1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

הופעה של שבן בבית פרטי: נדיר וחד פעמי

בית של זרים, סלון 60 מטר, פסנתר במרכז ושלומי שבן. אם כל הופעה שלו מצויינת, בין חברים, על אחת כמה וכמה

באופן אישי אף פעם לא הרגשתי נוח במסיבות בית זרות. אם זה לא הבית שלי, החברים שלי, המוזיקה שלי או הבירה שלי אני נוטה לחוש מבוכה. לכן כשהוזמנתי לצפות בהופעה של שלומי שבן בדירה בורגנית במרכז תל אביב בה גר זוג שלא הכרתי + 2 + מרפסת ענקית, נכנסתי לטריטוריה לא לי, תרתי משמע. מסקנתי בסוף הערב היא אופטימית, אין מתאים משבן כדי להסיר מחסומים דמיוניים בין הבמה לקהל ובמקרה שלי בין אירוע חברתי סגור לאורח מזדמן.

» חושבים ששלומי שבן מתמסחר? זה בגללכם

חבר טוב אמר כבר לפני שנה שהטרנד הבא בעיר יהיה הופעות ומסיבות ביתיות. הוא אפילו ניסה להפיק אירועים כאלו באופן עצמאי. חברים רבים נתנו יד אך הזיעה הייתה רבה, הרווח היה מועט והמיזם בכללותו לא יצא לפועל. אירוני וקצת עצוב להגיע למסקנה שהופעה מסוג זה התאפשרה ביוזמתה של חברה מסחרית, ועוד חברה שכבר שנים טוענת לבעלות על המושג חברים.

"בירה מכבי הום טור", הינו סיבוב הופעות שכשמו כן הוא - מתקיים בבתים פרטיים של אנשים. על מנת לזכות  בהופעה הפרטית היה על המתמודדים להשתתף בתחרות צילומים אינטרנטית. מבט על הצילום שזיכה את הזוג בהופעה העלה חשד שאולי יותר משהצילום היה יצירתי, הסלון היה בגודל 60 מטר. למרות זאת החלטתי להשקיט את חשדותיי, אחרי הכול חלל מרווח ואירוח ביתי הן תכונות לוקיישן שבדרך כלל אין טעם להתלונן עליהן.

ההופעה התחילה בשעה מוקדמת ודי בזמן, אירוע נדיר כשמדובר בהופעות ישראליות. אפשר לומר שבעלי הבית האמיתיים של האירוע, החסות המסחרית, לא השאירו הרבה מקום לטעויות. ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו היו מתפרצים שכנים זועמים, או הייתה מגיעה משטרה - סיטואציות שאף מסיבה ביתית לא שלמה בלעדיהן. אך הכול בסופו של דבר הלך חלק. אפילו הפסנתר המאסיבי שהוכנס במיוחד לדירה מצא את מקומו הטבעי בחדר ושלומי שבן, אחד היוצרים המעניינים בדורנו ואישיות חיננית וכריזמטית, מצא את מקומו הטבעי מאחוריו.

שלומי שבן הוא כותב מרתק. מצד אחד הוא נכנס בטבעיות לחיקו החמים של הקונצנזוס בזכות כישרון רב בכתיבת שירים קלילים כמו "אריק" או "מוכן לאהבה". מצד שני הוא יודע לכתוב שירים שעוקצים בארסיות את אותו קונצנזוס בדיוק. כך שיר כמו "דניאלה" זכה לתשואות רמות מקהל שהכיל ככל הנראה לא מעט דניאלות. בשיר "אני שוקעת... תפוס אותי" אף הזמין את הקהל לשיר איתו. מה שמעל פני השטח היווה רגע שיא חמים של הזדהות ושירה בציבור יכול היה להיתפס מתחת לפני השטח כבדיחה צינית של כותב אינטליגנטי במיוחד.

  אין מתאים ממנו כדי להסיר מחסומים דמיוניים. שבן (צילום: מאי קסטלנובו)

אך לא מוזיקאי כשבן יגרום לקהל שלו להרגיש לא בנוח, במיוחד כשאותו קהל מונה כחמישים איש ויושב מרחק מטר וחצי מולו. ההומור והצניעות בהגשה שלו, לצד יכולת נגינה שניתן בקלות לכנות כלהטוטנות, הזכירו שמעבר להיותו כותב מרתק מדובר גם בפרפורמר בחסד. כאן טמונה ההברקה האמיתית בשיבוצו של שבן בסיבוב הופעות מסוג זה. יצא לי בעבר ואני מקווה שיצא גם בעתיד להיתקל בשבן המוזיקאי והפרפורמר, אך אם כל הופעה היא אירוע נדיר וחד פעמי אז על אחת כמה וכמה הופעה פרטית עם קהל כה מועט בלוקיישן כה אקראי.

יש רק לקוות שהזוג המארח וחבריהם העריכו את הרגע. בשבילי זאת הייתה הופעה מצוינת של שלומי שבן, בשבילם זאת הייתה הופעה מצוינת של שלומי שבן בבית שלהם. לכאורה ההופעה הייתה חינם להם ולחבריהם אך המחיר הוא סימבולי, קירות ביתם הפכו לשעה קלה לשלטי חוצות מסחריים. שלומי שבן, מוזיקאי שמתחילת דרכו זיגזג בהצלחה בין איכות למסחריות, טשטש כנראה גם את המחסום הזה. עכשיו אני בביתי הצנוע בפלורנטין, מלא השראה מהשעה המוזיקלית המרתקת אליה נחשפתי, רק חושב לעצמי איפה לעזאזל, בדירה בה גרים שלושה שותפים בשלושה חדרים, אוכל להכניס פסנתר.   

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>