1. מוזיקה
  2. און סטייג'

און סטייג' רועי ריק גילה את הקסם בטוסקנה

רדיוהד גרמו לו לאבד את האומץ לנגן, הוא חלם להיות במאי קולנוע בכלל ולחודש אחד הוא היה השיחה החמה של כפר נידח באיטליה - סולן הקולקטיב משחרר אלבום חדש ולא שגרתי

המוזיקאי רועי ריק
עושה כבוד לאיטלקים. רועי ריק צילום: גאיה סעדון

אלבומי מחווה הם לא דבר נדיר במחוזותינו אם להודות על האמת. בשנים האחרונות נוצרו לא מעט כאלה, בדרך לאמנים גדולים ומוכרים. רועי ריק (סולן הקולקטיב בין השאר) בחר להתמקד ביצירה של אמן שכנראה לא היינו זוכים לשמוע עליו לולא האלבום החדש - פבריציו דה-אנדרה. אין מה לעשות, יוצרים איטלקים הם לא ממש מוצר צריכה מבוקש בארץ, אבל למזלם של המאזינים האלבום החדש של ריק מספק הצצה מרתקת לאמן מרתק. ב-24 ביוני הוא ישיק את האלבום החדש בבארבי, הזדמנות מצוינת בשבילנו לתפוס אותו לכמה שאלות בוערות.

» רועי ריק - לוח הופעות
» און סטייג' - לכל הכתבות
» הפט שופ בויז סיפקו רייב מפוספס
» הופעות חו"ל שוות בדרך אלינו
» מדור מוזיקה עכבר העיר

ספר על התהליך של יצירת האלבום החדש?
"כשמו כן הוא, 'בדרכו שאין ישר בה' נעשה בדרך הכי עקומה שיכולתי (וזה מאדם שכבר עשה דברים עקומים בחייו) אבל מצד שני בדרך הכי מקסימה (וזה מאדם שמקווה שעשה דברים מקסימים עד כה). שני אנשים היו הלב והנשמה האמיתיים של הפרויקט - אלה אילון,  שתרגמה יחד איתי את השירים, ויוסי מזרחי יקירי וחברי לשעבר בקולקטיב, שהפיק את האלבום. במשך חמש שנים עבדנו על הפרויקט, תירגמנו, שינינו וחוזר חלילה, ובשנה האחרונה נעתי ונדתי בין כל מיני חללי הקלטות מאולתרים ביפו והסביבה, ובעזרת הרבה חברים נהדרים שכל אחד מהם תרם מעט מכשרונו הרב, הצלחנו לגלגל את כדור השלג לכדי אלבום".

מי היה פבריציו דה-אנדרה?
"לישראלי חובב המוזיקה השם פחות מוכר, אבל באיטליה הוא אייקון תרבותי מן המעלה הראשונה. הוא היה זמר וכותב שנפטר ב-1999, אחרי 60 שנה של יצירה ענפה ועשרות שירים משובחים. היה לו הכל - את הלוק והכריזמה של אריק איינשטיין, טקסטים מפולפלים כמו של מאיר אריאל, והצלחה כמו של שלמה ארצי. באיטליה, דה אנדרה למוזיקה הוא מה שפליני לקולנוע, עם שירים על דמויות שוליים בחברה האיטלקית, ביקורת אנרכיסטית על הממסד ועל הכנסיה, וכמובן על אהבה בשלל תצורותיה המרירות".

המוזיקאי רועי ריק יושב על ספה
אלבום שנעשה בצורה עקומה. רועי ריק צילום: יח"צ

איך נחשפת אליו ומה משך אותך בכתיבה שלו?
"כשהשתחררתי לפני עשור נסעתי לטוסקנה לעבוד ביקבים (לא היתה לי משיכה ליין בהכרח, או איזה שהוא קצה של כשרון חקלאי - זה סתם היה רעיון). היקב שאליו התגלגלתי היה בבעלות עורך דין מנאפולי שהחליט לחתוך ולהקים יקב. הוא היה חובב מוזיקה גדול, החלפנו הרבה רשמים והרבה ערבים מקסימים עם יין וכוכבים ללא הגבלה, ונהיינו חברים קרובים. הוא זה שהשמיע לי את דה-אנדרה ומאוד הוקסמתי. שנתיים לאחר מכן כבר גרתי עם הקולקטיב בלונדון וניסיתי להתגבר על לב סדוק, כשחבריי להרכב דחפו אותי להתחיל עם ברמנית איטלקיה במקום בו נהגנו להופיע. האנגלית שלה הייתה קלוקלת וכך גם האיטלקית שלי, אז מהר מאוד נושא השיחה המשותף היה אהבה לדה-אנדרה, אותו היא העריצה. בסוף לא קרה בינינו כלום, אבל התאהבתי בדה-אנדרה. כשחזרתי לארץ נרשמתי ללימודי היסטוריה באוניברסיטה ושם הכרתי את אלה אילון, דוקטורנטית להיסטוריה. השמעתי לה אותו, היא נשבתה מיד, ולאט לאט התחלנו להתפלפל על לתרגם את דה-אנדרה. עד אז לא באמת הבנתי כמה הטקסטים שלו יחודיים - פשוט כל כך אהבתי את המוזיקה עצמה, שהרגשתי שבעומק הווייתה היא נכונה לי בכל שפה שהיא. מכאן לשם, חמש שנים עברו, ועשרה מהשירים שתרגמנו באמת הוקלטו לכדי אלבום. מאוד מרגש".

מה המופע הכי טוב שראית בחיים?
"מתלבט בין פורטיסהד בפסטיבל גלסטונברי ב-2013 לבין קייטאנו ולוזו וג'ילברטו ג'יל בהאמרסמית' אפולו ב-2015 (כולל מפגש בבקסטייג'). מקום שלישי זה או רדיוהד בסינרמה ב-1999 (אני פשוט כל כך התרגשתי שאני לא באמת זוכר) או ניל יאנג באפולו בלונדון".

עם איזה יוצר/ת היית רוצה לשבת על קפה/בירה?
"הבמאי המקסיקני אלחנדרו גונזאלס אינאריטו".

חושף אמן לא מוכר. רועי ריק עם "אהבה הולכת ובאה":

שיר שאתה מתבאס שלא כתבת בעצמך?
"שיר שלא כתבתי זאת שאלה שקשה לענות עליה, לכן אבחר שלא לענות ובמקום זה אבחר שיר שאני מתבאס שלא תרגמתי בעצמי והוא 'אושר' (מוכר אולי לחלק בתור 'העצב אין לו סוף') שתרגם אהוד מנור וביצעו החבר'ה של ארץ טרופית יפה בראשות מתי כספי".

למי אתה מרים בסצנה המקומית?
"תומר ישעיהו, בכל המובנים כולם. עד לפני חצי שנה לא הכרנו בכלל, ושמעתי במקרה שיר שלו ברדיו ('שבועיים' שהלוואי וגם הייתי כותב אותו) והתאהבתי. אז הלכתי להופעה שלו והצגתי את עצמי, הוא במקרה גם שמע את הסינגל הראשון של פרויקט פבריציו ואהב, והציע לי חברות על המקום. בכל מקרה, הוא כובש וכותב שירים נפלא והוא מנגן מתוך ולתוך הנשמה".

מה האלבום ששינה לך את החיים?
"תשובה בנאלית במקצת בימים אלה עבור חלק, אבל זה באמת שינה לי את החיים - 'O.K Cumputer' של רדיוהד. הייתי נער בחטיבת ביניים שברגע שהוא גילה את רדיוהד השתנה לו כל מה שהוא מרגיש וחושב ושומע. כל כך גדול זה היה, שעשור אחר כך עדיין לא היה לי את האומץ לנסות ללמוד לנגן על משהו, למרות שרציתי בכל מאודי. סביב האלבום הזה היה גם המקור לחיבור מקרי וגורלי שלי עם עידן רבינוביץ', שותפי לייסוד הקולקטיב. אני קצת נרתע מהמפגש המחודש איתם בקיץ הקרוב (לא כולל מלחמה), אבל מאמין שיהיה בסדר. בכל מקרה, בנאלי, כאמור".

המוזיקאי רועי ריק
מקריא שירה לחיזוק המורל. רועי ריק צילום: גאיה סעדון

טקסים שאתה עושה לפני הופעה?
"אני בדרך כלל עושה שנ"צ שאף פעם לא קורה כי לא הספקתי להספיק את כל מעט המשימות שהיו לי. אחר כך חימום קולי קל. יש לי שרשרת מפוחית קטנה שקיבלתי במיסיסיפי (אחרי שנחה לילה שלם על קברו של נגן המפוחית האגדי סוני בוי וויליאמסון) ואם אני לא מוצא אותה אני בפאניקה כי ידוע שתהיה הופעה רעה. ממש לפני ההופעה נהוג בקולקטיב לעשות חימום מתיחות רציני, ואם מדובר בהופעה גדולה ממש אני גם מקריא קטע שירה כזה או אחר לחיזוק המורל האסתטי".

מה אתה אוכל אחרי הופעה?
"בדרך כלל אני נמנע מלאכול לפני הופעות, אז בתום ההופעה אני רעב ומסתפק במה שנקרה בדרכי. עם זאת, תומר ישעיהו כפרה עליו מנסה להטמיע בי את חשיבות אי האכילה בלילה מאוחר. אני עוד שוקל".

לא יכול לחיות בלי?
"אין לי נפש התמכרותית באמת. הדבר הכי קרוב לזה הוא חומוס, שאם הוא נמצא בקרבתי אני לא עומד בפיתוי (שוב, בנאלי)".

מה הפאדיחה הכי גדולה שקרתה לך?
"הן כל כך רבות והרשימה רק מתארכת. ניקח אחת איטלקית, לצרכי קידום - לפני כמה שנים נסעתי לבקר ביקב באיטליה תוך כדי שהקולקטיב היו בהופעות. זה היה אחרי לילה ללא שינה של טיסות ונסיעות והתיישבתי ברכבת מרומא לטוסקנה, מסוג הרכבות שהאיטלקים שומרים מהסבנטיז כי יש להם סנטימנט לסטייל, אבל פחות חושבים על כך שאין בה מיזוג. זה היה באוגוסט, חום אימה, וצפוף. שמתי שאפל באייפוד והתחלתי לנמנם. פתאום התעוררתי, באוזניות 'בדד' של זהר ארגוב (נשבע בכל היקר לי!), אין אף אחד ברכבת, והיא לא נוסעת אלא נמצאת באיזה האנגר רכבות כשאני נעול בתוכה. אחרי שעה של זעקות עזרה, פועל על מסילת הרכבת קלט אותי. מסתבר שנרדמתי איתה והמשכתי כמה שעות מעבר למצופה. משם לשם חילצו אותי, וביליתי כמה שעות בתחנת רכבת נידחת בתור שיחת החודש של הכפר, עד שאחד העובדים החמודים הסיע אותי למחוז חפצי כי אחותו גרה לא רחוק משם".

כשהיית קטן חלמת להיות?
"אסטרונאוט או במאי קולנוע".

חולם באיטלקית. רועי ריק עם "בלדה על אהבה עיוורת או על היהירות":

מה העבודה הכי הזויה שהייתה לך?
"גם כאן היו לי לא מעט - כשלתי בכל תפקיד אפשרי בתעשיית היין, הייתי שוליית נגר, עבדתי בתרמית ביטוח בלונדון, ואפילו הייתי קצין במודיעין שזה לא פחות הזוי. אבל הכי הזויה ומלמדת - הייתי עוזר מחקר של פרופסור יקותיאל גרשוני, היסטוריון מומחה להיסטוריה של אפריקה, שבהיותו בצבא איבד את שתי ידיו וכמעט לחלוטין את ראייתו ושמיעתו בפיצוץ מוקש (והיה גם אלוף פראלימפי). וגם, כשגרתי בארקנסו עבדתי אצל מישהו שניסה לבנות את פעמון הרוח הגדול ביותר בעולם ולהיכנס לשיאי גינס".

להכנס לפלייליסט - חשוב או אפשר להצליח בלי?
"טוב, קודם כל ישנה שאלה מהי הצלחה ולמה אתה צריך אותה, אבל אפטר מהטרחנות ולצורך התשובה אשיב שחשוב מאוד שכולנו בתעשיית המוזיקה נעשה את שביכולתנו לכך שיהיה אפשר להצליח בלי, כי בשלב מסוים הקונספט של פלייליסט הופך להיות משהו שמזין את החצי של התעשייה ולא את זה של המוזיקה. אני לא נגד זה לחלוטין, אני כן לחלוטין נגד זה בכל הנוגע לעניינים סביב 88FM, ומקווה שישכילו לא להרוס את המפלט עבור אוהבי מוזיקה רבים.

גילטי פלז'ר שלא הרבה יודעים עליו?
"קראתי הרבה מאוד כתבים של משה שרת, ואני ממליץ לכולם לעשות כמוני".

איפה אנחנו פוגשים אותך שנה מהיום (בשאיפה)?
"שאלה טובה. הייתי שמח שתוך שנה מהיום אנחנו נפגש אחרי שהצלחתי לפתוח צוהר למוזיקה המופלאה של דה-אנדרה לכמה וכמה חובבי מוזיקה כאן בארץ. אם הכל יילך לפי התוכנית (טפו טפו טפו) אנחנו כבר נהיה גם אחרי אלבום חדש ומאוד מאוד מאוד מיוחד של הקולקטיב. יש לי עוד כמה פרויקטים בשרוול (עבור אחד מהם הלכתי לישון במערות בפטרה עם בדואים) ואני מקווה שהם ייצאו לפועל. וגם ללמוד ערבית או פורטוגזית. כן".

רועי ריק ישיק את האלבום החדש ב-24 ביוני בבארבי, תל אביב

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>