1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

עמיר בניון בהופעה: הפעם הכישרון ניצח

ההשקת האלבום החדש של המוזיקאי הוותיק הציגה את הצד החיובי של היצירה שלו, עם ביצועים מרגשים וסוחפים שהזכירו שמדובר ביוצר חד פעמי

עמיר בניון בהופעה
קול ענק. עמיר בניון בהופעה צילום: אריאל עפרון

באמצע הופעת ההשקה לאלבום החדש של עמיר בניון, אמש (יום שלישי, ה-3 בינואר) במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, ניצל מישהו את אחת ההפסקות בין השירים וצעק מן היציע: "עמיר יא מלך!". בניון, שבדיוק התיישב לכוון את העוד החשמלי, הרים מבט נבוך ובחצי חיוך השיב לכיוון כללי: "לא הלכת רחוק כפרה עליך", שזה באשכנזית מדוברת - ממש הגזמת. הדיאלוג הקצרצר הזה נראה אולי חסר משמעות, אבל למעשה הוא טומן בחובו אלמנט מהותי ועיקרי בהתנהלות של בניון כזמר מופיע, או כמו שהוא עצמו בטח היה קורא לזה - כל התורה על רגל אחת.

» עמיר בניון - לוח הופעות

» און סטייג': הכירו את צליל דנין

» הופעות החובה של החודש הקרוב

» המוזיקאים שאיבדנו ב-2016

» עשרה אלבומים לחימום האווירה

» מדור מוזיקה עכבר העיר

לבניון יש את כל הסיבות והזכויות להרגיש כמו מלך - הוא משיק בימים אלה אלבום 13 במספר, כזה שמשמיעת החצי הראשון שלו באוטו בדרך חזרה הביתה מסתמן כאחד האלבומים הטובים והמעניינים שיצאו כאן בשנים האחרונות (ההפקה האלקטרונית של ליאור שושן ושי בשן מגלה צד חדש ומעניין של בניון וזה בהחלט נשמע מבטיח). הוא נחשב לאחד האמנים הפוריים והעסוקים ביותר בעשור וחצי האחרונים, עם שירים ולחנים שסיפק לשלל זמרים מקומיים מכל צבעי הקשת. הוא פועל בעצמאות כמעט מלאה בלייבל שהקים ושמאפשר לו חופש אמנותי רחב והוא עדיין מצליח, למרות כל הסקנדלים, המחלוקות וההחלקות, להישאר נאמן לעצמו ולצבור עדת מעריצים רחבה שממקמת אותו עמוק בלב הקונצנזוס. למרות כל אלה, נראה כי הוא עצמו מתעקש לנטרל כל סממן של מלוכה. בתנועות הביישניות שלו, במילמולי השפתיים, בעיניים הנבוכות שכמעט ולא מישירות מבט אל הקהל המשתוקק - עמיר בניון נעדר כל גינון של כוכבות.

הזמר עמיר בניון
צילום: אוהד רומנו

על אף הנאמר קודם, בהופעה אמש לקח לו קצת זמן להתקלף ולהשתחרר. זה לא קרה מיד או בקלות, אבל אחרי פתיחה מהוססת עם "אין עוד יופי" הטרי הגיע ביצוע טוב ל"ניצחת איתי הכל" ופתח צוהר לחיוך. "כמו תינוק" הציג מילים מרתקות וגם "באמת" מהאלבום החדש (בחסות בת זוגו מרים בניון גולן, שאחראית יחד איתו על הטקסטים באלבום), שהפך לחצי חאפלה חסידית. הגבהים אליהם הוא הגיע בקולו בפזמון של "רק את" הזכירו מטפס הרים שמחשב בדיוק את כמות החמצן הדרושה לעליה עד לכיבוש הפסגה בהצלחה, וגם הביצוע ל"יש לי חלום" היה טוב ומעניין.

הקול כובש את האוזן. עמיר בניון:

אולם דווקא בקטעים הקלאסיים האלה בלט נסיון הבריחה מן העיבוד המזרחי המסורתי (ומטביעת האצבע של נדב ביטון שליווה והפיק מוזיקלית), מה שלא תמיד היטיב עם התוצאה הסופית. האינטרפטציות השונות שמילאו את מקומו נשמעו מאולצות ומשתדלות מדי לעיתים והניסיון לחדש ולעניין לא תמיד פגע. כשזה הצליח לעומת זאת, כמו בפיוט הנהדר "נורה בי עמרם" שהתעלה על המקור עם קצב מהיר וסוחף, התקבלה חוויה מוזיקלית של ממש. לצד קטעים עירומים ושקטים כמו "מי תרצי שאהיה" (שכתב בניון לגידי גוב וזכה לליווי קלידים וכינור בלבד), או "את" שנשמע נהדר גם בלי השת"פ עם ישי לוי ונתן הרבה מקום לקול המרטיט של בניון, הגיעה גם שמחה. "נשמתי" עשה טוב על הלב למרות החיסרון של פתיחת הפסנתר המופלאה של מוריס אל מדיוני, וגם "מורה לחיים" הוכיח שחאפלה זאת לא מילה גסה. "את אינך", הקאבר העברי-ערבי-מרוקאי ל-"Now You're Gone" של ג'ף לין, הגיש קצת דו קיום, וגם ביצוע בערבית ל"יא זהרתן" של פריד אל אטרש הגדול עשה כבוד למסורת, בדרך לשני הדרנים וסיום מרטיט ובלתי נמנע עם "כשאת עצובה".

בניון היה, ועודנו, איש של ניגודים. כזה שמכיל בעת ובעונה אחת חמלה וזעם, סבלנות ושצף, ימין ושמאל, מזרח ומערב. מין חידה בלתי מפוענחת, שאולי מכילה פתרון לדיסוננס התמידי בין פרזנטציה בימתית כושלת ליכולת ווקאלית שמימית. לצד אלה, קיים גם כשרון ביצוע נדיר שממיס את הלבבות העקשניים ביותר. כמעט בלתי אפשרי לא ליהנות בהופעה של אחד הזמרים הכי טובים שנולדו כאן, והביקורת בדבר איכות הביצוע או התאמת העיבוד הופכת כמעט מיותרת לנוכח הכישרון המולד ועוצמות הקול שמתחברות למילים ולחן בשירים כמו "הכל עד לכאן", "שמחות קטנות", או "מילה ברוח", שיר הנושא מהאלבום החדש. השאלה העיקרית שנותרת פתוחה בכל פעם מחדש היא איזה בניון נפגוש. למזלנו, זה של אתמול בערב היה נהדר. רק אל תקראו לו מלך.

עמיר בניון במופע השקה, המשכן לאמנויות הבמה תל אביב, 3 בינואר.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>