1. מוזיקה
  2. כתבות

אסף אמדורסקי: "כשבראש המדינה עומדים אנשי נגד, קשה לייצר קלאסיקה עתידית"

גם אחרי 26 שנות קריירה מצליחה הוא עדיין מרגיש "הבן של". לקראת מופע מיוחד שחוזר אל התקליטים הישנים שלו, הוא מדבר על הבעיות בחיי הלילה בתל אביב, השיא התרבותי של ישראל בעולם, ההחלטה שלא לצרוך מוצרים מהחי וגם על שרת התרבות

אסף אמדורסקי
"השנה התהפך המאזן - אני חי יותר שנים בלעדי אבא מאשר איתו". אסף אמדורסקי צילום: תומר אפלבאום

לאורך כל הקריירה של אסף אמדורסקי תמיד עמד לצדו עוד מישהו על הבמה, שליווה אותו גם באולפן ההקלטות ובחיים האישיים. גם בפגישה אתו בבית קפה תל אביבי, הנוכחות הזאת קיימת לידו, מדריכה אותו וצצה מחדש כל מספר שאלות, כדוגמה או געגוע, והוא כמעט נאחז בכל פירור הדרכה וזיכרון. "השנה התהפך המאזן - אני חי יותר שנים בלעדיו מאשר איתו", מבהיר אמדורסקי שהיחסים עם אביו המנוח בני אמדורסקי עדיין מתנהלים. "אני לא יודע אם הייתי בוחר במקצוע אחר בלעדיו. בחרתי במקצוע שבו הוא מתקיים בהרבה מאוד פינות, ובכלל בחיים שלי. כשאני אבא, אז יש לי מקום להשוות, כי הוא היה אבא מורכב מאוד, אבא לא כל כך טוב לבתו הבכורה, והוא רדף אחריה שנים כדי לתקן. אני זכיתי לאבא מתוקן, משקיען ואכפתי. הוא גם היה גרוש, אז בכל העניין של להתנהל עם אקסיות הוא גם עזר לי".

» אסף אמדורסקי - לוח הופעות
» הופעות לילה לבן 2017
» נגה ארז לא מפחדת מביקורת
» רועי ריק גילה את הקסם בטוסקנה
» מדור מוזיקה עכבר העיר

אבא השפיע עליך במוזיקה, בהפקה ובחיים האישיים, אבל גם באהבה ללילה, כבליין לא קטן.
"הוא לא היה בליין, כי הפירוש של המילה הוא לא חיובי. המילה הזאת מגיעה מהמילה בלאי, לבלות את הזמן זה להשחית אותו, וחיי הלילה יכולים להיות מאירים ומלאי מוזיקה, חברה ולמידה ורחוקים מהשחתה. בשבילי הם חיים של ממש, כמו ביום. אני חי את שניהם". 

ומה אתה אומר על חיי הלילה של תל אביב?
"הם עשו קפיצה משמעותית ב-20 השנים האחרונות, בין הפרובינציאליות של תל אביב בתחילת שנות ה-90 - החל ממסיבות קצף וניסיונות מגוחכים לעשות קיץ של אהבה - למקצועיות אדירה בכל התחומים של סאונד, מוזיקה ותמורה שאנשי הלילה מקבלים. מה שקורה פה זה דברים שיכולנו רק לחלום עליהם. שלושה רזידנטים ישראלים בברגהיין, די.ג'ייז ישראלים שכבשו את העולם, מזיזים מצעדים ופסטיבלים מהמועדונים הגדולים מניו יורק ומוסקבה ועד קראקוב - בכל מקום יש שמות ישראלים של מוזיקה אלקטרונית וזה נפלא".

בכל זאת, מה חסר לך בלילה?
"אני מצר על שני דברים בחיי הלילה - חיסרון גדול של נוכחות נשית על העמדות ובעמדות הניהול, ושבהרבה מקומות נשים לא יכולות להרגיש בטוח לחלוטין. זה לא שבאור יום הן מרגישות בטוח, אבל בלילה מדובר בחברה מתקדמת וליברלית יותר אז יש ציפייה לסביבה יותר בטוחה מאשר באוטובוס מיוזע בצהריי היום".

אתה גם חלק מחיי הלילה מהצד השני, מעמדת הדי.ג'יי. ממה אתה יותר נהנה, לתקלט או לשיר?
"על העמדה יש משהו משחרר, אתה יכול להחליף את הרפרטואר בכל ערב. כזמר אין לי את הפריבילגיה הזאת, אם הייתי יותר חרוץ אולי יכולתי לעשות את זה".

אסף אמדורסקי
"לא תשמע אותי אומר שפעם היה יותר טוב מהיום". אסף אמדורסקי צילום: תומר אפלבאום

זה לא בדיוק געגוע, זה סתם נעים להיזכר

התירוץ לפגישתנו, אם בכלל צריך כזה לשיחה עם אחד הקולות הייחודיים (שמדבר מאוד בלחש) של המוזיקה הישראלית, הוא סדרת מופעים מיוחדת שבהם חוזר א"א אל התקליטים הגדולים שלו. כל הופעה בסדרה מחולקת לשני חלקים, כאשר בכל מופע שעומד בפני עצמו הוא מבצע אלבום שלם מתחילתו עד סופו. בהופעה הבאה (ה-22 ביוני בבארבי), השנייה בסדרה, הוא ינגן את "מנועים שקטים". הוא היה כאן בזמן שרוקסן היה ה-מקום בעיר והרוק הישראלי שלט בכל פלייליסט אפשרי, אבל מסרב בתוקף לנצל את סדרת המופעים הזאת להתרפקות על עבר "מושלם" שנעלם ולקח אתו את מעמד הרוק הישראלי כולו. "אני אף פעם לא ראיתי את עצמי כחלק מתנועת הרוק הישראלי, אז אני לא יכול לענות כנציג שלו", הוא מתנער מיד משיוך היסטורי. "הסדרה הזאת היא כשמה 'רטרוספקטיבה' - מבט מחודש בעבודות שלי. אחרי 26 שנים של דהירה וחפירה והתמקדות, ראוי לעשות קצת סקירה. וזה מה שזה, לא געגוע. לא תשמע אותי אומר שפעם היה יותר טוב מהיום".

ובכל זאת, אתה מביט אחורה. זה ניסיון להעריך את הדרך שעברת?
"אני לא מודד את הזמן שעבר, מבחינתי זה היה אתמול בבוקר האלבומים האלה. אני לא מרגיש שהשתניתי, חוץ מהתמונות שם אני יכול להגיד 'בואנה התבגרת'. מבחינה מוזיקלית אני מרגיש שאני מונח באותו המקום. גם באלבום הראשון שלי היו סימפולים ושילובים של מוזיקה אלקטרונית".

אז אתה לא חושב שהמוזיקה שלך קיבלה תפנית שהגיעה לשיא ב"מנועים שקטים"?
"'מנועים שקטים' זה סתם אלבום שהצליח יותר מאחרים. אני חושב שכל האלבומים שלי הם טובים. לא משחצנות, אני פשוט יודע כמה השקעתי בהם, והם טובים כולם. הוא התפרסם יותר מאחרים, כנראה בגלל שהוא צץ בנקודה מיוחדת בזמן, אבל כמוזיקאי אני לא חושב שהיה בו משהו מיוחד. כולם היו מיוחדים ומרגשים".

אין פחד להתחיל לסכם את הקריירה?
"אני מוכן לנגן את התקליטים מפעם, כי אני יודע שבסוף הסדרה אני בא עם משהו מאוד מאוד חדש".

סתם אלבום שהצליח יותר מאחרים. "15 דקות" מתוך "מנועים שקטים":

ההתמקדות וההתעסקות באלבומים, בימי היוטיוב העליזים, לא נראית קצת מגוחכת?
"כמו שקולנוען עושה פיצ'ר ומשורר מוציא ספר שירה, אני עושה תקליטים. נכון שיש גם משוררי פייסבוק, אבל מאיזשהו מקום של הכרה, אמנים או זמרים, כולם רוצים לגעת בדבר הזה שנקרא אלבום שלם ומשמעותי. יצירה שיש לה ערך בפני עצמה. גם אבא שלי הוציא אלבומים, שעשו את הפעפוע שלהם בגלל שהם היו אלבומים שלמים".

זה כולל את צמד השופטים/חברים שלך מ"הכוכב הבא"?
"גם סטטיק ובן אל נורא רוצים להוציא אלבום כזה. לא הייתי ממהר לזלזל בכוח שלהם, בכוונות שלהם וביכולות שלהם לייצר אלבום מצוין".

ובכל זאת, אף אמן כבר לא רץ לעשות אלבום היום
"הערך הסחיר היום של מוזיקה מוקלטת באשר היא - ג'אז, מזרחי, אשכנזי, לא משנה, הוא דבר שכמעט נעלם כליל מהתרבות בעולם. גם בארץ כמובן. גם פה הערך הסחיר התאדה. מוזיקה תמיד הייתה קיימת בהיסטוריה האנושית, אבל הדבר הצרכני הזה של לאגד שירים למוצר אחד - אלבום - קצת עבר מהעולם. אנחנו עדיין נשארים עם מוזיקה מוקלטת, אבל בגלל שאין לזה ערך הדברים מופנים לכיוון של מוזיקה חיה, שזה המקור של כל הדבר הזה. אני גדלתי לתוך הדבר הרומנטי הזה של אולפן, אבל צריך להיות דינמי לשינויים האלה".

אתה לא חושב שגם הקהל וגם האמנים מפסידים מהשינויים האלה?
"אני לא בטוח, אני לא ממהר. צריך לבחון את זה כי אנחנו מתחילים דרך חדשה. עד לפני לא הרבה זמן שמעו פה קסטות. מצד אחד, אני לא יכול לחשוב על אלבום שיוקלט בימים האלה ויקבל תהודה כמו האלבום של 'החלונות הגבוהים', שדרך אגב אבי הפיק אותו. אלבום שהיום, 50 שנה אחרי, כל השירים שלו הוטמעו בכל שכבות האוכלוסייה. הקושי לייצר יצירה כזאת היום, הוא לא רק קושי טכנולוגי של 'לא קונים, כן קונים', אלא גם בגלל החברה שבה אנחנו חיים".

באיזה מובן?
"החברה שלנו היום היא הרבה יותר מפוצלת, מבחינה חברתית וכתוצאה מכך גם תרבותית. ב-67' יכולת להנחית אמירה וכולם היו מחויבים לקבל אותה. היום, בראש המדינה ובראש משרד התרבות, עומדים אנשים שאומרים 'אנחנו נגד'. הם נגד האקסיומות התרבותיות הבסיסיות ביותר  ואומרים 'קודם נעשה פירוד'. כתוצאה מהפירוד בין הרבדים החברתיים שלנו לא יכול להיווצר משהו הגמוני שמוסכם על כולם. היום לא יכולה להיות להקה שתהיה אהובה על כולם. לא יכול להיות עוד הגשש החיוור במצב החברתי הזה. אז ברזולוציה עוד יותר קטנה, גם אלבומים כבר לא עושים. אבל התרבות כולה עומדת לפני בעיה מאוד גדולה, כי במצב כל כך מפורד ומפוזר קשה לייצר קלאסיקה עתידית. קשה עד בלתי אפשרי. מצד שני, הדברים הכי גדולים בספרות נכתבו בחדר עם בן אדם אחד. לא הייתה הגמוניה, כסף או גוף תומך ועדיין יצירות נפלאות שאנחנו חיים לאורן כן נכתבו. ש"י עגנון לא עשה את מה שעשה כי זה היה משתלם מסחרית למישהו. אז אלבומים טובים יכולים להיעשות בתקופה הפחות מוארת שלנו, והדברים הטובים יזרחו ויפעפעו ליתר התרבות בזמן שלהם".

שרת התרבות טוענת שהיא בעד תרבות, אבל אחרת. היא שומעת ג'ו עמר, למשל
"היא לא שומעת כלום, היא רק בודקת כמה לייקים יש לה. אתה חושב שבן אדם כזה יש לו זמן לתרבות? לצרוך תרבות? בן אדם כזה יכול להבין אמנים? הפופוליזם והדורסנות שהשרה המכהנת נוקטת בהם, אין בהם צל של תרבות. זה לא קשור לתרבות, יהדות וערכים. זה נטו אופורטוניזם ותו לו".

לא "מדגדג" לך לעשות פרויקט פוליטי, "להרביץ" לפוליטיקאים בחזרה?
"בזמן שלוקח לי להשלים אלבום הם כבר לא יהיו שם. מעניין אותי יותר לתת דוגמה אישית, ואחד מהדברים הוא לא להיסחף לתוך שיח אלים אלא לנסות להעיר נקודות חיוביות בתרבות וביחס בין אדם וחברו. ויש המון נקודות כאלה בחברה הישראלית".

אסף אמדורסקי
"אני יודע שבסוף הסדרה אני בא עם משהו מאוד מאוד חדש". אסף אמדורסקי צילום: אוהד רומנו

על מוסר, מצפון וקיפוח גם

הניסיון המתסכל לתאם עם אמדורסקי את השיחה הזאת, שפך אור על הלו"ז העמוס של היוצר. מהופעה בבארבי היישר לתקלוט במועדון הרדיו, מיצירת פסקול לסרט ישראלי חדש היישר להופעה אקוסטית ולסיבוב תרבותי בירושלים - מדובר באמן שמקפיד לצרוך תרבות ולייצר אותה במקביל. "המוזיקה הישראלית בפריחה שלא הייתה כדוגמתה", הוא מספר בהתלהבות של ילד שנחשף כל הזמן לעולמות חדשים. "אני מגלה בובה של דברים שקוראים פה בארץ. מארמון וטיגריס, כל מה שרועי חרמון עושה כולל אלבום הסולו שלו,׳גמביה׳, ספי ציזלינג, רבע לאפריקה, רד אקסס, המסך הלבן שאני משתדל לא להחמיץ הופעות שלהם, אתמול הייתי בהופעה של אור אדרי. אני אוהב גם את הלייבל ״נוער אבוד״, שהקים יובל הרינג מ״ועדת חריגים".

בכלל, יש פה דור צעיר של יוצרים שעושים מוזיקה בכמויות מטורפות
"הדור החדש הישראלי הוא הרבה יותר משכיל וידעני, הרבה יותר סקרן ואמיץ. אחד הדברים היפים בדור החדש הוא שהם מצליחים על ידי אמצעים אוניברסליים לייצר זהות מקומית חדשה, ולייצר גאווה מקומית. אני לא בטוח שאפשר היה להגיד את זה על הדור שלי, כי מי שהצליח לקבל הרבה כפיים עשה את זה כי הצליח להיות 'כמו בחו"ל'. היום ברור שאנחנו כמו בחו"ל, אבל אם כבר אז בוא נמצא מי אנחנו בתוך הסיפור הזה, וזה אי אפשר לעשות מתוך בורות. את זה עושים מתוך ידע, וההימצאות של המידע בכף היד של כל אחד מאתנו מאפשרת את הדיוק שפעם לא היה אפשרי בישראל. גם על עמדות הדי.ג'יי, לעומת הדור של שנות ה-90', של די.ג'ייז שאהבו את עצמם, היום הם אוהבים מוזיקה. אני לומד מהם, אני צמא הרבה יותר ממה שאני רוצה להקיא, ליצור".

אתה כבר לא הילד-אמדורסקי. מתחיל להרגיש את הגיל?
"אני אומר תודה לגנים ולחינוך של אבא שלי. אני לא פוחד משינויים, אז אני גם לא פוחד מהגיל. העישון, למשל - הפסקתי לעשן לפני כמה שנים כי לקחתי את המקצוע של הזמרה ברצינות, לא קשה למצוא דוגמאות של זמרים שהמשיכו לעשן ופגמו ביכולת הווקאלית שלהם. ועכשיו העשן היחידי שאני שואף הוא ממכונות העשן על הבמה. חשוב לי שהקריירה שלי לא תתקצר בגלל התמכרות. זה מסוג ההחלטות שהשכל עושה והגוף עוקב אחרי. כמו ההחלטה לא לצרוך מוצרים מהחי".

אסף אמדורסקי בהופעה
"אני לא פוחד משינויים". אמדורסקי בהופעה צילום: ליאור אבל

זאת החלטה מוסרית, בריאותית, מאיפה זה נבע?
"אני נמצא חמש שנים בתוך הדבר הזה. זה אפילו לא מוסר. הרמב"ם הגדיר מוסר כדברים בין אדם וחברו. בין אדם לאדם זה מוסר. העניינים האלה זה כבר מצפון. ועם מצפון כל אחד חי, וכל אחד יקבל את הזפטה בזמן שלו, בזמן שיבחר לקרב את האינפורמציה קרוב לעיניים. אני רוצה להרגיש עם עצמי טוב יותר, מצפוני יותר, אז החלטתי שאני לא לוקח חלק במעשים שאני לא תומך בהם. אני מתנגד לכליאה, כריתת איברים, הפרדת צאצאים, התערבות בחיי המין עד כדי קיצור תוחלת חיים. אני חושב שהתעשייה הזאת מזיקה לאדם לא פחות מלחיות עצמם. תעשייה שמקדמת סרטן, מחלות לב, סרטן המעי אצל גברים וסרטן השד אצל נשים, זה לא דבר שיש בו משהו חוץ מבצע ורשע. ואם אני לא רוצה להיות שותף לזה, אז אני יכול לבחור מה לא לעשות, גם לא להיות פעיל ולא לצרוך, ההשפעה של זה היא אדירה. כל אדם שלא צורך מוצרים מן החי, מציל מאות בעלי חיים בימי חייו".

גם בטבעונות, כמו בפוליטיקה, אתה טעון אבל לא ממש נלחם. מה לגבי המאבק של אמנים מול הפלייליסט?
"לשמחתי הרבה משמיעים אותי הרבה יותר מאשר אמנים אחרים בני דורי, ואני לא רואה בזה דבר מובן מאליו. כמובן שכאמן אני רוצה שישמיעו אותי מסביב לשעון כל יום כל היום בכל התחנות ושישלחו לי את התמלוגים. ככה עולם מתוקן צריך להתנהל (צוחק). מקופח אני בטח לא".

ובכל זאת נזקקת לעזרת מימון המונים לטובת הפקת האלבום האחרון שלך "פה"?
"הדסטארט כיסה 25 אחוזים מהעלויות של האלבום הזה, שעלה מאות אלפי שקלים, כך שאני עדיין מביא את הכסף הזה. זה תמיד אני לבד, וככה הייתי תמיד כבר מהאלבום הראשון. אבא לימד אותי ככה".

אסף אמדורסקי בהופעתו רטרוספקטיבה (חלק 2), ה-22 ביוני, בארבי, תל אביב

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>