1. מוזיקה
  2. ביקורות הופעות

רוקפור חוזרים לשבלול: "היה היה פעם מלך אחד"

רוקפור חזרו אמש לאלבום מ-96', וביצעו במופע מחווה את השירים הגדולים של שבלול. למרות השינויים בהרכב המקורי ולמרות הסכנה בערב דביק ונוסטלגי, הם הצליחו לתת שלום אחרון ומכובד למלך הרוק הארצישראלי

מופעי ואלבומי מחווה לאמנים שהלכו לעולמם מלווים בדרך כלל בטעם מר. הרי מה הטעם להפגין אהבה לזמר מסוים דווקא ברגע בו הוא איננו נוכח כדי ליהנות ממנה? האלבום "בחזרה לשבלול" (1996) של רוקפור חריג בתחומו, היות והוא נוצר לפני 18 שנה, בימים שיוצרי האלבום המקורי, "שבלול" (1970), עדיין פעלו והקליטו. רוקפור נמנעו מפולחן אישיות והקליטו את המחווה אך ורק מתוך אהבה לשירים ולרקע המוזיקלי שלהם, ראשית ימי הרוק הישראלי. העדר הסנטימנטים שבנסיבות הקלטתו אפשר להם כמה פריבילגיות: לעשות בעיבודים כרצונם; לזנוח את השירים בהמשך הדרך ולהתרכז בקריירה ארוכה משלהם; ולבסוף, הסיבה שלשמה התכנסנו: להעלות את המופע היום, בנסיבות מצערות, מבלי להיתפס באופורטוניזם נוסטלגי.

» רוקפור בהופעה - כל הפרטים» "חייבים לחלוק כבוד לאריק איינשטיין"» שלל הפנים של אריק איינשטיין

אל מול בארבי מלא (המופע היה סולד אאוט) ביצעו אמש רוקפור במלואו את האלבום, שנוצר כמחווה לאלבומים "שבלול", "פוזי" ו"פלסטלינה". ההופעה, לעומת זאת, היתה במובנים רבים דווקא מחווה לאלבום "בחזרה לשבלול". גם בגלל שההרכב השתנה מאז (הסולן אלי לולאי עזב, הקלידן יקי גני הצטרף, והמתופף איסר טננבאום לא השתתף בהקלטות האלבום אך נוכחותו בהופעה בלטה לטובה), וגם בגלל שהאלבום נוצר מתוך ניסיון להטעין את השירים המקוריים בפרשנות "רוקפורית" פסיכדלית, וזו, מטבעה, באה לידי ביטוי הרבה יותר טוב בהופעה. 

האורחים המקוריים מ"בחזרה לשבלול", קרני פוסטל, ג'נגו וירמי קפלן, לא לקחו חלק בערב, אך חסרונם לא ממש הורגש. גם אם קולו של ברוך בן יצחק כסולן, לא מתבלט באיכויותיו, השחקנית המרכזית של הערב (ובכל הופעה של רוקפור) היתה הסינרגיה המוזיקלית המושלמת בין חברי הלהקה, ובמיוחד בין בן יצחק, טננבאום ומרק לזר. מי שכן קפצו להתארח היו חנן בן סימון ("למה לי לקחת ללב") והצמד לולה מארש ("מה איתי"), אבל הם התקשו להיכנס לנעליים הגדולות, הן של מבצעי השירים המקוריים, והן של מחדשיהם.

בפרשנות רוקפורית, "אבשלום":

השאלה את מי הגיע הקהל לראות, את "שבלול" או את רוקפור, קיבלה תשובה מפתיעה ומחממת לב, כשבהדרן, הספוט היחידי בו שילבה הלהקה שירים מקוריים, הוכיח הקהל התמצאות מרשימה במילות השירים "מכונות הזמן", ו"חור בלבנה". מלבד מפגן האהבה הגדול מהקהל, ההדרן סימל גם שחרור מסוים על הבמה, כאשר זנחה הלהקה את יראת הכבוד שליוותה את סט המחווה והתמסרה לביצוע השירים אותם היא יודעת לבצע הכי טוב. שירים שהפכו לקלאסיקות בפני עצמם (מי מרים את "בחזרה לאיש שראה הכל"?).

מעניין היה לשים לב שלמרות שנסיבות הערב היו ברורות לכל, נמנעה הלהקה מלהזכיר על הבמה את השם המפורש. בכך נחסכה מהקהל אווירת טקס אזכרה דביק, שהיתה עושה עוול לאיש שלכבודו התכנסו כאלף איש אתמול (גם רוקפור העידו על עצמם שהם מרגישים כקהל). רמז יחיד לכך ניתן בסוף הסט כאשר בן יצחק הציג את השיר האחרון ואמר שהמילים בו קיבלו משמעות עצובה:

"היה היה היה היה פעם מלך אחד היה היה

היה היה רחוק למעלה בכה אלוהים היה היה

היה היה היה היה ויהיה הוא לעולם היה היה"

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>