1. מוזיקה
  2. כתבות

אזעקת אמת: שני קדר לא מפחדת מהפוליטי

באלבומה השני, "ניהול מצבי משבר", עברה שני קדר לשיר שירים אקטואליים נוקבים בעברית. היא מתקשה להגדיר את עצמה כאמנית מחאה אבל אין לה בעיה להגדיר את השירים כ"פופ חרדתי"

"האישי הוא הפוליטי", מסבירה שני קדר את האג'נדה מאחורי אלבומה החדש. "פוליטיקה היא לא רק לאיזו מפלגה אתה מצביע, אלא גם מה אתה אוכל, איפה אתה מבלה, מה אתה קונה ולאיזו מוזיקה אתה מאזין". השבוע תשיק קדר בתמונע את אלבומה השני, "ניהול מצבי משבר", שמציג פן אחר ולא מוכר בה. בעוד האלבום הראשון, "Bloodlines", שיצא ב־2006 בלייבל Hiss, היה פופי, רך ובאנגלית, האלבום החדש מחוספס יותר, תובעני יותר - ובעברית. הוא בעיקר מסמן יציאה שלה מאזור האסקפיזם הפופי ("למרות שגם באלבום הקודם היו אלמנטים פוליטיים") אל מרכזו של השיח הפוליטי־חברתי. » שני קדר בהופעה - כל הפרטים"לפני שש שנים בערך נעשיתי יותר מודעת ופעילה פוליטית", היא מספרת. "זה חלק חשוב בשינוי. את האלבום התחלתי לכתוב כחודשיים לפני תחילת המחאה של קיץ 2011. בדיעבד, היה בזה משהו כמעט נבואי". למרות הטקסטים החריפים, האווירה הקודרת והמסר הפוליטי־חברתי הברור, קדר מתקשה להגדיר את עצמה כאמנית פוליטית או אמנית מחאה. "אני רק משקפת תהליכים פוליטיים וחברתיים דרך התבוננות בעצמי"."ניהול מצבי משבר" מלא בכל הבעיות והרעות החולות של החברה הישראלית היום. אבטלה, פערים כלכליים וחברתיים, חוסר ביטחון אישי ולאומי, רמיסת זכויות אדם והיעלמות התקווה, לצד בהילות מהסוג שמייצרת אזעקת צבע אדום. קדר מתעקשת שלא להתייצב בעמדת נביאת התוכחה או המטיפה בשער אלא "רוצה לעורר באנשים את המודעות, ודרך המוזיקה להניע אותם לעשות". למרות הרצון להניע לפעולה, היא קצת חוששת ממרווח הפרשנות שנותר למאזין. "חשוב לי שיבינו את השירים כמו שאני מתכוונת שיבינו אותם, ולא ייקחו אותם למקומות אחרים. הכוונה שלי ברורה. אנחנו חיים בין האזעקות, אבל מסרבים להבין מה זה גורם לנו. אנחנו חברה שחיה באופן קבוע בתוך פוסט טראומה, מעוצבים ומתעצבים על ידי אירועים כמו מלחמות ופיגועים. האלבום נועד להפנות את המבט ישירות לתוך הסיטואציה הזו".ביטוי מוזיקלי למצב נפשי וחברתי. "יש תרגיל":פרט לאלבומי הסולו שלה היתה קדר שותפה בכמה פרויקטים מוזיקליים כמו "שיר זר" ו"Comfort You". כמו כן היא יוצרת ופועלת כחלק מההרכב האקספרימנטלי We Are Ghosts, שבנוי סביב אימפרוביזציה וחד פעמיות. עם חלק מחברי ההרכב היא גם הקליטה את אלבום הסולו שלה. "נסענו לסוף שבוע בצפון אצל בני (בנימין אסתרליס; ס"ג), שבמהלכו הקלטנו את האלבום כולו. לא היו חזרות ותפקידים מוגדרים מראש, הבאתי איתי את השירים ונתתי לחברים חופש מוחלט בעיבודים ובעיצוב התפקידים. זו פעם ראשונה שאני משחררת את המקום הזה, ודרך העבודה המשותפת איתם למדתי לא להתאהב בתוצרים, אלא לתת לזה לקרות בחופשיות. ההקלטות נשמעו נכונות מספיק כדי שנוותר כמעט לחלוטין על תוספות מאוחרות". הקומוניקט מספר על אלבום שנע סביב גאראג' ופוסט רוק. "סתם המצאתי את זה, כי צריך היה לכתוב משהו", מודה קדר. "אין לי הגדרה מדויקת לסגנון הזה ואני לא חושבת שזה באמת משנה. כתבנו גם את הביטוי 'פופ חרדתי' שאני מאוד אוהבת, גם כי האוקסימורוניות שלו מעניינת וגם כי הוא תיאור די מדויק של המוזיקה".מי שזכה להכיר אותה באלבום הקודם לא בהכרח יזהה את קדר הנוכחית. "את האלבום הקודם ניסיתי להחביא כמה שאפשר, לא רציתי להוציא אותו החוצה", היא מספרת על השינוי שעברה. "באלבום הזה אני עושה את ההפך. אני כן רוצה שהוא יגיע לכמה שיותר אנשים ואולי אפילו יהפוך ללהיט בגלגלצ. עם האלבום הקודם לא הופעתי, ואת האלבום הזה אעלה לבמה עם הנגנים שעבדו איתי עליו". למרות הרצון הזה להישמע, היא לא ממהרת להדפיס רבבות עותקים ולהציף את המדפים בחנויות התקליטים. "עיצבתי את העטיפה בעצמי והדפסתי 650 עותקים מהאלבום, חוץ מזה תהיה גם הפצה דיגיטלית באינטרנט". גם הבחירה הזו, להפיץ ולמכור דרך הרשת, היא בחירה פוליטית, בדיוק כמו הבחירה שלה לערוך את הראיון בבר־מסעדה הקואופרטיבי בר קיימא. קשה שלא להעריך את היעדר הציניות וההתכוונות שלה בכל הנוגע לנושאים שנראים לרובנו שוליים או לא רלוונטיים. גם גינונים של כוכבת אין לה. היא מחלקת את הקרדיט על העיבודים לכל הלהקה, לא שוכחת להחמיא להם על תרומתם, לא מפציצה במסרים יחצ"ניים ומסייגת הרבה מהדברים ב"זו הזווית האישית שלי". אפשר להבין במהלך השיחה איתה ש"ניהול מצבי משבר" הוא ביטוי מוזיקלי למצב הנפשי והחברתי שלה בימים אלה. במובן הזה, קדר מיישמת בדיוק את מה שהיא מטיפה לו."רוצה שהאלבום יגיע לכמה שיותר אנשים". טיזר מתוכו: בהתאם לרוח האלבום, השיחה איתה גולשת מן האמנותי אל האקטואליה הפוליטית. היא לא שטופה ברוח מהפכנית מלאת להט, אלא מנסה לברור ולסנן מילים בקפידה. ניכר בה שצורת השיח הישראלי והנושאים שבהם הוא עוסק מטרידים אותה גם אחרי העבודה על האלבום. "הפסקתי לנסות להטיף ולדבר ממקום טהרני כשהתחלתי להיות יותר בטוחה בעצמי. בטוחה בכוח שלי כאשה". הווידוי הזה עובר כחוט השני בכל השיחה שלנו. הנושא המגדרי חשוב לה לא פחות מהנושא האזרחי־חברתי, והוא נוכח מאוד גם באלבום. לא רק בגלל הכתיבה בלשון נקבה, אלא גם בנושאים שאותם הוא רוצה להעלות לדיון. העטיפה המוזיקלית אמנם הופכת אותו למעט נגיש יותר, אבל השירים כמכלול משרטטים במדויק את תחושת הדאגה והספקנות לגבי העתיד של כולנו כאן. לא בקטע פוליטי, בקטע אישי. בעצם, מה ההבדל?

» שני קדר בהופעה. ג' 29.1, 22:00. תיאטרון תמונע. 40 שקל.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>