה
  2. עכבר סוף שבוע

עומס קולקטיבי: קואופרטיבים שלא ציפיתם למצוא

תנועת הנגד לקפיטליזם מייצרת קואופרטיבים גם במקומות שממש לא חשבתם עליהם. נניח, בנק

ההתעוררות החברתית מייצרת קואופרטיבים בכל תחומי החיים. גם בכאלה שממש, אבל ממש, לא ציפיתם למצוא. הנה כמה מהם - מהוצאת ספרים ועיצוב תעשייתי, דרך הגברה ותאורה ובוטיקים, ועד סופרמרקט ובנק. כן, בנק.  

» גם לאדם הורוביץ יש קולקטיב» יוזמה חדשה לחיסכון בהוצאות » צדק תנוחתי: קואופרטיב יוגה חדש » אנשי אמנות ומחאה פותחים עסקים קטנים

רעב: הוצאת ספרים קואופרטיבית

כבר שנים מנסים להסביר לנו שספר הוא מוצר כמו כל מוצר אחר, אבל רק בשנה האחרונה קלטנו שהכוונה היא לעסק שכולם נדפקים בו, חוץ מבעלי ההון: ספרים חלולים נמכרים במחירי רצפה, ספרי איכות מתאדים מהמדף, סופרים מגרדים שקל לספר והוצאות ספרים ותיקות מידרדרות לאט אבל בטוח. על רקע אפלה מודפסת זו קמה הוצאת הספרים הקואופרטיבית רעב. הגרעין המייסד של הקבוצה כולל עורכים, מגיהים וכותבים שתומכים בקואופרטיב, מנהלים אותו וגם תורמים לו ממיטב כישוריהם. כולם באים מהדרום ופועלים בפריפריה, במטרה לחזק את היקום הספרותי החוץ תל אביבי. התוצרים הספרותיים מעידים שמטרתם אינה רווח כלכלי כמו ניסיון לאפשר לקולות שוליים להישמע, מבלי להתחשב באופנתי ובמקובל. לאחרונה פירסמו את “כושילאמאשלהם”, ספר שירה שחורה, ובהמשך השנה מתוכננים קובץ סיפורים קצרים וקובץ שירה נוסף. ככה זה קואופרטיבים, מפרסמים במקבצים.(נטע הלפרין)

שירה שחורה. ספרי רעב (צילום: ערן צלגוב)

ארבעה וחמישה: קואופרטיב עיצוב תעשייתי

קשים חייו של מעצב צעיר. הוא מסיים את הלימודים מפוצץ באמביציה ושיכור מכישרון רק כדי לגלות שלשכור סטודיו עולה הון, שהחומרים יקרים ושאת רוב העבודה שואבים ממילא משרדים ותיקים יותר. ארבעה וחמישה, קואופרטיב שמורכב מתשעה בוגרי ובוגרות המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל שהחליטו ליצור ביחד הזדמנויות במקום לחכות להן, מוכיח שאפשר גם טו פאק דה סיסטם וגם לעשות את זה בסטייל. בסטודיו שפתחו ביפו הם מתכנסים לטובת עדכונים שוטפים וקבלת החלטות, עובדים ביחד ומתחלקים ברווחים בהתאם לשעות העבודה, אבל השיתופיות מתבטאת בעיקר בגישה החופשית שהם מאפשרים זה למוחו של זה. לקוחות פונים אליהם בגלל המקוריות, הגישה הרעננה וגם התשלום הישיר לעובדים, שמתברר לא פעם כאטרקטיבי במיוחד. על הדרך הם מקפידים לארח בתערוכות ובמכירות מעצבים צעירים ולא מוכרים, זוממים להתרחב לשדות עיצוביים נוספים ומקפידים לשנות את עיצוב הסטודיו אחת לחודש, סתם כדי שתהיה לכם סיבה לבוא.(נטע הלפרין)

פאק דה סיסטם. ארבעה וחמישה (באדיבות ארבעה וחמישה)

שומעים חזק: קואופרטיב הגברה ותאורה

הקטע הכי מבאס בחתונה – חוץ מזה שלא נעים להבריז ממנה – הוא הרגע שבו מבעד לשכרות העין צדה במקרה את הסאונדמן המבוגר שסוחב מגבר אימתני על הגב בשארית כוחותיו. הידיעה שהוא מרוויח חרא של משכורת לא תורמת לגוד וייבז. בחתונות של “שומעים חזק” אתם יכולים להיות רגועים, ואפילו לקנא קצת: יש להם הנהלה שמתנהלת בשוטף, אבל החלטות רציניות מתקבלות על ידי כולם; ובעיקר – כולם, גם מי שסוחב וגם מי שיושב במשרד, מרוויחים שווה, לפי כמות שעות העבודה. מעורבות החברים בקבוצה מתבטאת גם בכך שכולם בעלי אינטרס מובהק – כל חבר הוא בעל מניה, וכל מניה שווה קול בהצבעות. כשהם לא עובדים בהרמוניה עסוקים חברי הקואופרטיב בגיבוש: יוצאים לטיולים, מקפידים על דרינק אחרי העבודה, ומפרגנים הגברה חינם בחתונות של חברי הקבוצה. איך אומרים, שיהיה במזל. (נטע הלפרין)

דרינק אחרי העבודה. שומעים חזק (צילום: עמית פרידמן)

Umbrella: בוטיק קואופרטיבי

את פתיחת הבוטיק השיתופי בדיזנגוף יזמה לפני שנתיים אלן רובין, מעצבת תיקים ונעליים, עם ארבע מעצבות (מאיה גלזר־ציטרין, חגית אור, הדס שחם וענת קיש) שמלוות אותה עד היום, לצד מעצבות נוספות. רובין רצתה לפתוח חנות, אבל הבינה שהיא לא יכולה ולא מעוניינת לעשות את זה לבד, אז היא הקימה קואופרטיב שחברותיו חולקות את עלויות הניהול והאחזקה, ובתמורה נהנות מרווח מלא עבור הפריטים בעיצובן. מלבד הפריטים שהן מעצבות נוספים להיצע פריטים משלימים, שהרווחים מהם נכנסים לקופה המשותפת ומשמשים לקידום מכירות. (הילה הראל)

מעצבות ונהנות. אמברלה (צילום: ג'ני ברסט)

החנות שלנו: סופרמרקט קואופרטיבי תל אביב כבר מורגלת במזון שיתופי, ואתם בטח מכירים לפחות אדם אחד שוויתר על חוויית הקנייה המפוקפקת בסופר, ובמקום מקבל מדי שבוע ארגז מלא במצרכים אורגניים/לא מהתנחלויות/ממשק חקלאי קרוב/הכל ביחד ישר מהשדה. עכשיו עתידה לקום כאן גם חנות ראשונה ששמה לה למטרה להיטיב עם הלקוחות במקום להתיש אותם: קואופרטיב החנות שלנו הוקם על ידי אנשים שהכירו במהלך המחאה של הקיץ שעבר, ומונה היום יותר מ־300 חברים שמטרתם לשנות את המציאות בעולם עסקי שסובל מריכוזיות יתר. ההון ההתחלתי גויס, אדריכל שיעצב את החנות נבחר, רשימת הספקים הושלמה, ובקרוב תקום על שטח של 120 מ”ר חנות קואופרטיבית שתמכור מוצרים ברווח מינימלי ובשקיפות מלאה: הצרכן יידע כמה עלה המוצר, בכמה החנות מוכרת אותו ובמה מושקעים הרווחים. העובדים יועסקו בשכר הוגן ופער השכר בין עובדים זוטרים לבכירים יהיה קבוע מראש. בחנות שלנו לא ידחפו לכם מוצרים מיותרים במבצע, אלא יעודדו קנייה חסכונית ויקדמו יצרנים קטנים ובינוניים שמתקשים לחדור לשוק. היזמים מקווים שהחלל יהפוך למקום מפגש בו ניתן להחליף רעיונות וליזום פעילויות, או לפחות לצאת בהרגשה שלא דפקו אותנו. הכינו את הסלים הממוחזרים. (נטע הלפרין)

יותר מ-300 חברים. קואופרטיב שלנו (צילום: דן חיימוביץ)

קולקט: קואופרטיב עיצוב

השם קולקט מעיד על הכוונה העסקית־שיתופית שבחרו נעמי שוסברגר, מעצבת קרמיקה, וקרן בית אש, מעצבת אופנה, כשפתחו חנות עיצוב רב תחומית בעיר לפני שנה וחצי. המודל מאפשר למעצבים מוכשרים בתחילת דרכם להיות חברים בקואופרטיב, למכור את מוצריהם ללא תיווך ולהיות שותפים מלאים בהחלטות הנוגעות לחנות. בתחילת הדרך שימשו חברי הקואפרטיב גם מוכרים בחנות, אבל את חלקם זה הרתיע, וכיום חברי החנות משתתפים בהיבטים אחרים של ניהול החנות, כמו שיווק ועיצוב החלל. חלק מהמעצבים, מספרת בית אש, פתחו בינתיים חנויות משל עצמם, כשהם ממשיכים לשתף פעולה עם קולקט, בשיטת חליפין דמויית בארטר. (הילה הראל)

איגוד אשראי לפנינו. קואופרטיב שלנו (צילום: דן חיימוביץ)

שלנו ואופק: בנקים קואופרטיביים

האש שהציתה המחאה החברתית רק ליחכה את הבנקים, מוסד שדופק את הלקוחות בלי לעפעף, אבל כזה שאין לו תחליף, וכל עוד הכסף שלך בפנים, אתה לא ממש מעוניין למוטט אותו. בינתיים, מחוץ לישראל התברר שיש לבנקים תחליף ועוד איך: יותר ממחצית מתושבי הולנד ואחוז גדול מתושבי קנדה, צרפת, גרמניה ודרום קוריאה מחזיקים חשבונות בבנקים שיתופיים או באגודות אשראי, וקרוב ל־100 מיליון אמריקאים חברים באחד מ־7,000 איגודי האשראי בארצות הברית. המודלים הקיימים שונים זה מזה, אבל העיקרון משותף: הלקוחות הם גם הבעלים, ולכן המטרה היא לא למקסם את הרווח לטובת איזה טייקון עלום, אלא לספק את המוצרים והשירותים הטובים ביותר למען החברים, שלכולם זכות הצבעה שווה. הרווחים השנתיים מתפזרים בין החברים בהתאם לכמות המניות שבידיהם. בישראל התארגנו לפני שנים יוזמות להקמת אגודות אשראי, אבל החקיקה לא איפשרה לממש את החזון. ועדת זקן, שהוקמה כחלק מוועדות טרכטנברג, הפתיעה את כל הנוגעים בדבר כשהמליצה להקים מחדש את איגוד האשראי, והזניקה שתי התארגנויות שמצויות בשלבי הקמה מתקדמים: חברי קואופרטיב שלנו (אלה מהסופרמרקט) מקימים איגוד אשראי שיספק לחבריו־בעליו שירותים פיננסיים מוזלים וריביות גבוהות יותר; וחברי קואופרטיב אופק יציעו שירותים פיננסיים דומים לא רק לחברים אלא גם לקהל הרחב. (נטע הלפרין)

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>