1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

אסף אבידן והמוג'וז: קודם נקח את היכל התרבות - אחר כך את העולם

בהופעה חגיגית שציינה אלבום זהב, אסף אבידן והמוג'וז חזרו הביתה אחרי סיבוב הופעות באירופה והזכירו לאלפי מעריציהם למה הם הייצוא המשובח ביותר של הרוק הישראלי בעשור האחרון

אחרי קצת יותר מעשרה שירים וקהל משולהב שגרם להיכל התרבות בת"א להראות כמו מועדון רוק, אסף אבידן אמר בחצי חיוך "בחדר האמנים כאן יש פסנתר ששווה מעל מאה אלף שקלים, אבל על הבמה יש לנו את הקלידים העלובים האלו. מסתבר שלמרות הכל אנחנו עדיין Jenny from the block". הקהל אמנם צחק ומחא כפיים, אבל הערת האגב של אבידן תיארה היטב את הדיסוננס שהורגש אתמול בהופעתו הראשונה בהיכל. אבידן, שחגג השבוע את יום הולדתו ה-30 ואלבום זהב לדיסק השלישי שלו, הוא אחד האמנים הישראליים המצליחים ביותר בארץ ובחו"ל (והיחיד שזכה לחוזה תקדימי עם ענקית המוזיקה סוני-קולומביה). למרות ההצלחה המטאורית, בהופעות של אבידן והמוג'וס יש ניסיון תמידי לשמור על אינטימיות ובעיקר על אותנטיות ולא לאבד את המגע הבלתי אמצעי עם הקהל. מבחינה זו לא משנה אם החבורה מופיעה בבארבי או בהיכל התרבות - המתופף יוני שלג תמיד יהיה חצי עירום, אבידן ישתה אלכוהול (או יתלונן על כך שאסור לשתות בירה בגלל פסח ולכן הוא צריך להסתפק בוויסקי), הקהל כולו יעמוד על הרגליים כמעט מהשיר הראשון והשירים ישמעו כאילו הם יוצאים מהמקומות הכי רגשיים, אפלים ועמוקים שקול אנושי יכול לצאת מתוכם.

אסף אבידן והמוג'וז. "זה הזוי לגמרי הדבר הזה" (צילום: תניא פלשקס)

כיאה להופעה בהיכל התרבות, תמר אייזנמן המצוינת עלתה לחמם את המוג'וז בדיוק בתשע, וההופעה עצמה החלה בתשע וחצי (והסתיימה בדיוק שעתיים לאחר מכן, בשעה שבה הופעות בבארבי מתחילות בדרך כלל). לזכותו של אבידן ייאמר שהקהל שלו לא צריך חימום. הוא מגיע חם מהבית. אחרי ביצוע מעולה עם גיטרה ומפוחית ל-Maybe you are, ושני שירים נוספים עם הדס קליינמן, חברי המוג'וז (שלג המתופף, רן ניר בבס ורועי פלד בגיטרה) עלו לבמה ונתנו את האות להסתערות כוללת של הקהל. מי שחשב שמופע רוק של אבידן יצליח לעבור בישיבה הופתע לגלות שעשרות צעירים התעלמו באלגנטיות מהסדרנים והקיפו את הבמה מכל עבר. מאותו רגע היכל התרבות נראה כמו חיזיון סוריאליסטי – עשן, רוק, תאורה, קהל שיודע את כל המילים וכסאות מרופדים ומהודרים שלא ממש ברור מי טרח לשים אותם שם ולמה לעזאזל הם משמשים. הסאונד המשובח של ההיכל תרם לתחושה שלא מדובר בסתם עוד הופעה של אמן שנמצא בשיאו, אלא בחוויה מוזיקלית חד פעמית.

חיזיון סוריאליסטי בהיכל התרבות. אבידן והמוג'וז (צילום: תניא פלשקס)

אבידן, בהתאם, לא הסתיר את התרגשותו וטרח להגיד ש"זה הזוי לגמרי כל הדבר הזה". למרות ההתרגשות, הוא והמוג'וז הצליחו לייצר שעתיים מענגות ומרתקות של מוזיקה באנגלית, וזה ממש לא דבר מובן מאליו. לפני ארבע שנים, כשאבידן העלה למייספייס שלו את השיר הראשון שלו, אף ירושלמי שראה אותו במועדונים קטנים לא חשב שדווקא הוא יהיה המוזיקאי הישראלי שישבור את מחסום השפה וייצא לקריירה בינלאומית מבטיחה. אתמול בהופעה, בהפסקה בין סיבוב הופעות מוצלח באירופה (והופעה בקרנגי הול הניו יורקי) לבין הופעות בסין בפסטיבלי רוק בינלאומיים בקיץ, אבידן והמוג'וז סגרו מעגל וסיפקו לקהל הביתי שלהם את כל החום והאהבה שהם יודעים לתת, עם ביצועים לעשרים שירים ובהם Weak, Little Stallion, A Ghost Before the Wall .

מי שלא אוהב את אבידן נוהג ללעוג לספק-שירה-ספק-צרחות שלו ולמניירות שהוא אוהב להפגין על הבמה, כמו למשל ההתעקשות לדבר על סקס כמעט בכל הזדמנות ולהזכיר ש"לא יוצא לי להיות הרבה עם בתולות, ככל שאתה מתבגר זה נהיה פחות חוקי ויותר מסובך", אבל הקול והמניירות הם בדיוק מה שהופך את אבידן לאמן ייחודי ומעניין. נכון, בתוך שעתיים של הופעה היו גם נפילות מתח וביצועים חלשים יותר , ולפעמים השירים דומים יותר אחד לשני (והשיר החדש שהלהקה ביצעה נשמע דומה מדי לשאר השירים ולכן לא ממש הותיר חותם) - אבל החוויה הכוללת פיצתה על כך.

אחרי ביצועים נהדרים למרבית הלהיטים משלושת האלבומים של אבידן והמוגו'ז, תמר אייזנמן הפתיעה וחזרה לבמה, וביחד סיפקו ששת המוזיקאים  בלגן רוקיסטי מרשים של כעשר דקות, שכלל סולו תופים של שלג ו"קרב גיטרות" מאולתר בין אייזנמן לפלד. הקהל לא נתן לחבורה לרדת ואבידן חזר להדרן עם ביצוע מרגש ל-The Devil and Me. בשיר האחרון הוא הגדיל לעשות והתעקש לרדת מהבמה אל הקהל ולחבק אותו, הכי קרוב שאפשר.

רוצה להרגיש את הקהל הכי קרוב שאפשר. אסף אבידן (צילום: תניא פלשקס)בסופו של דבר, ההופעה אמש סיפקה הזדמנות נדירה לראות הרכב בשיא כוחו. רגע לפני שאבידן והמוג'וז הופכים להרכב אצטדיונים בינלאומי, וארבע שנים אחרי שהם חרשו מועדונים שכוחי אל (אבל מלאים באהבה), ההופעה בהיכל היתה מפגן כוח נהדר ומרגש של מוסיקה מצוינת. ארבע שנים מהיום, כשהיא תהפך לזיכרון רחוק, האלפים שהיו בה ישמחו לספר שהם ראו את הייצוא הכי מוצלח של הרוק הישראלי בעשור האחרון במקום הכי קרוב - בבית.     

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>