1. מוזיקה
  2. כתבות

עשרה אלבומים שכדאי לקנות לראש השנה

שוב מגיעים לראש השנה בלי מתנה? אלבום ישראלי טוב תמיד עובד - עשינו עבורכם סדר בכל האלבומים הכי טובים שיצאו בחודשים האחרונים כדי שאתם והאהובים שלכם תוכלו לפתוח את השנה עם צלילים משובחים

עטיפות אלבומים לראש השנה - מימין לשמאל: למעלה - ויקטוריה חנה, רמי פורטיס, ג'ימבו ג'יי, נגה ארז, יהוא ירון. למטה - הג'ירפות, טונה, לונא אבו נסאר, דניאל קיצ'לס, יוני רכטר
רק לבחור. אלבומים מומלצים לראש השנה

למרות השינויים התכופים בשוק המוזיקה העולמית בכלל והישראלי בפרט, ראש השנה הוא עדיין החג הנכון והראוי ביותר לעצור לרגע ולתת כבוד ליצירה המקומית במלוא הדרה. אז נכון, אתם כבר לא קונים כמעט אלבומים, אבל זה לא אומר שחסרות דרכים לתמוך באמנים האהובים עליכם או על האהובים שלכם. אבל איך יודעים מה לקנות ומה שווה את ההשקעה? למזלכם, אנחנו פה. החודשים האחרונים סיפקו תוצרת משובחת ביותר ובעיקר מגוונת - היפ הופ נושך, רוקנרול בועט, אלקטרוניקה מעיפה ופולק נעים - רק תבחרו. תציצו פה למטה, יש פה אוצרות שאתם לא מאמינים.

» ראש השנה – כל האירועים, המתכונים וההמלצות לחג
» מתכונים לראש השנה – לכל המתכונים לחג
» איפה קונים אוכל מוכן לראש השנה
» לא צריך לבשל: ערב ראש השנה במסעדות
» מה עושים עם הילדים בראש השנה?
» טיולים לראש השנה

» מדור מוזיקה עכבר העיר

רמי פורטיס - "מדור פיות"

בזמן שרבים מהאמנים בני גילו נאבקים במחסום היצירה שתוקף בדרך כלל יוצרים מבוגרים, ופעמים רבות כושלים במאבק, רמי פורטיס ממשיך להמציא את עצמו מחדש. זה לא רק הצליל החדש שפורטיס מסגל לעצמו בכל אלבום, אלה לא רק הלחנים העקומים והמתוקים וגם לא רק השירה הפורטיסית שנשמעת מצוין, אלא בעיקר התחושה שהוא עדיין רעב וסקרן. הפעם פורטיס ויתר על הרוקנרול כמעט לחלוטין, והלך על הפקה שנותנת כבוד לשירה נשית וכלי מיתר, ואפילו מזכירה קצת את החומרים האהובים שלו משנות ה-80' אבל עם טוויסט מודרני. הטקסטים כמו תמיד חידתיים, כאלה שדורשים את מיטב הריכוז מהמאזין (וגם אז, ממש לא בטוח שהוא יצליח להבין מה קורה). "מדור פיות" הוא שלב נוסף בהתפתחות של פורטיס כיוצר, התפתחות שממש אי אפשר לקחת כמובנת מאליה.
» רמי פורטיס בהופעה - כל הפרטים

חוזר אחורה ומתקדם קדימה. רמי פורטיס עם "הצדפה המבהבת":

יהוא ירון - "אם לא נרקוד לא נבין כלום"

"לשבריר שנייה הכל ייראה טוב, ואם לא טוב לפחות לא כל כך עצוב" שר יהוא ירון ב"אמור להיות רך" מאלבומו החדש. לשמחתנו, שבריר השנייה הזה לוקח בערך 40 דקות שכוללות 11 שירים חדשים ומעולים. אז כמו תמיד במקרה של ירון, גם עצב יש פה לא מעט אבל הוא ממש לא העיקר, וגם כשהוא מגיע הוא עטוף בגיטרות סוחפות ורוקנרול משובח. אחרי שני אלבומים שהציגו מד מלנכולי יותר (ומצוין לכשעצמו), "אם לא נרקוד לא נבין כלום" נאמן לשמו - מקצבים מהירים יותר, פוסט-Pאנק מדבק ותחושה שמישהו לקח הופעת מרתף בלבונטין 7 והתיך אותה לתוך אלבום. "אנחנו לא שומעים כבר מוזיקה ביחד" הוא שר ב"דברים כבדים כמו כפרה" - וואלה, נראה לנו שירון הוציא את האלבום המושלם בשביל להחזיר עטרה ליושנה.
» יהוא ירון בהופעה - כל הפרטים

כבדות שעושה נעים. יהוא ירון עם "דברים כבדים כמו כפרה":

ג'ירפות - "מי שלא חולם כועס"

בפעם המיליון אפשר להשתמש במשפט המפורסם שנאמר בהופעות של הג'ירפות - שוב, כהנא צדק. "מי שלא חולם, כועס" מציג את הג'ירפות כשהם בשיאם היצירתי, עם אלבום סופר מהודק ומגובש, עם סאונד נקי אבל לא סטרילי, טקסטים שגורמים למאזין לעצור לרגע ובאמת להקשיב ובעיקר לחנים מדבקים על סף ההמנוניים. אחרי "אין כניסה לפילים" ההזייתי ו"צריך לסגור הכל" הלא-יציב, ההרכב חוזר לעשות רוק פשוט ויעיל, ובעיקר אינטליגנטי ואלגנטי. אם זה שיר הנושא הקודר, "האור הזה לא קטן" המרגש, "מראה מול מראה" הסוחף או "בעברית" המעושן, האלבום החדש של הג'ירפות מכיל קצת יותר מחצי שעה שבה הכל יושב בול במקום.
» ג'ירפות בהופעה - כל הפרטים

יודעים את העבודה. ג'ירפות עם "האור הזה לא קטן":

יוני רכטר - "סביבנו"

בשנת 2003 שיחרר הוציא יוני רכטר את "עוד סיפור". מאז עברו כמעט 15 שנים, שכללו אמנם אלבום אוסף אחד ואלבום נוסף בהופעה, אך לא הרוו את צימאונם של מעריציו של רכטר, אחד מהיוצרים המשמעותיים במוזיקה הישראלית. נכון, הוא המשיך להלחין מוזיקה לתיאטרון ולאופרה, אבל הג'אז הפופי המתוחכם אך הפשוט שלו היה חסר בנוף היצירה המקומית. לא ניכנס לשאלה מדוע עברו כל כך הרבה שנים עד האלבום החדש של רכטר, "סביבנו", ופשוט נשמח על העובדה שהוא שוב איתנו, ויותר חשוב, שהקסם שלו עדיין פה ובגדול. הודות להפקה עדינה ומדויקת של אלון לוטרינגר, רכטר נשמע מדויק וחד, ובעיקר שמח. אמנם לא נכחנו בתהליך יצירת האלבום, אבל אנחנו יכולים להשבע שרכטר חייך בזמן ההקלטות של שירים כמו "למה לא אמרת" (שבו הוא גם מגניב קריצה מוזיקלית ל"העולם שמח" של כוורת). אין פה קלאסיקה בדרגת "דמעות של מלאכים", אבל יש פה אסופת שירים מכובדת שעושה כבוד לקריירה הארוכה והמשובחת שלו.
» יוני רכטר בהופעה - כל הפרטים

כמה כיף שהוא חזר. יוני רכטר עם "צליל מתי הוא מתחיל":

טונה - "טונה פארק"

יאללה, איך סתמת את הפה לכל הציניקנים יא טונה. אם באלבום הראשון היו לא מעט מלעיזים שהתייחסו אליו כאל גימיק עם טריק אחד שרוכב על גלי הנוסטלגיה, "טונה פארק" מספק הוכחה שמדובר לגמרי בדבר האמיתי. אין גבול לכמות השורות המבריקות שאיתי זבולון מייצר שיר אחרי שיר בקצב מסחרר, ובכל האזנה יש לנו פייבוריט חדש - לעתים זה "סחרחורת" שקורץ מזרחה, לפעמים זה "אבודים בחלל" המרחף והג'אזי ובפעמים אחרות זה בכלל "קאובוי" הסינמטי. גם רשימת האורחים מציגה גיוון מעורר כבוד, כשבגזרת ההברקות שולט מיקי גבריאלוב ובצד השני נמצא לא אחר מאשר פיליפ דילר מרד בנד. האלבום שני של טונה הוא שלב נוסף בהפיכתו של ההיפ הופ הישראלי לז'אנר הנכון של התקופה, ומציב את היוצר המבריק בכסא הנהג. נראה שהוא מנווט לכיוון הנכון.
» טונה בהופעה - כל הפרטים

מלהטט עם המילים. טונה עם "קאובוי":

ויקטוריה חנה - "ויקטוריה חנה"

מה אנחנו שומעים פה בדיוק? זאת מוזיקה דתית? זאת מוזיקת עולם? זאת בכלל מוזיקה? האלבום של היוצרת הוותיקה מצליח לעורר הרבה מאוד שאלות, אבל יותר משאלות הוא בעיקר מעורר התפעלות והשתאות. "אמנית קול" מכנה את עצמה חנה, ואלבום הבכורה שלה שנושא את שמה מיישם בדיוק את המושג הזה - הוא מחייב את המאזין לא לשמוע סתם אלא ממש להקשיב, לשים לב למילים שנמצאות במרכז ולהשאר בריכוז מוחלט לכל אורכו. העובדה שהוא מחולק לשני חלקים שונים במהותם -הראשון גרובי והשני שקט ונקי יותר - גם היא מעניקה לו ניחוח שונה ומרענן בנוף היצירה המקומית וממצבת במקום משלו במוזיקה הישראלית. טיפ למתקדמים: לכו להופעה של חנה, מדובר בחוויה שלא תוכלו להוציא מהראש לאחר מכן.
» ויקטוריה חנה בהופעה - כל הפרטים

עושה כבוד לשפה. ויקטוריה חנה עם "22 אותיות":

לונא אבו נסאר - "מערבולת"

אחד הדברים היפים במעקב אחרי אמנים מתחילת דרכם היא האפשרות לראות כיצד הם מתקדמים, לומדים ומשתכללים כיוצרים. אלבום הבכורה של לונא אבו נסאר, שיצא ב-2013, הציג יוצרת צעירה עם ים של כישרון שיצרה לצד כמה שירים מאוד יפים בעיקר סקרנות לגבי ההמשך. האלבום החדש, "מערבולת", ממשיך את הקו המוזיקלי של קודמו אבל מחדד אותו, בזמן שאבו נסאר משתפרת בגיזרת ההגשה וההלחנה ומתקדמת עוד צעד בדרך להיות אחד השמות המעניינים במוזיקה הישראלית. השירים של אבו נסאר מתפתלים, נעים למעלה ולמטה, מציגים רכות מצד אחד ועוקצנות מצד אחר, פעם בעברית ופעם בערבית. אז את מבחן האלבום השני היא עברה ובגדול, ועכשיו נקווה שלא נצטרך לחכות ארבע שנים עד האלבום השלישי.
» לונא אבו נסאר בהופעה - כל הפרטים

עתיד ורוד. לונא אבו נסאר עם "כישוף":

ג'ימבו ג'יי - "בואו לפני"

כבר דיברנו על ההיפ הופ הישראלי שנמצא בפרונט בשנה האחרונה. נכון, הרבה מהקרדיט שייך לשני הראפרים המובילים, טונה ונצ'י נצ', שהוציאו השנה אלבומים חדשים ומדוברים, אבל הסצנה הזאת ממש לא עומדת על כתפיהם של שני ענקים בלבד. ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) היה שם מוכר באגף הפואטרי הסלאם שזכה להצלחה בשנים האחרונות, אבל השנה הוא החליט לחזור לשורשי הראפ ועשה זאת בהצלחה גדולה. ג'ימבו ג'יי לוקח את השנינות והחדות של הספוקן וורד, מוסיף לה גרוב ממכר וסוגר עם ממזריות שעוטפת גם את המשפטים הרציניים ביותר בקריצה ישראלית. לא מדובר באלבום מושלם ולהברון יש עוד הרבה לאן להתקדם, אבל זה בדיוק מה שמעצים את מידת הסקרנות - אם ככה נשמע אלבום ראשון, השם ישמור איזה פוטנציאל יש לאלבום הבא.
» ג'ימבו ג'יי בהופעה - כל הפרטים

עשה אלבום מעולה. ג'ימבו ג'יי עם "עשיתי":

נגה ארז - "Off The Radar"

כמה זמן חיכינו לאלבום של נגה ארז, וכמה טוב שהוא סוף סוף הגיע. היוצרת הצעירה, שעד לפני שנים ספורות הייתה זמרת הליווי של עמית ארז, פילסה את דרכה לצמרת במהירות מטאורית, והשנה האחרונה לגמרי הייתה שייכת לה. עם הופעות בפסטיבלים בישראל וברחבי העולם, אייטמים מחמיאים במגזינים הנחשבים ביותר ואפילו הופעה באולימפיאדה בברזיל, "Off The Radar" היה אקורד סיום מושלם לשנה האחרונה בקריירה שלה. ארז היא דוגמה מושלמת להתקדמות של היצירה הישראלית, שסוף סוף לא תופסת אופנות וסגנונות באיחור אלא מהווה חלק אקטיבי בהם בזמן שהם קורים. שירה שתופסת את המאזין מהרגע הראשון, הפקה אלקטרונית עדכנית והרבה מאוד סטייל - נגה ארז היא החבילה השלמה.
» נגה ארז בהופעה - כל הפרטים

שנה חלומית. נגה ארז עם "Dance While You Shoot":

דניאל קיצ'לס - "הימים הבטוחים"

אי אז בתחילת שנות ה-2000 יאפים עם ג'יפים היו אחד מהרכבי האינדי המעניינים ביותר במוזיקה הישראלית. ב-2011 שיחרר ההרכב את אלבומו השלישי והאחרון, ומאז לא שמענו כמעט מהסולן, דניאל קיצ'לס. בעולם של ריגושים מהירים קיצ'לס פועל בקצב משלו, ורק לפני מספר חודשים שיחרר את אלבומם הסולו הראשון שלו. למזלנו ההמתנה השתלמה לאללה - "הימים הבטוחים" הוא פנינה קטנה, צנועה ומלאת קסם. קיצ'לס הוא לא זמר גדול עם קול דרמטי, אבל השירים באלבום החדש עושים לו שירות מצוין ומעניקים למאזין תחושה של הופעת בית אינטימית. במצב רגיל היינו מחכים בסבלנות לאלבום נוסף בעוד שנתיים-שלוש, אבל עם קיצ'לס למדנו כבר לא לצפות לכלום. מצד שני, אם זה הזמן שלוקח לו להוציא אלבומים יפים כמו "הימים הבטוחים" אנחנו מוכנים להמתין.

בקצב משלו. דניאל קיצ'לס עם "פעם ראשונה":

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>