1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

אביתר בנאי בהופעה: יש שמיים מעליו

למרות שההופעה אמש באמפי שוני לקתה במעט חוסר אינטימיות והתנתקות מודעת מהחומרים המוקדמים, אביתר בנאי עדיין מצליח לחדש ולרגש את הקהל, גם אחרי 15 שנות פעילות

יש מעט מאוד זמרים שמצליחים לשמור על מעמדם בקונצנזוס אחרי קריירה של 15 שנה כמו אביתר בנאי. אבל הקונצנזוס של בנאי ייחודי: הקהל שנתן לו את תהילתו באלבום הראשון זה לא אותו קהל שפגש אותו באלבומו הקודם, "לילה כיום יאיר". חייו הפרטיים השתנו, והשינוי הזה - כמו כל תהליך, רגש או מחשבה שמרכיבים את אישיותו - מהווה חלק דומיננטי מהיצירה שלו. החומרים שאותם הוא מעבד לטקסטים הם אולי שונים, אבל הכישרון נשאר. זה לא אומר שלדור שגדל על "יש לי סיכוי" ו"מתי נתנשק" בהכרח קל עם השינוי, אבל כל עוד בנאי ממשיך להוציא אלבומים מצוינים, באמת שקשה לעמוד בפניו. כך, למרות שנדמה ש"החליף" קהלים, הוא למעשה צבר חדשים. וכרגע נראה שבאלבומו החדש, "יפה כלבנה", גם אם לא יחזרו אליו מעריצים ישנים, הוא בודאי לא יאבד קיימים.» אביתר בנאי בהופעה - לכל הפרטים

» צפו: קליפ חדש לאביתר בנאי» שיר טיול: מסע בין אלבומיו של אביתר בנאי

מתוך 22 שירים שביצע אמש בהופעתו באמפי שוני, רק ארבעה היו מתוך שלושת אלבומיו הראשונים (ואף לא אחד מהם מ"שיר טיול"). אמנים רבים מתכחשים לחומרים המוקדמים שלהם, ובדרך כלל זה מובן, אבל המקרה של בנאי שונה. יש אמנים שהיו מוכרים קרובי משפחה מדרגה ראשונה כדי ליצור חומרים שבנאי כבר לא מוצא בהם צורך. בהדרן הראשון הוא ניגן את הקטע "שלוש תנועות" מהאלבום החדש. לחן יפהפה ללא מילים. כשהציג אותו, אמר שהוא מזכיר לו את "תיאטרון רוסי". ואולי כאן, בהגשה הספק מתנצלת הזו (הרי ברור שאת הפייבוריט הזה הוא לא ינגן), טמון כל השינוי. האחד הוא טקסט מקורי ואותנטי שנכתב על ידיו, אדם צעיר וחילוני, והשני הוא ניגון תפילה על פי לחניהם של הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש והאדמו"ר הזקן. היופי הוא כמובן ששניהם קטעים מצוינים, לכאורה לא קשורים, אבל בעולם הפנימי של בנאי הם מנגנים על אותו סולם.

אם להודות על האמת, למרות הפתיחה הסמי-ממורמרת של הטקסט הזה, נדמה שהיחידים שעוד אכפת להם מאובדן המשקל של האלבומים הראשונים הם מבקרי מוזיקה תל אביביים. ותל אביב, על פי בנאי, זו עיר של בדידות וגעגוע. על כל פנים נדמה שאת הקהל הרחב, ה"לא תל אביבי", זה כבר לא ממש מעניין. קהל רב ואוהב מילא את אמפי שוני, ועבורו "עד מחר" משמעותי לא פחות מ"יש לי סיכוי" (שני השירים זכו להכי הרבה שירת ליווי מהקהל). 

לתל אביבים. אביתר בנאי (צילום: רז גלבמן)"לילה כיום יאיר" ו"יפה כלבנה" נתנו את עיקר הטון לערב, וכאמור, גם הם מכילים לא מעט שירים יפים. אבל למרות זאת משהו בהופעה לא לגמרי פרץ. האלמנטים הדומיננטיים שכובשים את האוזן בהאזנה לאלבומים של בנאי הם בדרך כלל הכתיבה, הלחנים וקולו הגבוה והצלול שעדיין לא נשחק. העיבודים, בדרך כלל, נשארו מאחור. לא שהם היו לא טובים, הם פשוט לא התבלטו לטובה. עיבודים פונקציונליים. בתרגום האלבומים להופעה חיה זו עלולה להיות נקודת תורפה. למרות הרכב נגנים מרשים, נדמה שחלק מהשירים, יפים ככל שהיו, פשוט לא הצליחו להמריא. האכזבה הגדולה ביותר היתה עם אחד השירים היפים ביותר שלו, "תחרות כלבים", שזכה לביצוע אנמי למדי. גם השיר איתו סיים את ההופעה, "שביר" מהאלבום החדש, הדגיש את הבעייתיות. שיר יפה, אבל לא כזה שמלהיב את הקהל, בטח כשזה צריך להתעורר ולהריע לקראת ההדרן. ההופעה התעוררה דווקא ברגעים הפחות צפויים. מיד אחרי "תחרות כלבים" הפתיעה הלהקה עם ביצוע פרוע ל"כלום לא עצוב" ש"הולחם" עם הריף מתוך "In Between Days" של הקיור. דווקא השחרור מכבלי העיבוד המקורי הוציא ביצוע מלא חיים שהדליק את ההופעה. גם השירים שנוגנו אחריו שמרו על אנרגיות גבוהות: דואט עם יהוא ירון (שליווה על הבס) בשיר "כשזה עמוק", "לילה כיום יאיר" ו"עד מחר". בהדרן בלטו לטובה גם העיבוד שלו ל"חתונה לבנה" של שלום חנוך, והשיר "יש שמיים מעלי", שכתב וביצע במקור יחד עם אביב גפן.

בסך הכל הסט היה מושקע, הלהקה היתה טובה, ובנאי עצמו היה מקסים ונתן ביצועים קוליים מרגשים. האם זו היתה הופעה שעמדה בציפיות מזמר אהוב כמו בנאי? לא בטוח, אבל אולי זה קשור באופי ההופעה: קהל גדול יחסית, מקום פתוח, מופע ישיבה. יתכן שאם ההופעה היתה מתקיימת במקום יותר אינטימי היא היתה משאירה רושם חזק יותר. אבל האפקט הרגשי הגדול ביותר במוזיקה של בנאי מונצח בחמשת האלבומים שהוציא, וכל עוד ממשיך להוציא אותם באיכות עקבית, יהיה זה קטנוני להתלונן. העובדה שהוא עדיין ממשיך ליצור עבורנו, אחרי 15 שנה ועם כל השינויים שעבר, נותנת לו נקודות פתיחה משמעותיות בכל מה שיעשה.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>