1. לילה
  2. כתבות

שוברים תקרה אסי תורג'מן מביא לאשדודים את הקלאב שהם צריכים

אחרי ש"קיבל כאפה" מתל אביב, חזר לאשדוד, פתח את מועדון ה"פיקסל" ולא השאיר אף אחד בחוץ. איך קרה שהוא נותן במה למתחילים, למרות שיש לו את טובי הדיג'ייז ולמה אין כניסה לוודקה? פרויקט מיוחד

אסי תורג'מן
מביא את תרבות הקלאבינג לאשדוד. אסי תורג'מן בפיקסל צילום: מנחה נופה

בעידן שבו התקשורת הקלאסית הולכת ומאבדת מכוחה, היוצרים העצמאיים מקבלים את המושכות לידיהם. השנה האחרונה היתה מלאה בהצלחות שסללו בעצמן את דרכן לפסגה – החל בפריחת הקולנוע העצמאי, ועד אושיות האינסטגרם שערערו את החוקים בעולם הפרסום. פרויקט מיוחד מאיר זרקור על האנשים שהצליחו לפרוץ את תקרת המיינסטרים לגמרי לבד.

עוד בפרויקט יוצרים עצמאיים:
» ילד פלא: איתן יהושע עולה על המפה
» צועק אוכל: אסף שטרן לא מפחד מביקורת
» עומדת מצחוק: הסטנדאפ של מור חן
» מריה דומרק בדרך לכבוש את העולם
» קולנוע, דור ה-Y: הכירו את הדס בן ארויה
» מטראומה לבינאלה: האמן מידד אליהו
» ההומור המיוחד של קבוצת אנדרדוס


ראינו אותו השנה ב: מועדון הפיקסל ומסעדת עלמא באשדוד, מאחורי עמדת הדיג'יי בברים בעיר, ועל חולצות של החברה הטובה עדן סבן מ"האח הגדול" (ועוד אנשים שבכלל לא מכירים אותו).
הפעם הראשונה שלי: "הקלאב הראשון שנכנסתי אליו היה הברקפסט, הייתי בן 21, אם אני לא טועה גל עופר תקלט".
הפוסטר על הקיר: "רוב מצ'אדו, גולש מפורסם".
פתח לי את הדלת: "לא היה מישהו כזה, אני חי מסיבות ולילה מגיל 16".
ההשראה שלי: "אני מסתכל על האנשים הכי גדולים בסצנה הזאת – אחד כמו יותם אבני השפיע עלי מאוד, לראות איך אתה גם עושה מסיבות וגם מתחבר לקליקה מסוימת בעיר. זה מה שאני מנסה ליצור פה בתכל'ס. האנשים הגדולים שם הם מאור העיניים שלי פה".
רגע אחד של הצלחה: "אין רגע אחד כזה שאפשר להצביע עליו. ההצלחה האישית שלי היא הגשמת חלומות וזה לא משנה אם הם קטנים או גדולים".
אירוע תרבות שריגש אותי השנה: "גיג של פיטר ואן הוזן בבלוק ביומולדת 3 לליין הטכנו AVADON. זה היה גיג שחיכיתי לו ממש, היה מטורף. לא זזתי מהשורה הראשונה, הסתכלתי כל שנייה מה הוא עושה, איפה הוא נוגע, איך הוא מעיף את כולם".

עדן סבן לובשת חולצת אסי תורג'מן
שלא תעזי ללכלך אותה. עדן סבן לובשת את אסי צילום: צילום מסך מתוך "האח הגדול"

"אפל. טכנואידי. מסיבתי", כך מתאר לנו את מועדון הפיקסל אחד הבליינים הקבועים של המקום. תמצאו אותו מדי ערב רוקד בשורה הראשונה, צמוד לעמדת דיג'יי שממוקמת בקצה של חלל ארוך עם בר רחב. קוראים לו אסי תורג'מן, ואגב, הוא גם בעל המקום. למי שכבר שם ווייז לרוטשילד כדי לחפש את המקום נמליץ שיבדוק שהוא מקליד רחוב רוטשילד באשדוד, ומשם יחשב מסלול מחדש לאזור התעשייה. הפיקסל נפתח באוגוסט האחרון, לא לפני שמונה חודשי אבטלה של אסי, אשדודי במקור שחזר לעיר אחרי שתל אביב "הביאה לו כאפה", לדבריו. "יש כל הזמן נהירה של אשדודים לתל אביב ואז בחזרה. בשביל להיות בליין בתל אביב אתה צריך מלא כסף", מסכם תורג'מן. "אני עבדתי בקזינו סן רמו במשך שנה, וזאת קבוצה של אנשים שבה כל אחד מהבעלים הוא אישיות מדהימה, ומכל אחד למדתי עולם. כשחזרתי התחלתי לחפש את עצמי בקטע של לא לעבוד, נטו לחשוב על מה למדתי, מה אני רוצה ואיך אני מיישם את זה".

אז פתחת מועדון באשדוד. כנער היית בכלל יוצא לבלות בעיר?

"רק באשדוד. עד גיל 20 בערך אפילו לא יצאנו ממנה. לא היתה לנו מורשת קרב על האח שיצא לפינגווין או לברקפסט. היו רק ברים עם מוזיקה ישראלית, בירה וקצת רוקנרול. כאחד שגר פה המון שנים אני יודע מה העיר הזאת צריכה ויש צורך לבליינים פה בקלאב. וזה מה שאנחנו נותנים להם".

אתם מנגנים טכנו והיפ הופ, היה לכם כאן פופ-אפ של סטריט וור, תקליטים – נשמע קצת תל אביבי לא?

"זה הוויז'ן, להפוך את אשדוד לתל אביב. כמו שבאים לשם מגבעתיים, חולון ובת ים אנחנו רוצים שיבואו לפה מרחובות, יבנה ואשקלון".

למרות כל הפרגון נראה שתורג'מן זהיר ולא ממהר לשגר לאוויר פקקים של שמפניה. "העיר עדיין לא מוכנה לקלאב בסדר גודל של הברקפסט, אלפאבית, היא עדיין בתהליך", הוא אומר. "צריך לבנות קהל יעד, זה הרבה יותר מורכב. אם הייתי בתל אביב לדוגמה הייתי מוכר וודקה ב-50 שקל לכוס, אבל באשדוד אני לא מוכר כי הכל פה דליק, מקומות נסגרו על ימין ועל שמאל בגלל הקהל שהרס, יש פה אחריות לחנך לתרבות בילוי. כאחד ששתה וודקה תקופה מאוד ארוכה אני יכול להגיד לך שוודקה לא עשתה טוב, ולפתוח קלאב באשדוד שלא מוכרים בו וודקה זה סטארט-אפ, השותף שלי גאון".

אסי תורג'מן
וודקה לא עוברת סלקציה. אסי תורג'מן בפאב ה"זה" באשדוד צילום: גל מלכה זהבי

שלא כמו ברים מסוימים לסטודנטים שבאו לעשות פארטיה בבאר שבע בלי להזמין את באר שבע עצמה, אסי דוגל בגישה שונה לגבי הפיקסל. "כאשדודי שגדל פה בעיר בחיים לא הייתי רוצה לשמוע מישהו אומר לי 'סטופ, אתה לא נכנס לפה' – זה קצת מתנשא, זה לא תל אביב פה. זאת גם התפיסה של האשדודים – 'אני בעיר שלי, אתה תגיד לי לא להיכנס?'".

אנחנו מקיימים את הראיון הזה במסגרת פרויקט של תרבות עצמאית, אתם תופסים את עצמכם חלק מהדבר הזה?

"נראה לי שכן כי אני עושה הכל לבד. לא משנה למה אני נכנס, ברגע שיש בזה עוד תחומים אז גם אותם אני לומד ועושה בעצמי – הגברה, תאורה, ספקים, צילומים, הכל".

את אותה גישת "עשה זאת בעצמך" הפיקסל מנסה להנחיל גם לדיג'ייז של אשדוד והסביבה. יש לציין שטובי התקליטנים של הסצנה התל אביבית ניגנו בפיקסל, בהם יובל מדינה, נרקיס טפלר, דייס בוגי ורבים אחרים. למרות זאת, במועדון בחרו להרים יוזמה מסקרנת בשם "פלטה פתוחה" – ליין שנותן לדיג'ייז מתחילים להוביל את המסיבה. באותם לילות תורג'מן איתר כמה צעירים מוכשרים שהפכו לרזידנטים במועדון, שאיתם הוא קיים את פיקסל רקורדס. "דיג'ייז פה באשדוד צריכים בית כדי לשחרר בו ריליסים. המטרה היא גם למתג אותם וליצור תרבות של דיג'ייז מוכרים ומוערכים".

אסי תורג'מן
עושה הכל לבד. אסי תורג'מן צילום: לימן מלול

העירייה עוזרת לכם?

"זה מאוד מורכב כי במועצת העיר יושבים גם דתיים, ולמרות שהעיר הזאת יכולה לפרוח בשבת, זה לא יקרה כי יש כאן אזורים שסגורים אפילו למכוניות. בשנים האחרונות אנשים בעירייה מתערבבים עם האמנים והפעילים הצעירים ומנסים לעשות תכנים מיוחדים. לדוגמה, הביאו אותי לנגן היפ הופ במרכז מסחרי שיש בו מבוגרים, נשים עם ילדים, אנשים שיצאו רגע לקופת חולים וטיפול שיניים. מצאתי את עצמי מנגן 'פאק דה פוליס' ומקבל על זה כסף מהעירייה. בחמש שנים האחרונות נפתחו פה שתי גלריות, הרבה אמנים ומעצבים יצאו מפה. במובן הזה העיר מתפתחת והעירייה מתחילה להבין שהצעירים זה העתיד פה, מה שאנחנו נעשה – ככה אשדוד תראה".

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>